TOSFOS DH KOL ECHAD NOTEIL YADO ACHAS
תוספות ד"ה כל אחד נוטל ידו אחת
(SUMMARY: Tosfos explains why this is not comparable to Netilas Yadayim before eating Peiros.)
מפני כבוד הברכה.
Reason: Out of Kavod for the B'rachah.
ולא דמי לנוטל ידיו לפירות, דהוי מגסי הרוח ...
Implied Question: And this is not comparable to someone who washes his hands for fruit, who is deemed a vain person ...
כיון שאינו נוטל שתי ידיו.
Answer: Since he does not wash both hands.
TOSFOS DH BA LAHEM YAYIN ETC.
תוספות ד"ה בא להם יין וכו'
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the ruling where wine before the meal exempts wine after the meal from a B'rachah.)
אע"ג דיין שלפני המזון פוטר יין שלאחר המזון, כ"ש זה שלפניו הוא
Implied Question: Even though wine before the meal covers wine after the meal, how much more so the wine here, which also comes before the meal ...
שאני הכא, כיון שעלו להסב הוי שנוי מקום, וצריך לברך.
Answer: It is different here, because, since they subsequently decided to recline, it is considered a change of location, and requires a new B'rachah.
TOSFOS DH HO'IL V'EIN BEIS HA'BELI'AH PANUY
תוספות ד"ה הואיל ואין בית הבליעה פנוי
(SUMMARY: Tosfos discusses the many aspects of this ruling in detail, including the Din regarding 'ha'Tov ve'ha'Meitiv'.)
וי"מ כשאומר 'סברי מורי', והם מניחין לאכול כדי לשמוע הברכה ולענות 'אמן', שיהיו פטורים.
Halachah: Some commentaries explain that if one announces 'Pay attention Rabosai', and everybody stops eating in order to listen to the B'rachah and answer 'Amen', they are exempt from reciting the B'rachah.
וכן משמע בירושלמי גבי הך ברייתא - 'ה"מ באורחין, אבל בבעל הבית, פטור - מפני שהכל פונים אצל בעל הבית.
Support: And this is implied in the Yerushalmi, which comments on that Beraisa, 'That is only with regard to the guests (who recite the B'rachah), but if it is the host, then they are Patur, since they all turn to the host (and listen [See M'lo ha'Ro'im]).
תני רבי חייא 'אף בעל הבית בתוך ביתו'.
Support (cont.): And Rebbi Chiya there cites a Beraisa 'Also the host in his house'.
ואין נראה לרבינו אלחנן, דכיון שתקנו חכמים שיברך כל אחד לעצמו, אינו יוצא כלל בברכת חבירו ...
Refutation #1: R. Elchanan however, disagrees, firstly, because since the Chachamim instituted that each participant should recite his own B'rachah, one cannot be Yotzei with his friend's Brachah.
וגם שלא תחלוק בין פנוי לשאינו פנוי, דאתי למטעי.
Refutation #2: And secondly, in order not to draw a distinction between someone whose throat is empty and someone whose throat is not, in case one errs.
'והטוב והמטיב' יש מפרשים שפוטר לאחרים לכולי עלמא ...
Halachah: Regarding 'ha'Tov ve'ha'Meitiv' however, there are those who hold that one person exempts the others according to all opinions ...
דהכי משמע 'הטוב' לעצמו 'והמטיב' לאחריני, שהם שותים ממנו.
Proof: As is implied in the words 'ha'Tov ve'ha'Meitv' - ... who is good to him (the Mevarech) and who does good to others (i.e. to those who will drink on account of his B'rachah.
ורבינו יחיאל היה אומר דלא היא, דשייך נמי 'אין בית הבליעה פנוי', ולא פליג בין 'הטוב' ובין ברכת היין ...
Refutation: Rabeinu Yechiel however maintains that this is not correct; since the argument that 'The throat is not empty' applies here too, and ben Zoma did not differentiate between 'ha'Tov ve'ha'Meitiv' and 'Borei P'ri ha'Gafen'.
דמשום האי טעמא הטוב לדידיה ומטיב לאחריני, אינו פוטר אחרים; דהא 'המטיב' שייך אפי' שלא בפני המטיבין לו ...
Refutation (cont.): And as for the explanation ' ... who is good to him and who does good to others' that is not a reason to exempt the other participants from a B'rachah, seeing as 'ha'Tov' applies even not in the presence of those to whom one is doing good ...
כדאמרי' לקמן בפרק הרואה (דף נט:) 'אמרו לו "ילדה אשתך זכר", אומר "ברוך הטוב והמטיב" - הטוב לדידיה והמטיב לאשתו, אע"ג דאין אשתו אצלו.
Refutation (cont.): As we find later (in Perek ha'Ro'eh Daf 59:) 'If they said to him "Your wife has given birth to a boy", he responds with "ha'Tov ve'ha'Meitiv' (who is good to him and who does good to his wife), even though his wife is not present.
אבל צריך עיון קצת מהבדלה - שאנו מבדילין ועומדים, היאך אנו פוטרין זה את זה מיין ומהבדלה אחרי שאין אנו לא יושבים ולא מסובין?
Question: One needs to look into the custom by Havdalah, where we tend to recite it standing. How can one person then exempt the other regarding the obligation of drinking wine, seeing as we are neither seated not reclining?
ושמא י"ל, מתוך שקובעין עצמן כדי לצאת ידי הבדלה, קבעי נמי א'כולה מילתא.
