TOSFOS DH Amar Rav Nachman Edim she'Amru... (cont.)
תוספות ד"ה אמר רב נחמן עדים שאמרו... (המשך)
אבל כשאומר שהשטר נכתב ונמסר כהלכתו אין נאמן לומר מודעא ואמנה היו דברינו במיגו דמזוייף
Distinction: However, when he says that the document was written and handed over properly, he is not believed to say there was a Moda'a or it was Amanah, Migo that he could say that it is forged.
ולא דמי לקטנים ואנוסים היינו דמתני' בפ"ב דכתובות (דף יח: ושם ד"ה הרי)
Implied question: Why is this unlike when [the witnesses say] "we were minors or coerced" [when we signed], in the Mishnah in Kesuvos (18b)?
דאין מודין כלל שהשטר נכתב כדין שאומרים שאנוסים וקטנים ופסולים היו ולא נכתב מעולם כדין
Answer: There, they do not agree that the document was written properly. They say that they were coerced or minors, and Pasul for testimony. It was never written properly;
הלכך מיגו מהני דלא שייך כאן לומר לא אתי על פה ומרע לשטרא שהרי אינן מודים שהיה שטר כדין
Therefore, a Migo helps. We cannot say that verbal [testimony] cannot weaken a document, for they do not admit that there was a proper document.
והא דאית ליה בפ' שני דכתובות (דף יט.) דנאמן לומר פרוע הוא במיגו דמזוייף
Implied question: Why does [Rav Nachman] say in Kesuvos (19a) that [without Kiyum, the borrower] is believed to say that it was paid, Migo that if he wanted, he could have said that the document is a forgery?
התם נמי לא מרע לשטרא כלל
Answer: Also there, he does not weaken the document [through saying that he paid it].
ורב הונא דקאמר התם מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו
Explanation: Rav Huna, who says there that one (a borrower) who admits that he wrote (authorized) a document, [the lender] need not validate it...
סבר דאפילו פרוע הוא אינו נאמן לומר במיגו אף על גב דלא מרע לשטרא אלא א"כ טוען מזוייף
He holds that he is not believed through a Migo even to say that he paid it, even though he does not weaken the document, unless he claims that it was forged.
וא"ת כיון דר"נ מודה דאין נאמן לומר שהוא שטר אמנה ומודעא
Question: Since Rav Nachman agrees that he is not believed to say that it is an Amanah document, or there was a Moda'a...
מאי קא"ל לרב הונא דאמר א"צ לקיימו גנובא גנבי למה לך אי סבירא לך כר"מ אימא הלכה כר"מ
Why did he say to Rav Huna, who said that [if the borrower admits that he wrote it, the lender] need not validate it "why do you 'steal' [teach deceptively]? If you hold like R. Meir, say that the Halachah follows R. Meir!"
דלמא רב הונא נמי אאמנה ומודעא קאמר דא"צ לקיימו דמודה ביה ר"נ
Perhaps also Rav Huna said about [claims of] Amanah and Moda'a, that [the lender] need not validate it, which Rav Nachman agrees to!
וי"ל דרב הונא אפי' אטענת פרוע קאמר דא"צ לקיימו מדלא מפליג מידי
Answer: Rav Huna said even regarding a claim of "it is paid" that he need not validate it, since he did not distinguish at all;
והשתא לר"נ אפילו לרבנן דפליגי אר"מ התם באמנה ומודעא מודו
Now, according to Rav Nachman, even Rabanan who argue with R. Meir there [about whether witnesses are believed to say that they were coerced, minors or Pasul], agree regarding [that they are not believed to say that the document was] Amanah or there was a Moda'a.
וההיא ברייתא דתניא פ' מי שמת (לקמן דף קנד: ושם) האומר דשטר אמנה הוא זה אינו נאמן ובעי לאוקומה בפלוגתא דר"מ ורבנן
Implied question: A Beraisa below (154b) says that if one said that a document was Amanah, he is not believed. We wanted to say that R. Meir and Rabanan argue about this!
רב נחמן הוי מוקי לה כדברי הכל.
