1)

TOSFOS DH Minayin l'Ya'ir she'Lo Hayah li'Seguv

תוספות ד"ה מנין ליאיר שלא היה לשגוב

(SUMMARY: Tosfos questions this according to an opinion below.)

תימה לרשב''א אי לבאי הארץ נתחלקה הארץ אמאי לא היה ליאיר שלא היה לשגוב:

(a)

Question (Rashba): If [Eretz Yisrael] was divided among those who came to the land, why shouldn't Ya'ir have [land] that did not belong to [his father] Seguv?

2)

TOSFOS DH v'Chi Teima La'avor Alav bi'Shnei Lavin

תוספות ד"ה וכי תימא לעבור עליו בשני לאוין

(SUMMARY: Tosfos questions this suggestion.)

תימה הא היכא דאיכא למידרש לא מוקמינן בלאוי יתירי

(a)

Question: When we can expound [a verse], we do not establish it to teach extra Lavin!

וכי תימא דהכי קאמר דאפילו אי מוקמת להו בלאוי יתירי איכא למילף שהבעל יורש את אשתו

1.

Suggestion: It means as follows. Even if you establish it for extra Lavin, we can learn that a husband inherits his wife.

דלא משמע הכי בסמוך דקאמר לעולם קראי בסיבת הבן כדשנינן:

2.

Rejection: It does not connote like this below. It says "really, the verse discusses diversion of the son", like we answer! (Tosfos ha'Rosh - since we never find inheritance of one who is not a relative, it would be better to expound for extra Lavim than to teach that a husband inherits.)

3)

TOSFOS DH Im Ken Kra'i Lamah Li

תוספות ד"ה אם כן תרי קראי למה לי

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not question the need for the first verse.)

אע''ג דקרא קמא נמי שלא לצורך דכבר שמעינן מתורת משה סיבת הבן

(a)

Implied question: Also the first verse is not needed, for we already heard from Toras Moshe (the Chumash) diversion of the son!

מ''מ בזה אינו מקפיד אי אשמועינן יהושע נמי סיבת הבן אבל תרי זימני לית ליה לאשמועינן. רשב''א:

(b)

Answer (Rashba): He is not adamant about this if Yehoshua also teaches diversion of the son, but [Yehoshua] should not teach it twice.

4)

TOSFOS DH Eima d'Naflah Lei mi'Sedei Cheramim

תוספות ד"ה אימא דנפלה ליה משדה חרמים

(SUMMARY: Tosfos questions why we needed to give such an answer.)

תימה לרשב''א דלמה דוחק כל כך כיון דבעא למימר דאתא קרא להראות עשרם הוה ליה למימר דפנחס ויאיר ירשו מאמם או מאבי אמם:

(a)

Question (Rashba): Why do we say such a difficult case? Since we wanted say that the verse comes to shows their wealth (but not to teach laws of inheritance), we should have said that Pinchas and Ya'ir inherited from their mother, or from the father of their mother!

1.

Note: The Bach says that the following is a new Dibur.

ונראה לר''י גירסת הספרים דגרסינן א''ל אביי אי סלקא דעתך דבעל לא ירית כו' ולא גרסינן הכא בין למ''ד בסיבת הבן בין למ''ד בסיבת הבעל אלא גבי אי אמרת בשלמא דרב יימר בסמוך גרסינן ליה

(b)

Assertion (Ri): The text is like Seforim that say "Abaye said to him, if you will say that a husband does not inherit..." The text does not say here "both according to the opinion [that it discusses] diversion of the son, and according to the opinion [that it discusses] diversion of the husband", rather, it says so regarding "granted, if you will say..." of Rav Yemar below.

ואמאי דאקשי רב פפא דלמא קראי בסיבת הבן מהדר אביי לשנויי הכי וקאמר

(c)

Explanation: Abaye comes to answer Rav Papa's question "perhaps the verse discusses diversion of the son!" Abaye answers that it means as follows;

אי אמרת בשלמא דבעל ירית וקרא אסיבת הבעל קפיד אתי שפיר הא דמשמע דאתי קרא למיעבד תקנתא אפילו לנחלת האם שלא תסוב מדכתיב ירושת שני מטות גבי איסור הסבה

1.

Granted, if you will say that a husband inherits, and the verse is adamant about diversion of the husband, this is fine that it connotes that the verse comes to make a solution even for the inheritance of the mother that it not be diverted, since it wrote the inheritance of two Shevatim regarding the Isur of diverting;

אע''פ שכבר הוסבה נחלת האם מ''מ קפיד קרא שלא תסוב יותר על ידי נישואי הבת ובסיבת הבעל איכא תקנתא דמנסבין לה גברא דאבוהי משבטא דאבוה ואימיה משבטא דאימה

i.

