[1] כן היא שיטת תד"ה בגויל, אולם הרא"ש בסי' א' חולק, וס"ל דהוא מנהג גרוע, דבדוקא נתנה המשנה שיעורים הללו דבפחות מהם לא יעמוד הכותל, ולכך לא הולכים אחרי מנהג זה, וראה במהרש"א וחת"ס.

[2] והקשתה הגמ' למה נקטה המשנה שוב מחיצה [כותל], הרי כשנתרצו ביניהם דברו על כותל. ותי' הגמ' דהו"א במסיפס בעלמא.

ופירש"י בד"ה הוה, שלולי שכתבה המשנה להדיא מחיצה שהוא כותל, הו"א שמה שנתרצו הוא רק על עצם החלוקה ובמסיפס, קמ"ל תיבת מחיצה שמה שנתרצו הוא בכותל.

ובתד"ה הוה חולק, דהרי גם בלא נתרצו כופין אחד על השני לפחות במסיפס, אלא דהו"א שנתרצו הוא שיעשו מסיפס של גזית (והיינו עם חלונות או בנמוך מי' טפחים), קמ"ל מחיצה שהנתרצו הוא לעשות כותל.

[3] דבזה שנתרצו לחלוק יצאו מדין שותפין ושייך בהם היזק ראיה, ולכך כופין אותו לבנות את הכותל אפי' שלא נתרצה מתחילה לבנות כותל. וכך כתבו תד"ה וכיון, שזה גוף החידוש שבכאן, שלא יכול לומר לו שנתרצה רק לחלוק ולא נתרצה לבנות כותל.