TOSFOS DH HA'SHOCHET OLAS NEDAVAH BE'YOM-TOV LOKEH ETC
תוס' ד"ה השוחט עולת נדבה ביום טוב לוקה וכו'
(Summary: Tosfos discusses why the Gemara establishes it specifically like Beis Shamai, and not like Rebbi Akiva, and even not like Beis Hillel.)
וה"ה דמצי למימר 'ר"ע היא' דלית ליה מתוך.
Implied Question: The Gemara might just as well have said that the author is Rebbi Akiva, who does not hold of 'mi'Toch' either
אלא ניחא ליה למנקט ב"ש, דסבירא להו הכי בהדיא טפי.
Answer: Only it prefers to establish it like Beis Shamai, who states that opinion more emphatically.
ותימה, הואיל ומוקמינ ן לה אליבא דב"ש, אם כן לימא 'השוחט עולת חובה בי"ט לוקה' ...
Question: Since we establish it like Beis Shamai, it ought rather to have said that 'Someone who Shechts (even) an Olas Chovah on Yom Tov Tov receives Malkos
דהא ב"ש אית להו לקמן (דף יט.) על עולת ראייה דלוקה דדרשינן "וחגותם", 'חגיגה אין, עולת ראייה לא'?
Question (cont): Since Beis Shamai holds later (on Daf 19:) that one receives Malkos for Shechting an Olas Re'iyah, based on the word "va'Chagosem", from which we Darshen 'a Chagigah, yes, an Re'iyah, no!'?
וי"ל משום דיוקא נקטיה, דאי הוה נקט עולת חובה, הוה אמינא עולת חובה מחייבי אבל שלמי חובה כיוצא בו, פטור, הואיל והם חובה, וגם יש בהן צורך האדם ...
Answer: The Gemara mentions (Olas Nedavah) on account of the inference. Because, had it mentioned Olas Chovah, we would have thought that one is Chayav for an Olas Chovah, but for a the corresponding Shalmei Chovah one is Patur. This because a. they are a Chovah, and b. they involve a human need.
אבל שלמי נדבה, חייב, הואיל והיה יכול להקריבן למחר.
Answer (cont.): But on a Shalmei Nedavah, one will be Chayav, since it is possible to bring it on the following day.
והשתא דנקט 'עולת נדבה', אשמעינן רבותא דדוקא עולת נדבה חייב, דכולה כליל, אבל שלמי נדבה, פטור, אע"ג שאינו חייב בהן, והיה יכול להמתין עד למחר ...
Conclusion: But now that the Tana mentions 'Olas Nedavah', he teaches us a Chidush, in that it is specifically for an Olas Nedavah that one is Chayav, because it is all burned, but for a Shalmei Nedavah, one is Patur, even though one is not obligated to bring it, and he could well have waited until the next day to bring it.
הואיל ויש בהן צורך הדיוט.
Reason: Since a Hedyot has a need for it.
וא"ת, והא אפילו ב"ה מודו דלוקה, דסבירא להו לקמן (שם) ד'נדרים ונדבות אין קרבים בי"ט', ואמאי מוקים לה אליבא דב"ש?
Question: But even Beis Hillel concedes that one receives Malkos, since they hold later (Ibid.) that Nedarim and Nedavos may not be brought on Yom-Tov, so why establish it like Beis Shamai.
וי"ל, דמהיכא אית ליה דנדרים ונדבות אין קרבים בי"ט מ"לכם", 'ולא לגבוה', וא"כ הוי לאו הבא מכלל עשה, דאין לוקין עליו.
Answer: They learn the prohibition of bringing Nedarim and Nedavos on Yom-Tov from "Lachem", 've'Lo li'Gavohah', in which case it is a La'v that stems from an Asei, which is not subject to Malkos.
וא"ת, כיון דאהדריה, אהדריה לאסורא קמא ...
Question: Now that the Torah reverts to Isur, it reinstates the original prohibition (which is a La'v).
דהא אמרי' גבי גוזז פסולי המוקדשין, דלוקה אע"ג דלא ידעינן אסור גזיזה רק מדכתיב (דברים יב) "תזבח". 'ולא גיזה', דהיינו לאו הבא מכלל עשה, דאין לוקין ...
