בבא בתרא דף קמ"א ע"א א
לתי' התוס', מה הדין בטומטום לענין ירושה ולענין הקרבה? [תד"ה אלא].
בירושה | בהקרבה | |
לרבנן | לאביי: אינו יורש [1] לרבא: יורש |
קדוש |
לרשב"ג | אינו יורש | אינו קדוש |
ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל שש והנקבה שנים, ואוקמא רב כהנא במסרס,
האם הוי לכו"ע? [תד"ה אידך].
הקדמה: נחלקו רבנן וסומכוס בממון המוטל בספק שלרבנן המוציא עליו הראיה ולסומכוס ממון המוטל בספק חולקים?
לרבנן | לסומכוס | |
לתי' א' בתוס' | הכל לזכר [2] | רק שש לזכר |
לתי' ב' בתוס' | רק שש לזכר | רק שש לזכר |
בבא בתרא דף קמ"א ע"ב א
דבר שלא בא לעולם האם אפשר לזכות לו או לזכות אותו לאחרים.
לזכות לו - כגון עובר | לזכות אותו - כגון פירות דקל | |
לר' מאיר | אי אפשר [3] | אפשר |
לרבנן | אי אפשר | אי אפשר |
[1] ס"ל לאביי דאף שרבנן פליגי התם בהקרבה על רשב"ג, וס"ל שכן קדוש, ומכיון שטומטום כשר להקרבה, וא"כ לא איכפת לו שיקדש, מ"מ לענין ירושה גם לרבנן אין אדם מוריש אלא לזכר ודאי או לנקבה ודאית.
[2] ומיירי לאחר מיתתו שהזכר מוחזק מדין יורש, וא"כ הנקבה שבאה להוציא מכח ספק צריכה ראיה.
[3] וזהו שאמר רב הונא לרב נחמן מתניתין איני יודע מי שנאה, דגם ר"מ מודה שהגם שהמזכה דבר שלא בא לעולם זכה, מ"מ לזכות לדבר שלא בא לעולם א"א. וביארו האחרונים, שבקנין צריך שלוש דברים, המזכה, מי שמזכים לו, והדבר שמזכים אותו, ומצאנו שלשיטת ר"מ לא איכפת לי אם הדבר שמזכים אותו אינו בעולם, והו"א שלשיטתו ה"ה להיפך אם הדבר שמזכים נמצא בעולם ומי שמזכים לו לא נמצא בעולם. קמ"ל שלכו"ע צריך לקנין שעכ"פ שמי שמזכים לו יהיה בעולם.