1)

DESIGNATING A CHAYAH WHICH IS 'NESTING' IN ONE'S FIELD

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הסוכר אמת המים מערב יום טוב ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרין
(a)

(Rabah bar R. Huna): One may close off a pool of water before Yom Tov and take the fish found within it in the morning (they are considered designated).

אמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון
(b)

(R. Chisda): From this teaching of Rav we may infer that the young of a Chayah which has made her home in one's Pardes may be taken with no specific Zimun.

אמר רב נחמן נפל חברין ברברבתא איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא מדברי רבינו נלמוד חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון אמר רב נחמן נפל בר חברין ברברבתא
(c)

(R. Nachman): Our Chaver, R. Chisda (or, the son of our Chaver, if it was Rabah bar R. Huna), by comparing the young of a Chayah to the fish in a pool, has stepped into a great Machlokes.

התם לא קא עביד מעשה הכא קא עביד מעשה
1.

Question: One may readily differentiate between the two cases since he did designate the fish by the act of closing the pool, whereas he did nothing to designate the Chayah!?

ולא בעיא זמון והתניא חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה וזו עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון
2.

Question: Furthermore, we were taught that a Chayah does require Zimun!

תיובתא
3.

Answer: This refutes those who learn that a Chayah does not require Zimun.

ומי בעיא זמון והתניא אמר ר"ש בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל על שהזמינן בתוך הקן ומצא לפני הקן שאסורין במה דברים אמורים ביוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחין ובבירה אבל אווזים ותרנגולים ויוני הרדסיאות וחיה שקננה בפרדס מותרין ואין צריכין זמון וצפור דרור צריכה לקשר בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה והמקושרים והמנוענעין בבורות ובבתים ובשיחין ובמערות מותרין ובאילנות אסורין שמא יעלה ויתלוש והמקושרין והמנוענעין בכל מקום אסורין משום גזל
4.

Question: But a Beraisa establishes that (both Beis Shamai and Beis Hillel agree that) the Chayah (as opposed to a bird) does not require Zimun!?

אמר ר"נ לא קשיא הא בה הא באמה
5.

Answer (R. Nachman): One Beraisa refers to the young (which does not require Zimun) and one refers to the mother (which does).

אמה בזמון סגי לה צידה מעליותא בעיא
6.

Question: But the mother should require more than Zimun, she needs to be trapped!?

אלא אמר רב נחמן בר יצחק אידי ואידי בדידה הא בגנה הסמוכה לעיר הא בגנה שאינה סמוכה:
7.

Answer (Rav Nachman bar Yitzchak: Rather, one Beraisa speaks where the young is in a field close to residence (more Da'as) and one where the field is further (less Da'as).

2)

MISHNAH: SLAUGHTERING A DYING ANIMAL ON YOM TOV

בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי
(a)

One may not slaughter an animal unless there is time left on Yom Tov to eat a roasted k'Zayis of it.

ר"ע אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה
(b)

(R. Akiva): Even if the time remaining is sufficient to eat a Kezayis from the place of Shechitah (without flaying the animal).

שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביא בידו אברים אברים:
(c)

An animal slaughtered in the field may not be carried by two people but may be carried, by hand, limb by limb.

3)

FLAYING AN ANIMAL

אמר רמי בר אבא הפשט ונתוח בעולה והוא הדין לקצבים מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח
(a)

Gemara (Rami b. Aba): From the requirement of flaying and cutting an Olah we learn the Derech Eretz for butchers, as well, that one should not eat prior to flaying and cutting the animal.

<לאפוקי> מאי קמ"ל
(b)

Question: What is Rami b. Aba teaching us?

אילימא לאפוקי מדרב הונא דאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה
(c)

Answer: He is coming to differ with R. Huna (and to require Hefshet and Nituach to check the animal for Kashrus and not to rely on Chazakah).

והאנן תנן מתניתין כדרב הונא דתנן רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה מאי לאו מבית טביחתה ממש
(d)

Question: But the Mishnah supports R. Huna (as R. Akiva allows a k'Zayis from the place of Shechitah)!?