Answer: Perhaps this is because, the fixture over Havdalah covers all the aspects that go with it.
ולכך נאה וטוב למבדיל וגם לשומעים שישבו בשעת הבדלה, שאז יהיה נראה כקבע, ופוטר אותם.
Conclusion: Nevertheless, the right thing to do is for the person who recites Havdalah as well as the other participants, to be seated whilst Havdalah is being recited, because then it resembles a fixture, and the Mavdil will render everybody Yotzei.
TOSFOS DH KOL HA'MUGMAROS MEVORCHIN ALEIHEN BOREI ATZEI BESAMIM
תוספות ד"ה כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים
(SUMMARY: Tosfos clarifies the case.)
אע"פ שנשרפו ואין עצי בשמים בעין.
Clarification: Even though they have been burned, and the spice wood no longer exists.
TOSFOS DH V'AL HA'HADAS SHE'BE'CHOL MAKOM
תוספות ד"ה ועל ההדס שבכל מקום
(SUMMARY: Tosfos cites the B'hag's version of the text, and discusses what B'rachah to make over a Safek Eitz, Safek Adamah.
בעל הלכות גדולות לא גריס 'תיובתא'.
Text #1: The B'hag does not have the text 'Tiyuvta' (Instead, the Gemara answers) ...
ומשני 'תנא הדס וכל דדמי ליה' - כלומר שעיקרו לריח, לאפוקי תפוחים וחבושים שאין עיקרן לריח אלא לאכול.
Text #2: We learned 'the Hadas' and all that resembles it - incorporating whatever is designated to smell, to preclude apples and quinces, which are meant not for smelling but for eating.
ומי שהולך בבית שיש שם בשמים, ויש שם מיני בשמים שמריח בהן, ומספקא ליה אי ממין עץ אי ממין אדמה הוא ...
Halachah: If Somebody is walking around a house containing a variety of spices, and who wants to smell some of them, but does not know whether they belong to the species of 'Eitz' or 'Adamah' ...
יש מפרשים שמברך 'שהכל נהיה בדברו', ד'על כולן אם ברך שהכל, יצא'.
Halachah #1: There are some who rule that they must recite ;she'ha'Kol Nih'yeh bi'Devaro', because (as we learned above on Daf 40.) 'Over everything, if one recited the B'rachah of 'she'ha'Kol', one is Yotzei.
והרב רבינו משה מקוצי היה אומר שיברך 'בורא מיני בשמים'.
Halachah #2: R. Moshe from Coucy however, used to say that one recites 'Borei Minei Besamim'.
TOSFOS DH MISHCHA KEVISHA
תוספות ד"ה משחא כבישא
(SUMMARY: Tosfos defines 'pickled oil' and 'ground oil'.)
פי' ר"ח 'שמענו מרבותינו שכובשין שומשמין וורד ועצי בשמים זמן מרובה, וקולטין השומשמין ריח של בשמים, וטוחנים וסוחטים אותם, ויש בו ריח של בשמים.
Clarification #1: Rabeinu Chananel, citing his Rebbes, explains that they would pickle sesame-seeds, rose petals and spice-wood for a long period of time, during which the sesame-seeds adopt the aroma of spices; then they would grind them and squeeze them out, leaving it with an aroma of spices (?)
ומשחא טחינא קרוב לטחינתו נותנים עליהם עצי בשמים, ואינו קולט כל כך הריח.
Clarification #2: Whereas ground oil is where, shortly after they (the sesame-seeds) have been ground, one places on it spice-wood, but it does not absorb the aroma as much as pickled oil.
43b----------------------------------------43b
TOSFOS DH SHEMEN V'HADAS
תוספות ד"ה שמן והדס
(SUMMARY: Tosfos clarifies this ruling.)
האי שמן להריח הוא ...
Clarification: The oil is specifically to smell ...
דאי להעביר הזוהמא, הא אמרינן בפרק אלו דברים (לקמן דף נג.) דאין מברכין עליו.
Reason: Because if it is to remove the dirt, we say in Perek Eilu Devarim (Daf 53.) that no B'rachah is required.
TOSFOS DH HACHI AMAR RAVA HILCHISA K'VEIS HILLEL V'LO HI L'ISHTEMUTEI NAFSHEIH HU D'KA AVID
תוספות ד"ה הכי אמר רבא הלכתא כבית הלל ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דקא עביד
(SUMMARY: Tosfos cites two different versions of the text.)
כך כתוב בספרים שלנו ובפירוש רש"י.
Text #1: This is the text that is written in our Sefarim and in that of Rashi
אבל רב אלפס פסק כרבא; משמע שלא היה גורס בספרו 'ולא היא ... '.
Text #2: The Rif however, Paskens like Rava, implying that he did not have the words 've'Lo hi ... ' in his text.
TOSFOS DH HAI MA'N D'MORACH B'ESROGA V'CHAVUSHA MEVARECH ETC. (This Dibur belongs before the previous one).
תוספות ד"ה האי מאן דמורח באתרוגא וחבוש' מברך וכו'
(SUMMARY: Tosfos clarifies the case.)
ודוקא כשמריח בהם; אבל אם בא לאכול מהם, אין לברך ברכת ריח כי אם ברכת אכילה.
Clarification: This speaks specifically where one smells them. But where one comes to eat them, one recites the B'rachah for for eating, but not for smelling.