BERACHOS 6 (12 Teves) - Dedicated in memory of Joel Yitzchak ben Shraga Fivish Bikelnitsky, by his granddaughter Sima Bekelnitzky.
1)

LAWS OF PRAYER AND BIRKAS KOHANIM (Yerushalmi Perek 1 Halachah 1 Daf 4a)

[דף ה עמוד א (עוז והדר)] זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו.

(a)

One who stands and prays must make his feet even (connect them).

תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון חד אמר כמלאכים וחד אמר ככהנים.

(b)

Two Amora'im, R. Levi and R. Simon, argue about this. One says like angels, and one says like Kohanim;

מאן דאמר ככהנים [שם כ כג] לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב.

1.

The one who says like Kohanim [learns from] "Lo Sa'aleh v'Ma'alos Al Mizbechi" - they walked (and in each step, put the) heel next to the toe, and the toe next to the heel;

ומאן דאמר כמלאכים [יחזקאל א ז] ורגליהם רגל ישרה.

2.

The one who says the angels [learns from] "v'Ragleihem Regel Yesharah."

ר' חנינא בר אנדריי בשם רבי שמואל בר סוטר המלאכים אין להן קפיצין

(c)

(R. Chanina bar Andrai citing R. Shmuel bar Sotar): Angels do not have knees.

ומה טעמא [דניאל ז טז] קרבת על חד מן (קמייא) [צ"ל קאמיא] קיימיא.

(d)

What is the source? "Kirves Al Chad Min Ka'amaya" (I approached one of the first - we read this like) Kaimiya' (standing).

אמר רבי הונא זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת בברכה ראשונה צריך לומר [תהילים קג כ] ברכו (את - צריך למחקו) ה' מלאכיו.

(e)

(Rav Huna): One who sees the Kohanim [giving Birkas Kohanim] in the Beis ha'Keneses, in the first Brachah he must say "Barchu Hash-m Mal'achav";

בשנייה [שם כא] ברכו (את - צריך למחקו) ה' כל צבאיו. בשלישית [שם כב] ברכו ה' כל מעשיו.

1.

In the second, he says "Barchu Hash-m Kol Tzeva'av." In the third, he says "Barchu Hash-m Kol Ma'asav."

במוסף [דף ד עמוד ב] בברכה הראשונה צריך לומר [תהילים קלד א] שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. בשנייה [שם ב] שאו ידיכם קדש. בשלישית [שם ג] יברכך ה' מציון.

2.

In Musaf, in the first Brachah he says "Shir ha'Ma'alos Hinei Barchu Es Hash-m Kol Avdei Hash-m ha'Omdim b'Veis Hash-m ba'Leilos." In the second, he says "Se'u Yedeichem Kodesh [u'Varchu Es Hash-m]." In the third, he says "Yevarechecha Hash-m mi'Tziyon."

אם היו ארבע חוזר תליתיאתא (בקדמיתא ורביעתא בתיניוותא) [צ"ל כקדמיתא ורביעתא כתיניוותא - ר"ש סיריליו]

3.

If there were four [times in the day for Birkas Kohanim, e.g. on Yom Kipur, Ta'anis Tzibur and Ma'amados], the third time he says like the first, and the fourth time he says like the second (Musaf).

2)

CALCULATIONS OF TIME AND SIZE (Yerushalmi Perek 1 Halachah 1 Daf 4b)

אמר רבי (חצנא) [צ"ל חנינא - פני משה] מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל.

(a)

(R. Chanina): From Ayeles ha'Shachar (this will be defined) until He'ir ha'Mizrach (the eastern sky lights up), there is [time to walk] four Mil. From He'ir ha'Mizrach until sunrise, there is four Mil.

ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל

(b)

Question: What is the source that from He'ir ha'Mizrach until sunrise, there is four Mil?