Answer: Rav Nachman would establish it like everyone.
TOSFOS DH Mar bar Rav Ashi Amar Moda'a Hayu Devareinu Ne'emanin
תוספות ד"ה מר בר רב אשי אמר מודעא היו דברינו נאמנין
(SUMMARY: Tosfos explains why they are believed to say this.)
דלא דמי לחוזרין ומגידין שאינם אלא מוסיפין על עדותם
Explanation: This is unlike retracting their testimony. They merely add to their testimony.
אף על גב דכשכתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין ולא אמרינן דמוסיפין על עדותן הן
Implied question: When their signatures are available elsewhere, they are not believed. We do not say that they add to their testimony!
מ"מ כשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר נאמנין במיגו הואיל ואין חוזרין לגמרי מעדותם.
Answer: Even so, when their signatures are not available elsewhere, they are believed through a Migo, since they do not totally retract their testimony.
Note: Above (31b DH v'Zu), Tosfos says that Migo does not apply to two people, for they would want to make different claims! Here, if we assume that only two signed the document, it suffices to believe one of them in order to disqualify the document.
TOSFOS DH d'Chasav Lah Din u'Devarim Ein Li bi'Nechasayich
תוספות ד"ה דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך
(SUMMARY: Tosfos points out that he must also waive rights to her Peros.)
וצריך לומר דבדכתב לה נמי ובפירותיך כדתנן בהכותב (כתובות דף פג. ושם)
Explanation: We must say that he wrote to her also "and in your Peros", like the Mishnah in Kesuvos (83a);
דאי לא כתב לה אלא בנכסייך אכתי אוכל פירות ולא מהני בנכסייך אלא שאם מכרה ונתנה קיים.
If he wrote to her only "in your property", he still eats the Peros. [Waiving rights] "in your property" helps only if she sold or gave it, that it stands.
TOSFOS DH b'Chasav Lah b'Odah Arusah
תוספות ד"ה בכתב לה בעודה ארוסה
(SUMMARY: Tosfos gives three other answers we could have given.)
והוי מצי למימר שכתב לה בלשון טוב אי נמי שנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה
Observation: We could have said that he wrote a good expression, or that [others] gave to her on condition that her husband has no rights in it;
או שנתן לה בעלה דאמר לקמן קנתה ואין הבעל אוכל פירות.
Or, we could have said that her husband gave to her. It says below (51b) that [in such a case] her husband does not eat the Peros.
TOSFOS DH uched'Rav Kahana
תוספות ד"ה וכדרב כהנא
(SUMMARY: Tosfos discusses what we learn from Rav Kahana's teaching.)
תימה דמאי מייתי ראיה מדרב כהנא
Question: What proof do we bring from Rav Kahana?
אי דמייתי דמהני לשון דין ודברים אף על פי שהוא לשון גרוע
Suggestion: We bring that the expression "Din u'Devarim" helps, even though it is an inferior expression.
דלמא כל הנהו דמייתי מיירי בלשון טוב
Rejection #1: Perhaps all these that we bring (Rav Kahana and Rava) discuss a good expression [and there is no source that an inferior expression helps]!
ועוד דאי אפשי דמייתי הוא לשון טוב כדמוכח בפ' בתרא דכריתות (דף כד.)
Rejection #2: "I do not want it" is a good expression, like is proven in Kerisus (24a)!
ויש מפרשים מדקאמר (הגהת הב"ח) נחלה הבאה לו לאדם דוקא ולא הבאה לו כבר מכלל דבלשון גרוע מיירי
Answer #1 (defense of Suggestion): Some say that since [Rav Kahana] said that an inheritance that comes to someone from elsewhere, but it did not come already, this implies that we discuss an inferior expression]!
דאי בלשון טוב אפי' באה לו כבר נמי למה לא יוכל להתנות עליה
If it were a good expression, even if it already came, why couldn't he stipulate about it?!
ולר"י נראה דמייתי ראיה דאע"ג דקיי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ"מ יכול להסתלק מדבר שלא בא לעולם
Answer #2 (Ri): We bring a proof that even though we hold that Ein Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam, in any case he can remove himself from Davar she'Lo Ba l'Olam.
