עבודה זרה דף ע"ה ע"א
ללשון מורו של רש"י מה מחלוקת רב ושמואל ברטיבתא ויבשתא לסורא ופומבדיתא?
סורא | פומבדיתא [1] | ||
רב | רטיבתא | תרתי: אפר מים | תלת: אפר מים אפר |
יבשתא | תלת: מים אפר מים | ארבעה: מים אפר מים אפר | |
שמואל | רטיבתא | תלת: אפר מים אפר [2] | ארבעה: אפר מים אפר מים |
יבשתא | ארבעה: מים אפר מים אפר | חמשה: מים אפר מים אפר מים |
ללשון אביו של רש"י מה מחלוקת רב ושמואל ברטיבתא ויבשתא לסורא ופומבדיתא?
סורא [3] | פומבדיתא [4] | ||
רב | רטיבתא | תלת: אפר מים אפר | ארבעה: אפר מים אפר מים |
יבשתא | תרתי: מים אפר | תלת: מים אפר מים | |
שמואל | רטיבתא | תלת: אפר מים אפר | ארבעה: אפר מים אפר מים |
יבשתא | ארבעה: מים אפר מים אפר | חמשה: מים אפר מים אפר מים |
ללשון ר"י מה מחלוקת רב ושמואל ברטיבתא ויבשתא לסורא ופומבדיתא? [תד"ה איתמר].
סורא [5] | פומבדיתא [6] | ||
רב | רטיבתא | תלת: אפר מים אפר | תלת: אפר מים אפר |
יבשתא | תרתי: מים אפר | ארבעה: מים אפר מים אפר | |
שמואל | רטיבתא | ארבעה: אפר מים אפר מים | ארבעה: אפר מים אפר מים |
יבשתא | תלת: מים אפר מים | חמשה: מים אפר מים אפר מים |
עבודה זרה דף ע"ה ע"ב
כלי שממושכן באופנים הבאים, האם צריך טבילה. [תד"ה אי].
גוי שמשכן כלי שלו לישראל | ישראל שמשכן כלי אצל גוי וחזר ולקחו | |
כשאין דעתו לשקעו אצלו | יטבול מספק בלא ברכה | אין צריך טבילה |
כשדעתו לשקעו אצלו | צריך טבילה בברכה | צריך טבילה בברכה [7] |
השתמש בכלי עכו"ם עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל, האם המאכל נאסר? [תד"ה וכולן].
עד שלא יגעיל | עד שלא יטביל | |
לתני חדא | אסור | לפי' א' בתוס': מותר לפי' ב' בתוס': אסור [8] |
לתני אידך | מותר | מותר |
-------------------------------------------------
[1] בפומבדיתא סברי שלא חלקו רב ושמואל, דלכו"ע ברטוב צריך פעמים אפר ופעמים מים, וביבש צריך עוד להקדים מים ראשונים, אלא שרב לא מונה למים אחרונים שאחר האפר האחרון ושמואל כן מונה.
[2] ולא חשיב שמואל עוד את המים האחרונים, וכן ברטיבתא צריך עוד מים אחרונים.
[3] בסורא ס"ל דמחלוקת רב ושמואל מה יותר חמור, דלרב יותר חמור רטיבתא, ולכך צריך פעמים אפר, משא"כ ביבשתא שסגי באפר פעם אחת, ושמואל ס"ל ברטיבתא כרב, וביבשתא ס"ל דאדרבא הוא יותר חמור, וצריך פעמים מים ופעמים אפר. ובסורא לא הזכירו בכל המקומות את המים האחרונים.
[4] בפומבדיתא סברי לגמרי כסורא, ולא חולקים עליהם, אלא שהזכירו את המים האחרונים.
[5] בסורא ס"ל שלא נחלקו רב ושמואל, וששמואל בא לפרש את המים האחרונים שלא הזכיר רב, וס"ל שרטיבתא חמור מיבשתא, דביבשתא סגי בפעם אחת אפר ואילו ברטיבתא צריך פעמים אפר.
[6] גם בפומבדיתא ס"ל כרב ושמואל כנ"ל, אלא שס"ל שתמיד צריך פעמים אפר, ואדרבא יבשתא חמור יותר שצריך גם מים בתחילה.
[7] אף שלא נתבאר דבר זה להדיא בתוס', מ"מ כמו שבהיפך חשוב כמכירה, כך כאן חשוב כאילו נמכר לגוי וחזר ולקחו ממנו.
[8] וביארו התוס' דאף שאין לאסור מדינא, דהרי לא בלע איסור, מ"מ אסור מטעם גזירה אטו המשתמש קודם הגעלה וליבון.