ביצה דף מ. א
מה היא סברת רב ושמואל בדינים דלהלן?
המפקיד פירות אצל חברו, כרגלי מי? |
הכניס דברים ברשות בעל החצר, מי חייב באחריות? |
|
לרב | בלא יחד קרן זוית: כרגלי השומר [1] ביחד לו קרן זוית: כרגלי המפקיד |
בעל החצר חייב [2] - כחכמים [3] |
לשמואל | כרגלי המפקיד | לא קיבל לשמור: בעל החצר פטור - כרבי קיבל לשמור: בעל החצר חייב |
בהמות דלהלן האם מותר להשקותם ולשוחטן ביו"ט או שחשובות כמוקצה?
יוצאות בפסח למרעה, וחוזרות ברביעה ראשונה |
יוצאות כל יום לרעות חוץ לתחום, וחוזרות בלילה ללון בתחום |
יוצאות למרעה, ואינן חוזרות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים |
|
לת"ק | מדבריות - ואסור | ביתיות - ומותר | מדבריות - ואסור |
לרבי | ביתיות - ומותר | ביתיות - ומותר | מדבריות - ואסור |
[1] ומבואר בגמ' (באיבעית אימא) שה"ה אם זיכה בעל הבית לאורחים את מתנותיהם, דאפי' שלא ייחד להן קרן זוית הוא כרגלי האורחים, דאף שאמר רב בעלמא שהוא כרגלי השומר, זה דוקא מתי שקיבל לשמור אבל לא מתי שהוא זיכה להם והם רק נמצאים אצלו עד שיבואו, דהרי כל ענין הזיכוי שיהיה כרגליהם.
[2] אפי' שלא אמר שמקבל את שמירתו. וחייב בין אם ניזוק מה שהכניס, צריך בעל החצר לשלם, ובין אם הכניס שור והזיק את בעל החצר, פטור המכניס כי האחריות היא על בעל החצר.
[3] הוכיחה הגמ' שאין המחלוקות תלויות זה בזה, כלומר שמואל דסוגיין שס"ל כרגלי המפקיד יכול לסבור כחכמים, וכן רב דסוגיין יכול לסבור כרבי.