ואם תאמר בלא רב כהנא מצי מייתי דמדבר שלא בא לעולם יכול להסתלק מידי דהוה אשאר כסות ועונה (לקמן קכו:) דאר"י בדבר שבממון תנאו קיים
Question: Even without Rav Kahana, we could bring that one can remove himself from Davar she'Lo Ba l'Olam, just like She'er, Kesus v'Onah (below, 126b). R. Yehudah said, for monetary matters, his stipulation is fulfilled!
ואפי' ר"מ לא פליג אלא משום דקסבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל
Even R. Meir argues only because he holds that one who stipulates against the Torah, his stipulation is void!
וי"ל שאני התם שעושה תנאי גמור אבל הכא מיירי שאינו אומר דרך תנאי אלא שאומר דין ודברים אין לי בנכסייך
Answer #1: There is different, for he makes an absolute Tenai. Here, we discuss one who does not say in the way of a Tenai, just he says "I have no Din u'Devarim in your property."
ועוד דהכא שאומר מעצמו ואין האשה מבקשת ממנו ס"ד דהוי פטומי דמילי בעלמא כדאמרינן באיזהו נשך (ב"מ דף סו. ושם) דלאשה איבעי לה לאתנויי ובעל קא מתני
Answer #2: Here, he says by himself. She did not ask him. One might have thought that this is empty words, like we say in Bava Metzi'a (66a), since she should have stipulated, and her husband stipulated;
ומייתי מדרב כהנא דבסילוק מועיל
We bring from Rav Kahana that to remove oneself, it helps;
ומייתי נמי כדרבא כלומר באיזו נחלה מועיל התנאי באותה שבאה לו על ידי תקנת חכמים כדרבא
We bring also Rava's teaching, i.e. for which inheritance does a Tenai help? For one that comes through Chachamim's enactment, like Rava taught;
אבל בנחלה דאוריית' כגון דין ודברים אין לי בירושת אבי לא יועיל כלום
However, a Torah inheritance, e.g. "I have no Din u'Devarim in the inheritance of my father", it does not help at all;
ודרב הונא מייתי דטעמא דיכול להסתלק משום דכיון דלטובתו תקנו יכול לומר איני חפץ באותה טובה
We bring Rav Huna's teaching to show that the reason he can remove himself is since it was enacted for his benefit, he can say "I do not want that benefit."
אבל אלשון (הגהה בגליון) דין ודברים לא צריך לאיתויי ראיה דסברא הוא דהיכא דלא בא לידו מהני (הגהת הב"ח) לשון דין ודברים כמו בעלמא לישנא מעליא
Explanation: We need not bring a proof about the expression Din u'Devarim. It is logical that when it did not yet come to him, the expression Din u'Devarim helps, just like a good expression helps in general;
והא דאיצטריך לכדרב כהנא
Question: Why did we need Rav Kahana's teaching?
לאו משום דרבי ינאי איצטריך
Suggestion: It was for R. Yanai's teaching (that it helps to write to her during Eirusin).
דאיהו סבירא ליה בהאשה רבה (יבמות דף צג. ושם) (מכאן מעמוד ב) דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם
Rejection: He holds in Yevamos (93a) that Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam!
49b----------------------------------------49b
אלא משום דלדידן קיי"ל דאין אדם מקנה
Answer: Rather, it is because we hold that Ein Adam Makneh;
ובמילתיה דרבא לחודיה לא סגי בלא רב כהנא דמדרבא לא הוה שמעינן שיוכל להתנות בדבר שלא בא לעולם
Rava's teaching alone is not enough without Rav Kahana, for from Rava we do not learn that one can stipulate about Davar she'Lo Ba l'Olam;
דאע"ג דרבא קאי אמזונות שלא באו לעולם
Implied question: Rava refers to food (feeding one's wife), which is Lo Ba l'Olam!