Source: Like we find with regard to someone who shears Pesulei ha'Mukdashin, who receives Malkos even though we only know the prohibition of shearing from the Pasuk (in Devarim, 12) "Tizbach", 've'Lo Gizah' - a La'v that stems from an Asei, which is not generally subject to Malkos ...
אלא ש"מ כיון דאהדריה אהדריה לאסורא קמא, כלומר ללאו שהיה בו קודם שנפסל.
Source (cont.): So we see that once the Torah reverts to Isur, it reinstates the original prohibition.
וגם גבי נדרים ונדבות נימא הכי - דאהדריה לאסורא קמא, ולוקה?
Question (concl.): So why do we not say by Nedarim and Nedavos too, that the Torah reinstates the original Isur, which is subject to Malkos?
וי"ל, דשאני גיזה שלא הותרה בפסולי המוקדשין כלל בהדיא, וא"כ, הואיל ואשתכח סמך בהו לאסורא, מוקמינן ליה באיסורא קמא ...
Answer: The case of 'Gizah is different, inasmuch as the Heter of Pesulei ha'Mukdashin is not mentioned explicitly. Consequently, since we find an Isur regarding them, we establish it by the original Isur (which is a La'v).
אבל הכא גבי יו"ט, דאוכל נפש הותר, דכתיב "אשר יאכל " (שמות יב), וה"ה בנדרים ונדבות, מתוך שהותרה ... '.
Answer (cont.): Whereas here by the case of Yom-Tov, where Ochel Nefesh is specifically permitted, when the Torah writes "asher Ye'achel" (Sh'mos 12), incorporating Nedarim and Nedavos, 'Since it is permitted for a Hedyot ... '.
וא"כ, אשכחנא דהותרו בהדיא. וכיון דאשכחנא דהותרו בהדיא, לא אמרי' אהדרי' לאסור' קמא, אלא למאי דאהדריה אהדריה, ולמאי דלא אהדריה, לא אהדריה, וקאי דוקא בעשה.
Conclusion: That being the case, they are specifically permitted; and once they are, we do not say that the Torah reinstates the original Isur, leaving us with only an Asei.
TOSFOS DH DILMA BE'EIRUV VE'HOTZA'AH KAMIFL'GI
תוס' ד"ה דלמא בערוב והוצאה קמפלגי
(Summary: Tosfos discusses whether the text should read 'Eiruv ve'Hetza'ah' or Eiruv Hotza'ah'.)
פי' רש"י - ערובי חצרות.
Explanation #1: Rashi explains 'Eruvei Chatzeros'.
וקשה, מאי צריך עירובי חצרות גבי י"ט, הא בלאו הכי מותר לטלטל מחצר לחצר לצורך?
Refutation: What need for an Eruv Chatzeros is there on Yom-Tov, bearing in mind that one is permitted to carry from one Chatzer to another anyway?
לכ"נ להר"ר חיים כהן דגרסינן 'ערוב הוצאה' בלא וי"ו, והכי פירושו ...
Explanation #2: Therefore R. Chayim Kohen states the correct text as 'Eruv Hotza'ah' (without a 'Vav''), and what the Gemara means is ...
אם אסור הוצאה מעורב בו בין שאר מלאכות, אע"ג שהיא מלאכה גרועה, ואם שייכא אסור הוצאה אם לא, קמפלגי.
Explanation #2 (cont.): It is speaking about a case where the Isur of carrying is mixed together with other Isurim, even though it is a weak Isur, and they are arguing over whether the Isur of Hotza'ah applies or not.
ומיהו יש לישב דגרסינן שפיר 'ערוב והוצאה', דצריך ערוב שיוכל להוציא דברים שאינן לצורך יו"ט כלל (ואין ערוב והוצאה ליו"ט דשאני הוצאה דגרועה היא מכל שאר מלאכות ויש ספרים דגר' קרא דירמיה ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת בשבת אין ביו"ט לא דממעט לה בהדיא מטעם דהוצאה גרועה היא).
