TOSFOS DH HAYAH KOREI ... IM KIVAN LIBO YATZA
תוספות ד"ה היה קורא ... אם כוון לבו יצא
(SUMMARY: Tosfos discusses the Yerushalmi, which extrapolates from here that the Birchos K'ri'as Sh'ma are not crucial)
בירושלמי אמרינן - זאת אומרת 'ברכות אינן מעכבות, דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה, יצא'; דאם לא כן, תקשי מאי מהני 'אם כוון לבו', הרי לא בירך תחלה.
Yerushalmi: The Yerushalmi extrapolates from here that the B'rachos are not crucial, and even if one failed to recite the two B'rachos before and after the Sh'ma one is nevertheless Yotzei; Otherwise, one could ask, what does the Mishnah mean when it says 'Im Keivan Libo, Yatza, seeing as he did not recite the B'rachos before the Sh'ma?
וא"ת הא בפ"ק (ד' יב.) מסקינן 'סדר ברכות אין מעכבות' - הא ברכות, מעכבות?
Question: But did we not conclude in the first Perek (12:) that 'the order of the B'rachos is not crucial', implying that the B'rachos themselves, are?
וי"ל, דהתם איירי בצבור.
Answer: That Gemara is talking about the Tzibur ...
דיקא נמי, דקתני 'אמר להם הממונה'.
Proof: Which is implied by the statement there 'Amar lahem ha'Memuneh'.
TOSFOS DH U'V'EMTZA SHOEL MIPNEI ETC.
תוספות ד"ה ובאמצע שואל מפני וכו'
(SUMMARY: Tosfos discusses various Halachos of regarding answering in the middle of the Sh'ma and in the middle of Tefilah.)
ופסק רבינו שמעיה - דבמקום שאסור לספר, אסור לדבר אפילו בלשון הקודש.
Halachah #1: Rabeinu Sh'mayah rules that wherever talking is prohibited, one may not talk even in Lashon ha'Kodesh.
וכן משמע מתוך מתניתין.
Proof: And so it is implied in our Mishnah.
ובירושלמי קאמר 'אפילו באמצע הפסוק.
Halachah #2: The Yerushalmi states that one is permitted to answer even in the middle of a Pasuk ...
רב הונא בשם רב יוסף אמר "ודברת בם", 'מכאן שיש לך רשות לדבר בם'.
Halachah #2 (cont.): Rav Huna in the name of Yosef commenting on the Pasuk "Vedibarta Bam" states that 'from here one has permission to speak in the middle of them'.
והיינו נמי דאמרי' בפ"ק דיומא (דף יט:) "ודברת בם", ולא בתפלה - פירוש, שאין משיבין בה מפני הכבוד.
Conclusion: And this is also what the Gemara says in the first Perek of Yoma (19:) "Vedibarta Bam" - 'but not during the Amidah', meaning that one is not permitted to answer a greeting there even out of Kavod.
TOSFOS DH B'KOREI L'HAGIHAH
תוספות ד"ה בקורא להגיה
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Korei Lehagyah'.).
פירש בקונטרס - שאין מתכוין לקרות.
Explanation #1: Rashi explains that he does not have the intention to read it.
תימה, אכתי הא קא קרי.
Question: So what if he doesn't, as long as he reads it?
ע"כ נראה בקורא להגיה - שאינו קורא התיבות כהלכתן וכנקודתן, אלא ככתיבתן קרי, כדי להבין בחסרות וביתרות, כמו "לטטפת" ו"מזוזת";
Explanation #2: The explanation of 'Korei Lehagyah therefore is that he does not read the words according to the Halachah and according to the vowels, only by way of the actual letters, as he is only concerned to note the 'Chaseiros' and 'Yeseiros', such as "le'Tatpas" and "Mezuzas".
'ואם כוון לבו' לאו דוקא, אלא כלומר לקרות כדין, כנקודתן וכהלכתן.
Explanation #2 (cont.): And when the Gemara says 've'Im Kivan Libo, this is 'La'av Davka', but that he was careful to read it correctly, according to the vowels and according to the Halachah.