התם אינו חידוש מאי שאין לה מזונות דאטו יש לה ליטול מזונות בעל כרחה דכשרוצה חוזרת בה
Answer: There is it is not a Chidush that she has no food. Must she accept food b'Al Korchah (against her will)?! When she wants, she retracts;
ולא קמ"ל רב הונא אלא שיכולה להפקיע מעשה ידיה מבעלה
Rav Huna's Chidush is only that she can uproot her earnings from her husband.
וא"ת רב דפסיק בפ' הכותב (כתובות דף פד: ושם) כרשב"ג דאמר אם מתה יירשנה אפי' כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך בחייך ובמותך ולאו מטעמיה
Question: Rav rules in Kesuvos (84b) like R. Shimon ben Gamliel, who says that if she died, her husband inherits her, even if he wrote "I have no Din u'Devarim in your life and in your death", but not for his reason;
דאיהו סבר ירושת הבעל דאורייתא ורב סבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה
R. Shimon ben Gamliel holds that a husband's inheritance is mid'Oraisa. Rav holds that a husband's inheritance is mid'Rabanan, and Chachamim strengthened their words like Torah law;
מאי שנא דמפירות יכול להסתלק משום דהוו דרבנן
Why are Peros different? He can remove himself from them, because they are mid'Rabanan!
ויש לומר דשאני ירושה דנפלה קמיה דבעל דיורשי האשה כנכרים הם באותה ירושה לגבי בעל ולכך אין יכול להסתלק
Answer #1: Inheritance is different, for it falls to the husband. Her heirs are like strangers in this inheritance with respect to the husband. Therefore, he cannot remove himself;
אבל הכא מנכסי מלוג יכול להסתלק שישארו ביד מי שהן עכשיו דהיינו ביד האשה
However, here he can remove himself from Nichsei Melug, and they will remain in the hands of the one who has them now, i.e. the woman.
ועוד מצינן למימר דלא עשו חיזוק אלא בדבר שיש לו שורש מן התורה כגון ירושה דאיכא ירושה דאורייתא
Answer #2: Chachamim strengthened [their words] only for a matter that has a source in the Torah, such as inheritance, for there is Torah inheritance;
אבל בדבר דליכא כוותיה בדאורייתא לא עבוד רבנן חיזוק
However, something that has nothing like it in Torah (such as eating the Peros of her property), Chachamim did not strengthen [their words about it].
אי נמי פירות דלא שכיחי לא עבוד חיזוק כדאמרינן בריש אף על פי (שם דף נו:) לכל יש כתובה ולא לכל יש פירות
Answer #3: Peros are not common, therefore Chachamim did not strengthen [their words about it], like we say in Kesuvos (56b) "everyone has a Kesuvah, but not everyone has Peros";
דלא שכיחי כמו ירושה דאין לך אשה שאין לה נכסי צאן ברזל שיירש הבעל
[Peros] are not as common as inheritance, for every woman has Nichsei Tzon Barzel that her husband will inherit [if she dies first].
דאפי' במשיאים יתומה תנן (כתובות דף סז.) לא יפחתו לה מנ' זוז הלכך ירושת צאן ברזל שכיח ולא פלוג רבנן בירושת הבעל דכל ירושות אין יכול להתנות
Even when we marry off an orphan [from Tzedakah], a Mishnah (Kesuvos 67a) teaches that we do not give to her less than 50 Zuz. Therefore, inheritance of Tzon Barzel is common, and Chachamim did not distinguish in a husband's inheritance. In all inheritances, he cannot stipulate.
אבל פירות דלא שכיחי דאיכא טובא שאין להם נכסי מלוג לא עשו חיזוק.
However, Peros are not common. Many do not have Nichsei Melug. Therefore, Chachamim did not strengthen [their words about it, and he can remove himself from it].
TOSFOS DH Yecholah Ishah she'Tomar l'Ba'alah v'Chulei
תוספות ד"ה יכולה אשה שתאמר לבעלה כו'
(SUMMARY: Tosfos discusses who may waive the enactments of food and Peros.)
