[1] ונתנה המשנה סימן לדבר שלא נחליף - "היוצא מן הטמא טמא, והיוצא מן הטהור טהור". ודרשינן מדכתיב "גמל טמא הוא" - הוא טמא כסתם גמלים הנולדים מן הגמלה, אבל אין אחר שהוא נראה כגמל טמא, וכגון שנולד מן הפרה.

[2] ויליף לה מדכתיב "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגר וממפריסי הפרסה" - דיש לך מי שאף שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה בכל אופן אין אתה אוכלו, ואיזה הוא - טהור הנולד מן הטמא (פרה במעי גמל).

[3] מדכתיב "גמל" "גמל" ב' פעמים אחד בספר ויקרא ואחד במשנה תורה, ללמד אותך שגם גמל הנולד מן הפרה (טמא היוצא מן הטהור) - ג"כ אסור. ורבנן דורשים את הגמל השני ללמד שאסור חלבו של גמל, (ור"ש יליף לה מ"את").

[4] כן פירש"י בחולין, וביאר בתוס' הרא"ש המובא בשטמ"ק (אות ד'), דשקולים הם ויבואו שניהם.