Reinstatement of Explanation #1: It is possible however, to reinstate the text 'Eruv ve'Hotza'ah', and the Eruv is required to enable one to carry things that are not needed for Yom-Tov at all.
TOSFOS DH HACHI GARAS RASHI ELA ME'ATAH LIFL'GU BA'AVANIM U'MI'DE'LO MIFL'GI BA'AVANIM SH'MA MINAH ETC.
תוס' ד"ה ה"ג רש"י אלא מעתה לפלגו באבנים ומדלא מיפלגי באבנים ש"מ וכו'
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's text and explanation, and presents the Halachos of 'Mitoch' according to his own text.)
והכי פירושו - 'אלא מעתה, דב"ה לית להו אסור הוצאה, לפלגו בטלטול אבנים, ולשמעינן רבותא דלית להו בהן אסור הוצאה.
Explanation #1: And this is the explanation: 'But according to this, that Beis Hillel does not hold of an Isur Hotza'ah, why don't they argue over carrying stones (i,e. Muktzah), to teach us the Chidush that he doesn't hold of the Isur of carrying regarding them.
דהא לא נאסר בשום דבר טלטול אפי' דבר שמלאכתו לאסור, וגם אינו צורך י"ט כלל, אלא גזרה שמא יוציא, כדאיתא בהדיא פרק כל הכלים (שבת דף קכד:).
Explanation #1: Because there is no Isur of Muktzah, even with regard to things that are used for an Isur, and even if they are not needed at all for Yom-Tov - only out of concern that one may come to take them out into the street, as we learned specifically in Perek Kol ha'Keilim (Shabbos, Daf 124:).
ואפי' דבר שהוא צורך יו"ט כגון כלי הצריך לו היה ראוי לאסור גזירה שמא יוציא, אלא שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה.
Explanation #1 (cont.): In fact, it would have been fitting to forbid even tings that are needed for Yom-Tov, in case one comes to carry into the street, But they did not, because one does not decree on the Tzibur something that the majority cannot cope with.
ומדלא קמפלגי באבנים, שמע מינה בהוצאה ... ' דב"ה סברי 'מתוך ... '.
Explanation #1 (concl.): And since they are not arguing over carrying stones, they must be arguing over the Isur of carrying (when it is not necessary) - where Beis Hillel holds 'Mitoch ... '.
וא"ת, כיון דב"ה אית להו 'מתוך', אמאי אין מתירין אפי' טלטול אבנים וכל דבר אפילו אינו צורך יום טוב?
Question: If Beis Hillel holds 'Mitoch', why do they not permit carrying even stones and anything else that is not needed for Yom-Tov?
ויש לומר, דודאי אין ה"נ דמדאורייתא הואיל והותרה הותרה לגמרי, אלא רבנן גזור על דבר שאינו צורך יו"ט, דכיון דעיקר הוצאה נאסרה יש לאסור בדבר שאין לצורך יום טוב כלל.
Answer: To be sure, min ha'Torah 'Since it is permitted, it is permitted completely', only the Rabbanan decreed on whatever is not needed for Yom-Tov.
ע"כ פי' רש"י. ולא רצה לגרוס כמו שיש בספרים 'אלא מעתה הוציא אבנים לב"ה ה"נ דלא מחייב מלקות' ...
Conclusion: Till here is the explanation of Rashi, who did not accept the text written in all the Sefarim 'But according to this, if somebody carries stones according to Beis Hillel, will he not receive Malkos'?
דא"כ, הוה מסיק לפי' זה הוציא אבנים לב"ה דחייב ...
Reason: Because according to this text, the conclusion will be that that somebody who carries stones in the street will be Chayav ...
ורש"י קים ליה דב"ה סבירא להו 'הואיל והותרה הותרה לגמרי', אלא רבנן הוא דגזור בדבר שאינו צורך יו"ט כלל.
Reason (cont.): And Rashi has a tradition that Beis Hillel hold 'Since it is permitted, it is permitted completely', and it is the Rabbanan who decreed on something for which there is no need on Yom-Tov.
וקשה, חדא דאמרי' בפסחים (דף מו:) 'האופה מיו"ט לחול, לוקה' - ולא אמרינן מתוך ... ?