לא ממקום שטובחת אכילתה
(e)

Answer: That refers to the place of digestion (and hence it is after Nituach, not before), not the actual place of Shechitah.

והא תני רבי חייא מקום טביחתה ממש
(f)

Question: But R. Chiya taught that it means the actual place of Shechitah!?

25b----------------------------------------25b
אלא רמי בר אבא (דף כה,ב) אורח ארעא קמ"ל
(g)

Answer: Rather, Rami b. Aba taught us proper conduct (not Halachos of Tereifos).

כדתניא לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל ה"ז רעבתן כיוצא בו לא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה ה"ז גרגרן תנו רבנן השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח
(h)

Similarly, the Beraisa teaches how to eat and drink.

ואמר רמי בר אבא חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נדות תורמוסא מקטע רגליהון דשנאיהון של ישראל שנאמר (שופטים י) ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו ממשמע שנאמר ויעזבו את ה' איני יודע שלא עבדוהו ומה ת"ל ולא עבדוהו א"ר אלעזר אמר הקב"ה אפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני
(i)

Rami b. Aba also taught the moral lesson of certain vegetation (especially the Turmus).

4)

RELATED AGADIC TEACHINGS

תנא משמיה דר"מ מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין
(a)

(Cited in R. Meir's name): Torah was given (as antidote) to the fierce People, Israel.

תנא דבי ר' ישמעאל (דברים לג) מימינו אש דת למו אמר הקב"ה ראויין הללו שתנתן להם דת אש איכא דאמרי דתיהם של אלו אש שאלמלא <לא> נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם
(b)

(Tana d'vei R. Yishmael): It is fitting to give this People the Aish Das, alternately, the Torah is needed to counter the fiery nature of Israel.

והיינו דאמר ר"ש בן לקיש ג' עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות וי"א אף עז בבהמה דקה וי"א אף צלף באילנות:
(c)

(Resh Lakish): There are three fierce things...

5)

PROHIBITIONS DUE TO DERECH CHOL

שחטה בשדה לא יביאנה במוט: ת"ר אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו
(a)

A blind person may not go out with his staff nor a shepherd with his cloak.

ואין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה
(b)

One may not be carried on a chair.

איני והא שלח ר' יעקב בר אידי זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלודקי שלו ובאו ושאלו את ר' יהושע בן לוי ואמר אם רבים צריכין לו מותר וסמכו רבותינו על דברי אחי שקיא דאמר אנא אפיקתיה לרב הונא מהיני לשילי ומשילי להיני ואמר ר"נ בר יצחק אנא אפיקתיה למר שמואל משמשא לטולא ומטולא לשמשא
(c)

Question: But we have a report that R. Yehoshua b. Levi permitted this if the community needs the person (and we rely on the reports of those who carried R. Huna and Mar Shmuel on their chairs)!?

התם כדאמר טעמא אם היו רבים צריכין לו מותר
(d)

Answer: Those were permitted, as stated, only because the community needed them.

א"ל רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וזיל לגבי דר' יעקב בר אידי ובעי מיניה כסא מה אתון ביה אדאזל להתם נח נפשיה דר' יעקב בר אידי כי סליק אשכחיה לרבי זריקא א"ל כסא מה אתון ביה א"ל הכי אמר ר' אמי ובלבד שלא יכתף
(e)

Chama b. Ada asked this question of R. Zerika (having arrived in Tzur after the passing of R. Yakov b. Idi) who responded (citing R. Ami) that it is permitted, provided that the person is not borne on shoulders.

מאי ובלבד שלא יכתף
1.

Question: What is meant by that?

אמר רב יוסף בריה דרבא באלונקי
2.

Answer (Rav Yosef brei d'Rava): Alonki.

איני והא רב נחמן שרא לה לילתא למיפק אאלונקי
3.

Question: But R. Nachman permitted Alonki?!

שאני ילתא דבעיתא אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דרגלא משום ביעתותא ואמרי לה משום דוחקא דצבורא:
4.

Answer: That was due to Yalsa's fear (as we find a similar dispensation by Ameimar and Mar Zutra due to fear or, due to the pressure of the crowd).