דכתיב [בראשית יט טו] וכמו השחר עלה וגומר וכתיב [שם כג] השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. ומן סדום לצוער ארבעת מיל

(c)

Answer #1 (R. Aba): It says "u'Chemo ha'Shachar Alah...", "ha'Shemesh Yatzah Al ha'Aretz v'Lot Ba Tzo'arah", and from Sedom to Tzo'ar is four Mil. (We explained this like HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA.)

יותר הוון

(d)

Question: It is more than four Mil!

אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך

(e)

Answer (R. Ze'ira): The angel bore through [mountains] in front of them [to make a shorter] path (CHAREDIM).

[דף ה עמוד ב (עוז והדר)] ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל

(f)

Question: What is the source that from Ayeles ha'Shachar until He'ir ha'Mizrach, there is four Mil?

כמו וכמו מילה מדמיא לחבירתה.

(g)

Answer: [It could have written] "Kemo". [Rather,] it says "u'Chemo" (to teach that there is another Shi'ur like this).

אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה.

(h)

(R. Yosi bei R. Bun): This Ayeles ha'Shachar - the one who says that it is Kochav (Venus, one of the seven Kockvei Leket), he errs. Sometimes it (Kochav) precedes (is seen before Ayeles ha'Shachar), and sometimes it is later! (R. SHLOMO SIRILIYO)

מאי כדון

(i)

Question: [If so,] what is [Ayeles ha'Shachar]?

כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין.

(j)

Answer: It is two rays of light that rise from the east and illuminate.

דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה.

(k)

A case occurred in which R. Chiya Ruba and R. Shimon ben Chalafta were walking in the valley of Arbel at the end of the night. They saw Ayeles ha'Shachar, that its light broke through;

אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת.

1.

R. Chiya Rubah (to R. Shimon ben Chalafta): Great one! So is the redemption of Yisrael - at first it is bit by bit, and it goes and illuminates more and more. (There are five stages - Ayeles ha'Shachar, dawn, the eastern sky lights up, sunrise, and noon.)

מאי טעמא [מיכה ז ח] כי אשב בחושך ה' אור לי.

i.

What is the reason? "Ki Eshev ba'Choshech Hash-m Ohr Li" (if one is in the dark, it is painful if it becomes light suddenly);

כך בתחילה [אסתר ב כא] ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך [שם ו יא] ויקח המן את הלבוש ואת הסוס (ואחר כך [שם יב] וישב מרדכי אל שער המלך - הגר"א מוחקו ע"פ המדרש) ואחר כך [שם ח טו] ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ [שם טז] ליהודים היתה אורה ושמחה.

(l)

So too [we find stages in the redemption of Purim]. Initially, "u'Mordechai Yoshev b'Sha'ar ha'Melech", and afterwards "va'Yikach Haman Es ha'Levush v'Es ha'Sus...", and afterwards "u'Mordechai Yatza mi'Lifnei ha'Melech bi'Levush Malchus", and afterwards "la'Yehudim Haysah Orah v'Simchah."

ואתיא דר' חייא כר' יודה

(m)

R. Chiya holds like R. Yehudah;

דתני בשם ר' יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה אדם מהלך ארבעת מיל

1.

(Beraisa - in the name of R. Yehudah): The thickness of the Raki'a is a 50 year journey. An average person walks 40 Mil in a day. It the time that the sun cuts through Raki'a, a 50 year journey. a person walks four Mil;

נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום

2.

It turns out that the thickness of the Raki'a a 10th of [the trajectory of the sun during] the day.

וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה

3.

Just like the thickness of the Raki'a is a 50 year journey, so the thickness of the land and the thickness of the Tehom (the sea, where it is deepest) is a 50 year journey.

ומה טעם [ישעי' מ כב] היושב על חוג הארץ וכתיב [איוב כב יד] וחוג שמים יתהלך וכתיב [משלי ח כז] בחוקו חוג על פני תהום חוג חוג לגזירה שוה.