Question #1: Firstly, we say in Pesachim (Daf 46:) that 'Someone who bakes on Yom-Tov for a weekday receives Malkos; - without applying 'Mitoch'.
ואפילו לרבה דלא לקי, היינו מטעם 'הואיל ואי אתרמי ליה אורחים', אבל מטעם 'מתוך' לא קאמר?
Question #1 (cont.): And even according to Rabah who holds that he does not, that is only because 'Guests might turn up (Ho'il)', but not on account of 'Mitoch'.
ועוד, דמוחק גירסת הספרים?
Question #2: Moreover, Rashi erases the text that appears in all the Sefarim.
לכן נראה לפר' דגרסי' כגירסת הספרים 'אלא מעתה, הוציא אבנים לב"ה, ה"נ דלא מחייב' - פי' מדאורייתא מלקות?
Explanation #2: Therefore, it would seem that the correct text is the one that appears in all the Sefarim 'But according to this, if according to Beis Hillel, will he not be Chayav (mi'd'Oraysa) Malkos'?
וכ"ת ה"נ, א"כ לפלגו באבנים? אלא ודאי מדלא קמפלגי ... '
Explanation #2 (cont.): And in case you will say that indeed, he is not, then why do they not argue over carrying stones? And since they don't ... '.
ודוקא בהוצאה שיש בה צורך יו"ט קצת אמרינן 'מתוך שהותרה לצורך יו"ט ... (דכל אוכל נפש מותר), הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש', הואיל ואיכא צורך מקצת.
Halachah: And it is specifically where there is a slight Tzorech Yom-Tov that we say 'Mitoch she'Hutrah le'Tzorech Yom-Tov ... ' (since all Ochel Nefesh is permitted) Hutrah Nami she'Lo le'Tzorech Ochel Nefesh', seeing as there is a slight need.
אבל שלא לצורך יו"ט כלל, ודאי דאסור מן התורה, כגון אופה מיו"ט לחול ומוציא אבנים, דליכא לא צורך אוכל נפש ולא שמחת יו"ט, חייב מדאורייתא.
Halachah (cont.): But where there is no Tzorech Yom-Tov at all, it is certainly Asur min ha'Torah, such as where one bakes on Yom-Tov for a weekday, or where one carries stones, both of which entail neither Tzorech Ochel Nefesh nor Simchas Yom-Tov. And one is therefore Chayav mi'd'Oraysa.
וכי פליגי ב"ש וב"ה, בדברים שאינן לצורך אוכל נפש ואיכא בהן צורך יו"ט קצת, כגון קטן למולו, דהמצוה נקראת צורך יום טוב, ולולב לצאת בו, וס"ת לקרות בו. וכן פי' רבינו חננאל.
Halachah (cont.): And Beis Shamai and Beis Hillel argue over things that are not Tzorech Ochel Nefesh, but there is a binu Chananelit of Tzorech Yom-Tov, such as carrying a baby to circumcise him, where the Mitzvah is called Tzorech Yom-Tov, and a Lulav in order to be Yotzei the Mitzvah, and a Seifer-Torah in order to Lein from it. And this is also the opinion of Rabeinu Chananel.
אבל ליתא להאי פירושא, דלאו דוקא קטן למולו, דה"ה שלא למולו, דשרי גם בשביל טיול.
Amendment: This explanation is incorrect however, and carrying a baby to circumcise is 'La'v Davka', because it is permitted (according to Beis Hillel) even if one takes him for a walk.
דהא אשכחן נמי דמשחקין בכדור שקורין פלוט"א בלע"ז ביו"ט ברה"ר, אע"ג דליכא אלא טיול.
Source: Just as Chazal permit playing with a ball in the street on Yom-Tov, even though it is merely a form of Tiyul (i.e. there is no element of Mitzvah involved).
וא"ת, השוחט עולה, מה צורך יש לו בה?
Question: What (personal) need does someone who Shechts an Olah have?
יש לומר, דהכא נמי איכא שמחת יו"ט, 'שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקן', כדמוכח לקמן (דף כ:).
Answer: Here too - the fact that 'Your table should not be full and that of your Rebbe, empty', is considered Simchas Yom-Tov, as is evident later (on Daf 20.).
