ברכות דף סא. א
כיצד דורשים את הפסוק (תהלים קלט:ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"?
"אָחוֹר" | "וָקֶדֶם" | |
למ"ד שנבראת חוה פרצוף מאחריו | היה פרצוף חוה מאחריו | היה פרצופו מלפניו |
למ"ד שנבראת חוה מהזנב | נברא אדם אחר הבהמה | במבול נענש אדם קודם הבהמה [1] |
רב ושמואל, חד אמר שנבראת חוה פרצוף ואחד אמר זנב, כיצד יבארו הפסוקים דלהלן?
למ"ד שנבראת חוה פרצוף מאחריו | למ"ד שנבראת חוה מהזנב | |
"וייצר" - בב' יודי"ן | להורות שנבראו דו פרצופין | לדרוש או לי מיוצרי אוי לי מיצרי |
"זכר נקבה בראם" | שנבראו דו פרצופין | שעלו במחשבה להברא שנים |
"ויסגור בשר תחתנה" | כשהפריד ב' הפרצופים סגרם בבשר | את מקום חתך הזנב סגרו בבשר |
"ויבן" | לר"ש בן מנסיא: שקלע שערה לרב חסדא: שבנאה כמין אוצר |
שבנאה מזנב לאשה |
ברכות דף סא: א
מה דרשינן מדכתיב: "בכל נפשך" "בכל מאדך"?
"בכל נפשך" | "בכל מאדך" | |
לר' אליעזר | אפי' נוטל את נפשך - דיש אדם שחביב עליו גופו ממונו |
אפי' נוטל את ממונך - דיש אדם שחביב עליו ממונו מגופו |
לר' עקיבא (לגירסת הילקוט) |
אפי' נוטל את נפשך - וכ"ש בכל ממונך |
בכל מדה ומדה שמודד לך הוי מודה לו |
האם מותר להפנות במקומות דלהלן?
בא"י, ביהודה מזרח ומערב, ובגליל צפון ודרום |
בא"י, ביהודה מזרח ומערב, ובגליל צפון ודרום |
בבבל מזרח ומערב, ובארצות צפוניות צפון ודרום | |
לתנא קמא | אסור | אסור | מותר |
לר' יוסי [2] | מותר | מותר | מותר |
לחכמים | אסור | מותר | מותר |
ר' עקיבא | אסור | אסור | אסור |
[1] והגם דאמרינן דבפורענות מתחיל בקטן, וא"כ איך במבול היה להיפך שהתחילה הפורענות מהאדם. תירץ בסמיכת חכמים, דכיון דשינו מעשיהם - ממעשה אדם, שינה עליהם הקב"ה סדר עונשם.
[2] ר' יוסי סובר שלא אסרו אלא "ברואה" - שכשמתפנה רואה למקום המקדש, ופרט למקום נמוך. "ובמקום שאין שם גדר" - המפסיק בין פירועו להר הבית. "ובזמן שהשכינה שורה" - שבית המקדש קיים, ופרט לזמן הזה. ור' יהודה בברייתא השניה ס"ל רק לחילוק האחרון, שבזמן שבית המקדש קיים אסור, ובזמן הזה מותר.