TOSFOS DH V'CHACHAMIM OMRIM B'CHOL LASHON
תוספות ד"ה וחכמים אומרים בכל לשון
(SUMMARY: Tosfos explains why the Halachah is like the Chachamim.)
אומר הר"י - דהלכה כחכמים ...
Halachah: The Ri rules like the Chachamim ...
דהלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו (עירובין ד' מו:).
Reason #1: Because the Halachah is like Rebbi when he argues with his contemporary, but not when he argues with his contemporaries (Eruvin 46:).
ועוד, דרבנן סבירא להו כמאן דאמר 'לא השמיע לאזנו, יצא', וכותיה פסקינן לקמן (ד' טו:).
Reason #2: Moreover, the Rabanan concur with the one who holds that someone who does not hear what he is saying, he is nevertheless Yotzei, and we Pasken like him later (on Daf 15:)
TOSFOS DH B'LASHON HA'KODESH NE'EMRAH
תוספות ד"ה בכל לשון נאמרה
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of the ramifications of this statement.)
פירש רש"י פרק שני דמגילה (ד' יז: ושם) - 'לקרות בתורה'.
Explanation #1: Rashi explains in the second Perek of Megilah (Daf 17: & 18.) 'To read in the Torah'.
ולא נהירא, דהא עזרא תיקן קריאת התורה, ומקמי דאתא עזרא "שמע" למה לי?
Refutation: This is not correct however, since it was Ezra who instituted K'ri'as ha'Torah, so what was "Sh'ma" coming to teach us before Ezra?
וי"ל. דמיירי בפרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא, כמו פרשת זכור ופרשת פרה אדומה.
Explanation #2: The Gemara is therefore referring to those Parshiyos we are obligated to read min ha'Torah, such as Parshas Zachor and Parshas Parah.
אי נמי, מקרא בכורים וודוי מעשר ופרשת חליצה, שמצוה בתורה לקרותן ...
Alternative: Or it is speaking about Mikra Bikurim, Viduy Ma'aser or the Parshah of Chalitzah, all of which the Torah obligates us to read.
ואעפ"כ בכל לשון נאמרה בסיני, שכל דבור ודבור שהיה יוצא מפי הקב"ה, היה מתחלק לשבעים לשון.
Conclusion: Nevertheless, they were originally said in all languages at Sinai, because every command that emerged from the Mouth of Ha'Kadosh-Baruch-Hu, split up into seventy languages.
TOSFOS DH AD KAN MITZVAS KAVANAH
תוספות ד"ה עד כאן מצות כוונה
(SUMMARY: Tosfos explains why this refers to the first two Pesukim.)
עד "בכל מאדך", ששני פסוקים אלו מדברים ביחוד ה' באהבתו וביראתו.
Clarification: Up to "be'Chol Me'odecha", since the first two Pesukim speak about unifying Hash-m's Name, loving Him and fearing Him.
13b----------------------------------------13b
TOSFOS DH ASHER ANOCHI MITZAVICHA
תוספות ד"ה אשר אנכי מצוך
(SUMMARY: Tosfos explains Rebbi Akiva's opinion.)
דאי כדקא אמרת, הוה ליה למכתב 'אשר צויתיך, ד"מצוך" משמע אפילו מכאן ואילך.
Clarification: Because if it is like you said, the Torah ought to have written "asher Tzivisicha" (in the past tense); "Metzav'cha" implies even from now on (i.e. the Pesukim that follow).
ומ"מ, אצטריך "האלה", דאי לאו הכי, הוה אמינא דאף פרשה שנייה בכלל.
Clarification (cont.): Nevertheless, the Torah needs to add "ha'Eileh", because wewould otherwise have thought that the second Parshah is also included.
TOSFOS DH AMAR RAVA HALACHAH K'REBBI MEIR
תוספות ד"ה אמר רבא הלכה כרבי מאיר
(SUMMARY: Tosfos explains why Rava's opinion is Halachah.)
והכי הלכתא, דקיי"ל כרבא דהוא בתראה.
Halachah: And this is the Halachah, since we Pasken like Rava, who is the latter opinion.
TOSFOS DH AL LEVAV'VCHA B'AMIDAH
תוספות ד"ה על לבבך בעמידה
(SUMMARY: Tosfos citing the Yerushalmi, explains what this means.)