12b----------------------------------------12b
TOSFOS DH HACHA NAMI KEIVAN SHE'HUTRAH HAV'ARAH LE'TZORECH ETC.
תוס' ד"ה הכא נמי כיון שהותרה הבערה לצורך וכו'
(Summary: Tosfos explains what need there can be, seeing as it may not be eaten anyway
וא"ת, ומה צורך איכא במבשל גיד, כיון שהוא אסור?
Question: What Tzorech Yom-Tov can there be in cooking the Gid, considering that it is forbidden.
יש לומר, כיון שהיה בדעתו של זה לאכלו, היינו צורך יום טוב.
Answer: Since the person had in mind to eat it, that is the Tzorech Yom-Tov.
TOSFOS DH EIN MOLICHIN CHALAH U'MATANOS LE'KOHEN ETC.
תוס' ד"ה אין מוליכין חלה ומתנות לכהן כו'
(Summary: Based on a Yerushalmi, Tosfos proves that 'Molichin' is La'v Davka, and elaborates.)
פי' - לאו דוקא 'מוליכין', דה"ה אם יבא הכהן לביתו, לא יתנם לו.
Clarification: La'v Davka 'Molichin', because even if the Kohen comes to the house, he may not give it to him.
וכן משמע בירושלמי דדמאי (פרק הלוקח פירות) בהדיא, דקאמר התם 'מי שקרא שם לתרומת מעשר דמאי ולמעשר עני של ודאי, לא יטלם בשבת. אבל אם כהן ועני למודים לאכול אצלו, באין ואוכלין, ובלבד שיודיעם' - פי' מאתמול.
Support from Yerushalmi: And so is clearly implied in the Yerushalmi of D'mai (Perek ha'Loke'ach Peiros), where it says that someone who verbally designated T'rumas Ma'aser of D'mai and Ma'aser Ani of Vaday, may not separate them on Shabbos. If however a Kohen or a poor man regularly come to be eat by him, they may come and eat them, provided he informs them (before Shabbos).
וקאמר עליה דההוא דקאמר 'לא יטלם' - היינו מתניתין 'לא יתנם'. ומייתי מהך דהכא 'אין מוליכין ... '.
Support from Yerushalmi: Commenting on the prohibition of separating them on Shabbos, the Yerushalmi equates it with the Mishnah 'Lo Yitneim', citing the Mishnah here 'Ein Molichin ... '.
ומסיק ילפי' 'הוא' מ'ההיא', ו'ההיא' ילפינן מ'הוא'. הוא ילפינן מההיא - 'הוא' יו"ט, 'היא' שבת
Support from Yerushalmi: And it concludes there that we learn 'Hu' from 'Hahi' and 'Hahi' from 'Hu'.
פי' ה"ק - דההוא דבשבת ילפינן מההוא ד'אין מוליכין', דמיירי ביו"ט.
Support from Yerushalmi (cont.): Meaning - that we learn the case of Shabbos from that of 'Ein Molichin', which speaks about Yom-Tov.
ו'היא' ילפינן מ'הוא' - דוקא מה שמתירין ב"ה היינו דוקא כשרגילין לאכול אצלו.
Support from Yerushalmi (cont.): And we learn Shabbos from Yom-Tov - permitting specifically what Beis Hillel permit - i.e. where the Kohen or the poor man regularly eat by him.
ואותה של ירושלמי קרי 'הוא'.
Support from Yerushalmi (cont.): And the case of the Yerushalmi it refers to as 'Hi'.
אלמא דאם אין למדין לאכול אצלו, לא יתנם אפי' אם יבא הכהן לביתו ...
Conclusion: So we see that if he does not eat regularly by him, he is not permitted to give it to him, even if the Kohen comes to his house ...
משום דלא סלקא אדעתא דבר אינש למיכל פיסתיה בביתא דחבריה, ויסברו העולם שהוא תרם אותם ביום טוב, ולכך הוא אוכל בביתו.
Reason: Because a person doesn't simply go and eat his bread at somebody else's table, so people will think that he must have taken T'rumah on Yom-Tov, which explains why he is eating by him.