פי' בקונטרס וכי קאמר נמי איני מקבל פרקונה ואיני חושש בפירות נכסי מלוג שלה שתקנו לי דמועיל התנאי בעודה ארוסה שעדיין לא זכה בקרקעותיה לפירות
Explanation #1 (Rashbam): If he said also "I do not accept [responsibility] to redeem her, and I am not concerned for Peros of her Nichsei Melug that [Chachamim] enacted for me", his Tenai helps while she is still an Arusah, and he did not yet acquire her land for Peros.
וקצת היה נראה לרשב"א להביא ראיה לדבריו מדתניא פ' נערה שנתפתתה (שם דף מז: ושם ד"ה זימנין) תקנו פרקונה תחת פירות ש"מ דפירי עיקר ויכול לומר כן
Support (Rashba): A Beraisa in Kesuvos (47b) says that they enacted redemption corresponding to Peros. This shows that Peros was the primary enactment, and he can say so ("I do not want her Peros, and I will not redeem her.")
דהא בפ' אף על פי (שם דף נח: ושם) פריך אמילתא דרב הונא דהכא מהא דקתני תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ומשני אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות
In Kesuvos (58b) the Gemara challenges Rav Huna's teaching from this that they enacted food corresponding to her earnings, and we answer "rather, it should say that they enacted her earnings corresponding to food."
ומ"מ אומר רשב"א דאי אפשר לומר כן דאדרבה פרקונה עיקר כמו שמדקדק ר"י בכתובות פ' נערה (דף מז:)
Rejection #1 (Rashba): Really, we cannot say so. Just the contrary, redemption is primary, like the Ri derived in Kesuvos (47b);
דאמר מאי לפיכך בעל אוכל פירות מהו דתימא מיכל לא ניכלינהו אנוחי נינחינהו כו'
Citation (47b): Why does [the Beraisa] say [they enacted redemption corresponding to Peros], "therefore her husband eats Peros"? One might have thought that he does not eat them. Rather, he stores them [in case he will need to redeem her];
קמ"ל דהא עדיפא דזימנין דלא מלו ופריק לה מדידיה
[The Beraisa] teaches that this is better. Sometimes [her Peros] do not suffice, and he will redeem her from his own money.
וקאמר נמי התם לעיל בשלמא בעל תקינו ליה רבנן פירות דאי אישתבאי הויא ליה איבה ומימנע ולא פריק
Rejection #2: Also, it says above there "granted, they enacted Peros for a husband, for [if not], if she would be captured, he would have enmity, and refrain from redeeming her.
משמע דלטובת האשה נתקן
Inference: It was enacted for her benefit.
ובירושל' פ' נערה קאמר בהדיא אהא דתנן נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה
Rejection #3: The Yerushalmi in Kesuvos explicitly says regarding the Mishnah "if she made Nisu'in, her husband has more [rights than a girl's father]. He eats Peros in her lifetime"...
בעל שאמר אי אפשי לאכול ולא לפרוק אין שומעין לו
[It says about this] if a husband said "I do not want to eat [Peros], and not redeem her", we do not consent.
והא דתנן פרקונה תחת פירות אף על גב דפרקונה עיקר
Implied question: Why does the Mishnah say that redemption corresponds to Peros? Redemption is primary!
לא תני הכא אלא לאשמועי' שלא תוכל האשה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות
Answer #1: It taught so only to teach that she cannot say "I will not be redeemed, and I will not give Peros";
ואף על גב דלטובתה נתקן שלא תטמע בין העובדי כוכבים
Even though it was enacted for her benefit, [she cannot say so] lest she assimilate [if she remains in captivity] amidst the Nochrim.
ועוד דלא דמי למזונות שיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה דהתם לא מפקעת תקנת מעשה ידיה שאם אינה עושה ואינה ניזונת היום למחר תעשה ותהא ניזונת
Answer #2: Also, this is unlike food, about which she can say "do not feed me, and I will be work for you." There, she does not uproot the enactment of food, for if she does not work and is not fed, tomorrow she can work and be fed;
אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות דפירות של כל ימיה הם תחת פרקונה
However, if she said "I will not be redeemed, and I will not give Peros", she totally uproots the enactment of Peros, for Peros [of her property] for all her days are in place of her redemption.