Even though the inheritance of the mother was already diverted, still the verse is adamant that it not be diverted more through marriage of the daughter. Regarding diversion of the husband, there is a solution, that we marry her to a man whose father is from her father's Shevet, and his mother is from her mother's Shevet;

דהשתא לא מתעקר ע''י סיבת הבעל יותר ממה שהוסבה כבר

ii.

Now, [inheritance] is not diverted through the husband more than it was already diverted.

ואע''פ כשימות בעל ויירשנו בנו מתעקרא נחלת האם משבטא דאימא לשבטא דאבא שהרי הבן אביו ואמו מתיחסים על שבט אביהן

2.

Implied question: When her husband dies and her son inherits him, inheritance of the mother is uprooted from the mother's Shevet to the father's Shevet, for the son, his father and his mother [all] trace their lineage to the Shevet of their fathers;

או שמא הבעל לא יירשנה כלל שתתאלמן או תתגרש ויירשנה הבן

i.

Or, perhaps her husband will not inherit her at all, for she will be widowed or divorced, and her son will inherit her!

הא לא איכפת ליה לפי שאי אפשר לעשות תקנה לדבר זה

3.

Answer: He is not concerned for this, since it is impossible to make an enactment to fix the matter.

אלא אי אמרת דבעל לא ירית וקראי במסיבת הבן כדקא פרכת כי קא מינסבא נמי לגברא דאבוהי משבטא דאבוה ואימיה משבטא דאימה מתעקרא נחלת האם על ידי הבן כדפרי'

(d)

Explanation (cont.): However, if you will say that a husband does not inherit, and the verses discuss diversion of the son, like you asked, even when we marry her to a man whose father is from her father's Shevet, and his mother is from her mother's Shevet, inheritance of the mother is uprooted through the son, like I explained. (It did not help at all that she married a man whose parents are from the same Shevatim as hers!)

אלא ודאי בסיבת הבעל משתעי ולהכי קים ליה לתנא דקרא דוכל בת יורשת נחלה בסיבת הבעל כתיב

(e)

Conclusion: Surely it discusses diversion of the husband. Therefore the Tana holds that the verse "v'Chol Bas Yoreshes Nachalah" is written regarding diversion of the husband;

מדכתיב ביה ירושת שני מטות משמע דלנחלת האם נמי עבדינן תקנתא שלא תסוב יותר והכי פירושא דברייתא

1.

Since inheritance of two Shevatim is written in it, this connotes that we enact also for the mother's inheritance, lest it be diverted more. The Beraisa means as follows;

הרי הוא אומר וכל בת יורשת נחלה ובסיבת הבעל הכתוב מדבר דמהניא תקנתא לנחלת האם

2.

It says "v'Chol Bas Yoreshes Nachalah." The verse discusses diversion of the husband, that an enactment helps for the inheritance of the mother.

וכי תימא בסיבת הבן משתעי וקרא לא אתא למעבד תקנתא אלא לנחלת האב

3.

Question: Perhaps the verse discusses diversion of the son. The verse comes to enact only for inheritance of the father!

תא שמע לא תסוב נחלה ומיתורא דקראי שמעינן דחד בסיבת הבן וחד בסיבת הבעל

4.

Answer: It says "Lo Sisov Nachalah." From the extra verses we learn that one discusses diversion of the son, and one discusses diversion of the husband;

ואם כן ההוא דכתב ביה ירושת שני מטות דמשמע דבעי תקנתא לנחלת האם בסיבת הבעל כתב דאשכחינן ביה תקנתא:

i.

If so, the one that writes about inheritance of two Shevatim, which connotes that we need an enactment for inheritance of the mother regarding diversion of the husband, writes that we find an enactment.

5)

TOSFOS DH Amar Lei Rav Papa l'Abaye Dilma She'ani Hasam she'Kevar Husvah

תוספות ד"ה אמר ליה רב פפא לאביי דלמא שאני התם שכבר הוסבה

(SUMMARY: Tosfos justifies the question, and explains the answer.)

אע''ג דכתיב ביה ירושת שני מטות לא קפיד קרא אנחלת האם שכבר הוסבה

(a)

Explanation: [Rav Papa asks that] even though the verse writes about inheritance of two Shevatim, the verse is not adamant about inheritance of the mother, for it was already diverted;

ולעולם קאי בסיבת הבן אע''ג דליכא תקנתא לנחלת האם

1.

Really, it discusses diversion of the son, even though there is no solution for inheritance of the mother.

א''ל שכבר הוסבה לא אמרינן אין סברא לומר שלא הקפיד הכתוב אנחלת אם אע''פ שכבר הוסבה

2.

[Abaye answered that] we do not say "it was already diverted." It is unreasonable to say that the Torah is not adamant about inheritance of the mother, even though it was already diverted;

דכיון דכתיב ירושת שני מטות משמע דבנחלת האם עבדינן נמי תקנתא

i.

Since it wrote about inheritance of two Shevatim, this connotes that we make an enactment also for inheritance of the mother.

6)

TOSFOS DH Amar Lei Rav Yemar...

