גמ' נא: - נג.

ב"ש - קי' היום קודם בפה"ג [יום קדים וגרם ליין, (עיולי דיומא כמה דמקדמינן עדיף)],

ב"ה - בפה"ג קודם [יין גורם קידוש, תדיר קודם]

הבדלה: (מודה ב"ש דמאחרינן ברכת היום - שלא יראה כמשוי)

כשאין לו אלא כוס א' להבדלה וברהמ"ז:
ר"מ - ב"ש - נר, מזון, בשמים, הבדלה; ב"ה - נר, בשמים, מזון, הבדלה
ר"י - ב"ש - מזון, נר, בשמים, הבדלה; ב"ה (המנהג) - מזון, בשמים, נר, הבדלה

אליבא דתנא דר' חייא - ברכה (ברהמ"ז) אינה טעונה כוס לב"ש

ב"ש - לא ימזוג כוס לפני נט"י [גזרה: ידים - משקין - אחורי הכוס ואסור להשתמש בו [אטו ניצוצות על אחוריו שנגעו בידים]]

ב"ה - לא יטול ידים לפני מזיגה [גזרה: אחורי כוס טמא [מותר דלא שכיחי נצוצות] - משקין על ידיו - ידים; תיכף לנט"י סעודה]

ב"ש - מפת נט"י על השלחן (שולחן שני לטומאה אסור להשתמש [אטו אוכלי תרומה]) ולא על הכסת [גזרה: כסת - משקין במפה - ידים]

ב"ה - על הכסת [טומאת ידים עיקרו מדרבנן בלבד]
ולא על השלחן [אטו שלחן שני [מותר דאוכלי תרומה זריזין] - משקין במפה - אוכלין]

ב"ש, להל' - מכבדין השלחן לפני מים אחרונים [שלא יפסיד האוכלין]

וב"ה חולקין [משתמשים בשמש ת"ח והוא יקח הכזיתים, והפירורין מותר לאבדן]

בורא מאורי האש - לכו"ע "ברא" ג"כ טוב, לרבא - לב"ש לא בורא [לעתיד],
רב יוסף - המח' דלב"ש "מאור" [רק מאור א' באש], לב"ה "מאורי" [הרבה מאורות]

אין מברכין על נר שלא שבת מחמת מלאכת עבירה - ואפי' של גוי, גוי שהדליק מגוי [אטו גוי ראשון ועמוד ראשון סמוך לחשיכה לפני תוספת דהתירא]

ולא על בשמים ממסיבת עכו"ם

אור של מקום מחצה ישראל מחצה גוים - מברכין עליו

מברכין על אור להאיר ולא אור כבשן בתחלת שריפת אבנים, תחלת הסקת תנור, של ביהכ"נ (לרש"י כשיש אדם חשוב), לכבוד המת

הביאו אור לביהמ"ד - ב"ש - כ"א מברך לעצמו [מפני ביטול ביהמ"ד אילו ביחד]

ב"ה - א' לכולם [ברוב עם]

בית ר"ג לא אומרים "מרפא" (אסותא) מפני ביטול ביהמ"ד

רש"י נב.

משקין תבשיל על ידיו אין תורת משקין עליו אלא תורת אוכל

גמ' נג. - נג:

בשמים דלאו לריחא עבידא, אין מברכין עליו

צריך לראות שלהבת (ולא בעששית), או גחלים לוחשות (קיסם ידלק מאליה)

רב ורב אשי - אור הראוי ליהנות בקרוב מברכין עליו אפי' ברחוק

ורבא חולק - הוא צריך להיות בכדי שיכיר בין ב' מטבעות

רב - א"צ לחזור על האור אם אין לו

שכח ברהמ"ז - ב"ש - יחזור למקומו [כבוד שמים], ב"ה - א"צ [טירחה]

רבה בב"ח חזר ל"יונה של זהב" (ברכה); ישראל כיונה - ניצולין רק במצות

שיעור עיכול לברהמ"ז - ר' יוחנן - עד שרעב,

ר"ל - כל זמן שצמא מחמת אכילתו
ד' מילין (לרש"י באכילה מרובה)

עונין אמן אפי' לא שמע כל הברכה, אבל לא נפיק

רב, רב הונא - חטוף ובריך (כוס ברכה) [כתנא דמברך עדיף מעונה אמן (דלא כר' יוסי,
ר' נהוראי)]

אין עונין אמן לתשב"ר [להתלמד] חוץ מהפטרה

מים אחרונים, שמן לידים (רש"י - למי שרגיל) מעכב הברכה (רש"י - מלברך ברהמ"ז שיכול עדיין לאכול) [והייתם קדושים, כי קדוש אני, אני ה' אלקיכם]

רש"י נג.

שמן לידים בסוף הסעודה - ברוך שמן ערב - אינו ברכת בשמים לריח