[1] ומבואר בגמ' (באיבעית אימא) שה"ה אם זיכה בעל הבית לאורחים את מתנותיהם, דאפי' שלא ייחד להן קרן זוית הוא כרגלי האורחים, דאף שאמר רב בעלמא שהוא כרגלי השומר, זה דוקא מתי שקיבל לשמור אבל לא מתי שהוא זיכה להם והם רק נמצאים אצלו עד שיבואו, דהרי כל ענין הזיכוי שיהיה כרגליהם.

[2] אפי' שלא אמר שמקבל את שמירתו. וחייב בין אם ניזוק מה שהכניס, צריך בעל החצר לשלם, ובין אם הכניס שור והזיק את בעל החצר, פטור המכניס כי האחריות היא על בעל החצר.

[3] הוכיחה הגמ' שאין המחלוקות תלויות זה בזה, כלומר שמואל דסוגיין שס"ל כרגלי המפקיד יכול לסבור כחכמים, וכן רב דסוגיין יכול לסבור כרבי.