TOSFOS DH Hasam Hen Cheser Hen Yeser Amar Lei
תוספות ד"ה התם הן חסר הן יתר א"ל
(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from a sale of Peros.)
ה"פ התם בית כור הן חסר הן יתר א"ל ואפי' כי א"ל בית כור סתמא אני מוכר לך ולא אמר לו הן חסר הן יתר אמר בפ' בית כור (לקמן קד.) דאם פיחת או הותיר רובע הגיעו
Explanation: There, he said to him "a Beis Kor, be it less or more." And even when he said Stam "I sell to you a Beis Kor", and he did not say to him "be it less or more", it says below (104a) that if he gave a Rova too little or too much, the sale stands;
וכיון (הגהה בגליון, ממהר"ם) דא"ל בית כור סתמא אית לן למימר דיותר מרובע לא הויא מחילה וכיון דהדר הדר כולו
And since he said Stam "Beis Kor", we should say that more than a Rova is not pardoned, and since he returns [the excess over a Rova], he returns everything.
אבל גבי סאה כשאדם אומר לחבירו סאה פירות אני מוכר לך רגיל להיות שם רובע טנופת וכשיש שם רובע טנופת קרי ליה שפיר סאה פירות
However, regarding a Se'ah, when one says to his friend "I sell to you a Se'ah of Peros", it is common that there is a Rova of dirt, and when there is a Rova of dirt, it is properly called a Se'ah of Peros;
ולכך אין לנו לומר דאי איכא יותר מרובע שינפה את כולן.
Therefore, we should not say that if there is more than a Rova, he must sift and remove all of it.
TOSFOS DH Kol Yeser mi'Kan k'Va Lita mi'Tchilah Dami
תוספות ד"ה כל יתר מכאן כבא ליטע מתחלה דמי
(SUMMARY: Tosfos explains the reason for this.)
פירוש בתחלה כשמתחיל ליטע אינו יכול ליטע אות' שיודע בודאי שהוא גרוע ואפילו הפחות מעשר
Explanation: At the beginning, when he comes to plant, he cannot plant it, for he knows surely that it is inferior, even less than 10 [barren trees amidst 100];
ואם נודע כל (הגהה בגליון, ממהר"ם) זמן שהוא עסוק במלאכה שנטע אפילו אחד שאינו טוב חייב להסירו וליטע אחר במקומו
If it became known, as long as he was engaged in the work, that he planted even one that is not good, he must remove it and plant another in its place;
הלכך כשיש יותר מעשר אף על פי שלא נודע עד זמן ארוך אחר שיצא מן המלאכה אכתי כיון דלכל הפחות צריך ליטע היתר א"כ עדיין לא יצא מן המלאכה ועדיין הוא עוסק בה
Therefore, when there are more than 10, even if it was not known until a long time after he left the work, still, since at least he must plant the excess [over 10], if so he still did not leave the work and he is still engaged in it;
וכבר פי' דכל זמן שהוא במלאכה אפי' נודע שאחד מהן גרוע חייב לעקור וליטע אחר במקומו.
I already explained that as long as he is working, even if he found out that one is inferior, he is obligated to uproot it and plant another in its place.
TOSFOS DH Nosen Lo Yayin ha'Nimkar b'Chanus
תוספות ד"ה נותן לו יין הנמכר בחנות
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Avodah Zarah.)
היינו ריחיה חלא וטעמיה חמרא כדמוכח לקמן בשמעתין
Explanation: This means that it smells like vinegar and tastes like wine, like is proven below in our Sugya.
ותימה למ"ד ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא היכי יהיב ליה והא מרתף זה של יין קאמר והא לאו יין הוא
Question: According to the opinion that it smells like vinegar and tastes like wine, it is vinegar, how can he give it to him? He said "this wine cellar". This is not wine!
ואומר ר"י דאע"ג דהוי חלא מיקרי יין שפיר
Answer (Ri): Even though it is vinegar, it is properly called wine.
וקשה לרשב"א דבפרק בתרא דע"ז (דף סו. ושם) פליגי אביי ורבא בחמרא לגו חלא אביי אמר במשהו ורבא אמר בנותן טעם
Question (Rashba): In Avodah Zarah (66a), Abaye and Rava argue about [forbidden] wine that fell into vinegar. Abaye says that Mashehu forbids, and Rava says b'Nosen Ta'am (it forbids if it gives taste).
ומפרש גמרא דבהא פליגי דאביי סבר ריחיה חלא וטעמיה המרא חלא והוה ליה מין במינו ורבא סבר דהוי חמרא והוה ליה מין בשאינו מינו
The Gemara explains that they argue about the following. Abaye holds that if it smells like vinegar and tastes like wine, it is vinegar, so the mixture is Min b'Mino. Rava holds that it is wine, and it is Min b'Eino Mino.
ואם תמצא לומר אפי' למ"ד חלא (מ"מ) מיקרי חמרא אם כן לימא דלכ"ע ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא והוה ליה מין במינו
If you will say [like the Ri] that even according to the opinion that [when it smells like vinegar, it is] vinegar, even so it is called wine, if so, we should say that all agree that when it smells like vinegar and tastes like wine, it is vinegar, and the mixture is Min b'Mino (because it is called wine);
ורבא לטעמיה דאמר התם בתר שמא אזלינן והאי שמא לחוד והאי שמא לחוד.
Rava teaches [that it is Min b'Eino Mino] according to his opinion that it depends on the name, and they have different names.
TOSFOS DH Chavis Shel Yayin Ani Mocher Lecha...
תוספות ד"ה חבית של יין אני מוכר לך...
(SUMMARY: Tosfos explains what this excludes.)
אבל ביין הנמכר בחנות לא
Inference: He may not give to him wine sold in a store;
אפילו למ"ד ריחיה חלא חמרא מכל מקום אהאי חמרא לא יהבי אינשי דמי.
Even according to the opinion that if it smells like vinegar [and tastes like wine,] it is wine, in any case, people do not pay money for such wine.
95b----------------------------------------95b
TOSFOS DH Chad Amar Mekabel
תוספות ד"ה חד אמר מקבל
(SUMMARY: Tosfos questions how this opinion understands Rav Zvid.)
תימה לדידיה אמאי מוקי רב זביד מתניתין כר' אושעיא ובדאמר ליה מרתף זה של יין אני מוכר לך וא"ל למקפה
Question: According to him, why did Rav Zvid establish our Mishnah like R. Oshaya, and when he said "I sell to you this wine cellar", and he said "for porridge"?
לוקי מתני' בלא א"ל למקפה ובדאמר ליה מרתף של יין סתם.
He should establish our Mishnah when he did not say "for porridge", and he said to him "a wine cellar" Stam!
TOSFOS DH v'Chad Amar Lo Mekabel
תוספות ד"ה וחד אמר לא מקבל
(SUMMARY: Tosfos explains how this opinion understands R. Chiya.)
קשה לרשב"א א"כ אמאי נקט ר' חייא לעיל המוכר חבית של יין לחבירו נותן לו יין שכולו יפה מאי איריא חבית אפי' מרתף נמי
Question (Rashba): If so, why did R. Chiya mention above one who sells a barrel of wine to his friend gives to him wine that is all good? Why did he mention a barrel? The same applies also to a cellar!
ויש מפרשים לרבותא נקטיה כדפירש הקונטרס לעיל.
Answer: Some explain that he mentioned [a barrel] for a Chidush (one might have thought that he bought it to drink or sell immediately, and not store it), like the Rashbam explained above (95a DH Chavis).