[1] וביאר רשב"א בתוס', דלשיטת מ"ד דקראי כתיבי כסדרן, א"כ ודאי שהפסוקים בפשטותן באים לומר שבן קודם לבת ובת לאחין.

[2] ולפירוש רבותיו אומר רב פפא שדלמא לזה בא הפסוק דוהעברתם את נחלתו לבתו שאפי' כשאין בן והייתי אומר שלא מתקיימת בכלל כאן נחלה לזרעו, בכו"א יורשת הבת. וא"כ אומר רב פפא שיש לומר דכ"ש היכא שיש בן שלא יירש הבן לבד.

[3] ולפירוש רשב"ם, לולי הקרא הייתי חושב שאין ירושה בבנות כלל, ולזה בא הקרא דועברתם לומר שכן ירושה בבנות. ולפי"ז אין ראיה שאין בת יורשת במקום שיש בן וזוהי קושית רב פפא.

[4] הנה רשב"ם פירש בד"ה מה"מ, דכיון שהפסוק שבן קודם לבת מיירי בנכסי האב, ס"ד שלא יקדים בנכסי האם, אלא אדרבה הבת קודמת. אולם אם אין בת, אין אפי' הו"א שלא יירש הבן.

[5] אמנם ריב"ם בתד"ה איש, מפרש דהו"א דכיון שהוא מעביר את נחלת אמו ממטה למטה, לכך ס"ד דבן לא יורש את אמו כלל. ולכן הוצרך ריב"ם לפרש שבכו"א מה שהאב יורש את בתו, בזה לא צריך קרא היות שבזה אין מעבר ממטה למטה, ורק בבן יורש את אמו צריך.