א"נ שאני פירות משום דידו כידה שהוא זוכה בגוף הקרקע
Answer #3: Peros are different, for his Yad (power of acquisition) is like her Yad. He acquires in the land itself;
אבל מעשה ידיה היאך יזכה בהן שאינן בעין דלא שייך למימר שיזכה בגוף הידים
However, her earnings, how can he acquire them? They are not intact (in the world now). We cannot say that he acquires in her actual hands!
וכענין זה מצינו דר"ל דפליג ארב הונא בפ' אף על פי וסבר דמעשה ידיה עיקר ואינו מגיה הברייתא אלא תני תקנו מזונות תחת מעשה ידיה כדקתני
Support: We find like this that Reish Lakish argues with Rav Huna in Kesuvos (58b), and holds that her earnings are primary. He does not change the text of the Beraisa [like Rav Huna did, to say that earnings correspond to food]. Rather, he teaches that they enacted food corresponding to her earnings.
אפ"ה אומר ר"ת דאין הבעל יכול לומר לה היכא דלא ספקה צאי מעשה ידיך למזונותיך כדמוכח בהדיא בפ"ק דגיטין (דף יב.) ובריש המדיר (כתובות דף ע.)
Even so, R. Tam says that the husband cannot say in a case that her earnings do not suffice [to feed her] "spend your earnings for your food", like is proven in Gitin (12a) and Kesuvos (70a);
דפריך אי דלא ספקה הדרא קושיא לדוכתה כיון דמשעבד לה היכי מצי מדיר לה.
It asks "if her earnings do not suffice, the question returns. Since he is obligated to [feed] her, how can he forbid her through a vow?"
TOSFOS DH Hachi Garsinan b'Ferush R. Chananel v'Achas...
תוספות ד"ה ה"ג בפי' ר"ח ואחת...
(SUMMARY: Tosfos explains what are the three fields.)
וה"פ אחת שכתב לה בכתובה במנה ומאתים ובמה שאדם נותן משלו שייך לשון כתיבה ולא לשון יחוד כגון הכותב כל נכסיו לבניו
Explanation: One is what he wrote in her Kesuvah for [her to collect from it] 100 or 200. What a man gives to her from his own, the expression "writing" is appropriate, and not "designation", e.g. "one who writes all his property to his sons";
ואחת שיחד לה בכתובתה תחת הנדוניא שהביאה מבית אביה
One is what he designated for her in her Kesuvah corresponding to her dowry that she brought from her father's house;
כי נדוניא נמי נקראת כתובה דבפ' נערה שנתפתתה (שם דף מז: ושם) קתני קבורתה תחת כתובתה דהיינו תחת נדונייתה
Also the dowry is called Kesuvah, for in Kesuvos (47b) it taught that her burial is in place of her Kesuvah, i.e. her dowry;
דתחת מנה מאתים לא קאמרי' דבסוף ההוא פירקא (דף נג.) קאמרי' דארוס' לית (הגהה בגליון) לה קבורה
We do not say [that burial is] corresponding to 100 or 200, for in Kesuvos (53a), we say that an Arusah has no burial (even though all agree that she has a Kesuvah if he wrote one to her)!
ואחת שהכניס לה שום משלו ששם לה שדה כנגד תוספת שהוסיף לה משלו על מנה ומאתים
And one (the third) is who entered his own appraised property. He appraised a field corresponding to the addition he added for her, from his property, to the 100 or 200.
וג' עניני ממון אלו כותבין בכתובה בסדר זה תחלה מנה ומאתים ואח"כ נדוניא שמביאה עמה דהנעלת ליה ואחר כך וצבי חתן והוסיף לה מדיליה כו' ובקונט' לא פירש כן.
Explanation (cont.): These three monetary matters are written in the Kesuvah in this order. First is 100 or 200, and afterwards the dowry she brings with her "and brought to him", and afterwards "the Chasan wanted and added from his own." The Rashbam did not explain like this.