בירושלמי מפרש - לאו דאי היה יושב, עומד, אלא דאם היה מהלך, עומד.
Clarification: The Yerushalmi explains that this does not mean that someone who is sitting must stand, but that someone who is walking must stand still.
אע"ג דב"ה אמרי 'כל אדם קורא כדרכו' ...
Implied Question: Even though, according to Beis Hillel, everyone may recite the Sh'ma the way he is ...
מ"מ מצוה מן המובחר לעמוד כשהוא מהלך, לפי שאינו מיושב כל כך, ואינו יכול לכוין כשהוא מהלך, כאשר היה עומד.
Answer: Nevertheless, one should ideally stop walking, since someone who is walking is not as mentally settle, and is therefore unable to concentrate to the same extent as someone who is standing still.
וכן הלכה, דמהלך בדרך מצוה לעמוד בפסוק א', דבעינן כונה בפסוק ראשון לבד.
Conclusion: And this is the Halachah, that if someone is walking it is a Mitzvah to stop for the first Pasuk since Kavanah is obligatory for the first Pasuk exclusively.
וכן איתא בתנחומא - רב יהודה בשם שמואל אמר 'אסור לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד ויקרא, וכשיגיע ל"ואהבת" ילך לדרכו.
Support: The Tanchuma too, citing Rav Yehudah in the name of Shmuel, rules that that 'One is forbidden to take upon oneself the yoke of the Kingdom of Heaven whislt walking; one is obligated to stop and to continue on one's way only when one reaches 've'Ahavta'.
TOSFOS DH SHO'EL MIPNEI HA'YIRAH ETC.
תוספות ד"ה שואל מפני היראה וכו'
(SUMMARY: Tosfospresents a series of Halachos based on the fact that the Halachah is like Rebbi Yehudah's.)
ר"מ ור' יהודה, הלכה כרבי יהודה, דאמר 'אפילו באמצע, משיב מפני הכבוד'.
Halachah #1: When Rebbi Me'ir and Rebbi Yehudah argue, the Halachah is like Rebbi Yehudah, who rules that one may interrupt even in the middle of a Perek for Kavod.
א"כ נראה שמותר לענות קדיש וקדושה באמצע ק"ש, דאין לך מפני הכבוד גדול מזה.
Halachah #2: That being the case, one ought to be able to answer Kadish and Kedushah even in the middle of K'ri'as Sh'ma, since there is no more blatant case of 'Mipnei ha'Kavod' than this.
אבל באמצע י"ח, אסור ...
Halachah #3: It is not permitted to do so however, in the middle of the Amidah ...
דמשמע לקמן בפ' אין עומדין (ד' לא.) דבין גאולה לתפלה אין לענות, וכ"ש בתפלה עצמה.
Source: This is because it is implied later (inn Perek Ein Omdin, Daf 31.) that between Ge'ulah and Tefilah one is not permitted to answer, how much more so during the Amidah itself.
ומי שמתפלל לבדו, וש"צ מגיע ל'מודים' ישחה ל'מודים', אבל לא יאמר 'מודים'.
Halachah #4: Someone who is in the middle of the Amidah, and the Shatz reaches 'Modim' should bow down, but should not respond verbally.
ודוקא שהיה באמצע הברכה, אבל בסוף הברכה לא, דנראה ככורע בשביל הברכה,
Qualification: That only applies however, to where one is the middle of a B'rachah, but not to where he is at the end ...
ואמרינן (לקמן ד' לד.) דאין לכרוע בכל ברכות אלא באותן שתקנו חכמים.
Source: And we will say later (34.) that one is not allowed to bow down during any of the B'rachos, other than those that the Chachamim instituted.
ור"ת היה רגיל שהיה ממתין ב'עושה פלא', כדי לענות קדיש וקדושה עם הצבו' ...
Halachah #5: Rabeinu Tam used to wait by 'Oseh Pele', in order to answer Kadish and Kedushah with the Tzibur.
והי' סובר אפי' שהה כדי לגמור את הכל, אינו חוזר לראש.
Reason: And he maintained that even if one waited for as long as it takes to finish the entire B'rachah, one does not need to say it again.