תוספות ד"ה אמר ליה רב יימר...

(SUMMARY: Tosfos gives the background for Rav Yemar's question.)

רב יימר לא הוה יודע דאביי כי הוה מוקי לקרא בסיבת הבעל מפרש לקרא דמנסבינן לה גברא דאבוהי משבטא דאבוה ואימיה משבטא דאימה

(a)

Explanation: Rav Yemar did not know that Abaye, when he establishes the verse to discuss diversion of the husband, explains the verse that we marry her to a man whose father is from her father's Shevet, and his mother is from her mother's Shevet;

ולהכי קשיא ליה אמאי ניחא ליה לאוקומי בסיבת הבעל טפי מבסיבת הבן ובין הכי ובין הכי (מכאן מעמוד ב) כי מינסבא לשבטא דאבוה מתעקרא נחלת האם משבטא דאימא לשבטא דאבא כיון דלא אמר שכבר הוסבה

1.

Therefore it was difficult for him, why was Abaye pleased to establish it regarding diversion of the husband, more than diversion of the son? Either way, when she marries into her father's Shevet, the inheritance of her mother is uprooted from her mother's Shevet to her father's Shevet, since we do not say "it was already diverted"!

112b----------------------------------------112b

ומשני דמנסבינן לה וכו'

2.

[Rav Ashi] answers that we marry her [to a man whose father...]

ועל פ''ה יש לתמוה שאין זה שיטת גמרא דרב פפא אקשי לאביי אברייתא ואביי לא מהדר מידי ועושה בעיא שלו בלשון קושיא

(b)

Question #1: The Rashbam's Perush is astounding. This is not the style of the Gemara. Rav Papa asked Abaye about the Beraisa, and Abaye did not answer anything, and [Abaye] makes his query (he was unsure whether or not we say "it was already diverted") in the expression of a difficulty!

ועוד דמסיק אביי שכבר הוסבה לא אמרינן

(c)

Question #2: Abaye concludes that we do not say "it was already diverted";

ולפירושו הוה ליה למימר ודלמא דהא מספקא ליה ואין בספרים ודלמא

1.

According to the Rashbam, he should have said "perhaps", for he is unsure! The text in Seforim does not say "perhaps".

ועוד דבכל הספרים גרסינן אמר ליה אביי דמשמע דאקושיא דאקשי ליה רב פפא מהדר לשנויי

(d)

Question #3: Also, in all Seforim the text says "Abaye said to him", which connotes that he answers the question that Rav Papa asked.

7)

TOSFOS DH Hachi Garas R. Tam

תוספות ד"ה ה''ג ר''ת

(SUMMARY: Tosfos prefers the text of R. Tam.)

תניא בסיבת הבעל לא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה (אחר) הרי בסיבת הבעל הכתוב מדבר

(a)

R. Tam's text: A Beraisa regarding diversion of the husband says "Lo Sisov Nachalah li'Vnei Yisrael mi'Mateh l'Mateh" - this discusses diversion of the husband;

אתה אומר בסיבת הבעל או אינו אלא בסיבת הבן

1.

Citation (Beraisa) Question: You say that it is diversion of the husband. Perhaps it is diversion of the son!

כשהוא אומר לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר הרי בסיבת הבעל הכתוב מדבר דכמו שזה בסיבת הבעל גם זה בסיבת הבעל

2.

Citation (cont.) Answer: It says "Lo Sisov Nachalah mi'Mateh l'Mateh Acher." Just like this is diversion of the husband, this is diversion of the husband.

דלפירוש הקונטרס לא אתי שפיר אמאי קרי הך בסיבת הבן והך בסיבת הבעל והא תרוייהו איירי בין בסיבת הבן ובין בסיבת הבעל

(b)

Question #1: According to the Rashbam, it is difficult. Why do we call this diversion of the son, and this diversion of the husband? Both of them discuss both diversion of the son, and diversion of the husband!

וזהו דוחק לומר דמשום דהאי תנא פתח בקרא דסיבת הבן והאי תנא פתח בקרא דסיבת הבעל קאמר הכי

(c)

Poor answer: Because this Tana began with the verse of diversion of the son, and this Tana began with the verse of diversion of the husband, it says so.

ולגירסת רבינו תם אתי שפיר הא דתניא בסיבת הבעל דתרי קראי מוקי להו בסיבת הבעל ותניא בסיבת הבן דקרא קמא מוקי בסיבת הבן

(d)

Observation: This is fine according to R. Tam's text. The Beraisa of diversion of the husband establishes both verses to discuss diversion of the husband. The Beraisa of diversion of the son establishes the first verse to discuss diversion of the son.

ועוד דלפ''ה הוה מצי למימר נמי דכ''ע מיהת קרא קמא בסיבת הבן מאי משמע:

(e)

Question #2: According to the Rashbam, we could have said also that all agree that the first verse discusses diversion of the son. How does it connote [unlike this]?