(n)

What is the source? "Ha'Yoshev Al Chug ha'Aretz", and it says "v'Chug ha'ShamayimYis'halech", and it says "b'Chuko Chug Al Pnei Sehom" - we learn from a Gezeirah Shavah "Chug-Chug" (that all of these are the same thickness).

תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה

(o)

(Beraisa): The Etz Chayim (in Gan Eden) is a 500 year journey.

אמר רבי יודה בי ר' אלעאי לא סוף דבר נופו אלא אפי' כורתו

(p)

(R. Yehudah bei R. Ila'a'i): This is not only with the foliage. Rather, even the trunk [is this thick].

[דף ו עמוד א (עוז והדר)] וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו

(q)

All the waters of Bereishis that were [initially together, and were] divided are under [Etz ha'Chayim].

ומה טעם [תהילים א ג] והיה כעץ שתול על פלגי מים.

(r)

What is the source? "V'Hayah k'Etz Shasul Al Palgei Mayim."

תני עץ חיים אחד מששים לגן הגן אחד מששים לעדן [בראשית ב י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן

(s)

(Beraisa): Etz ha'Chayim is one part in 60 of [the size of] the Gan (of Eden). Gan is one part in 60 of Eden - "v'Nahar Yotzei me'Eden Lehashkos Es ha'Gan." (This shows that Gan and Eden are different entities.)

(תמצית) [צ"ל מתמצית בית - חרדים] כור תרקב [דף ה עמוד א] שותה

(t)

From Tamtzis (the water that exudes after irrigating a) Beis Kor (an area in which one seeds 30 Sa'im of barley, a Beis) Tarkav (half-Se'ah) drinks (this irrigates a place one 60th its own size. Similarly, from Tamtzis Eden, the Gan drinks.)

תמצית כוש מצרים שותה.

(u)

From Tamtzis Kush (Ethiopia), Mitzrayim drinks.

(נמצאת אומר - גר"א מוחקו) מצרים מהלך ארבעים יום [צ"ל נמצאת אומר - גר"א] וכוש מהלך (שבע) [צ"ל שש - חרדים] שנים ועוד.

(v)

The size of Mitzrayim is a journey of 40 days. It turns out Kush is a journey of (60 times as much, i.e.) six years and a remainder.

1.

Note: 'Journey' refers to the distance from one end to the other; it is not an area. Shir ha'Shirim Rabah (6:3, or 6:9 or 6:14 in other editions) says like our Gemara, and that Mitzrayim is 400 Parsah by 400 Parsah (a person walks 10 Parsah, i.e. 40 Mil, in a day. Why is Kush a journey of about seven years (60 times as long)? We said that from Tamtzis of a Beis Kor, a [Beis] Tarkav drinks. A Beis Kor is 60 times the area; its length is the square root of 60 (about 7.7) times the length of a Beis Tarkav! Also, that Midrash says that Kush is a 60th of the world, which is 500 years journey by 500 years journey. Even if '60 times' refers to length, the world should be only about a 400 year journey! To fix this, Ohr li'Yesharim suggests changing the text to say that Mitzrayim is a 50 day journey, but no Meforshim asked that the area is 60 times as much, and not the length! In the introduction to Noda bi'Yehudah (Divrei Yedidos, DH v'Al Zeh), and in a footnote in Tzelach Pesachim 94a (new editions), the author's son defended his father's Hagahah of Rashi there, based on this distinction between length and area, but he did not address the Yerushalmi or the Midrash. (PF) It seems that at least in one place, 'a 60th' is not literally true. Chazal often use 'a 60th' to denote a small semblance, i.e. 'sleep is a 60th of death.'

ורבנן אמרין כשני אבות הראשונים [דברים יא כא] כימי השמים על הארץ

(w)

Rabanan say, [the distance between the land and Shamayim is a journey] like the [combined] days of the first Avos - 'ki'Mei ha'Shamayim Al ha'Aretz." (They lived a total of 502 years. Perhaps "ki'Mei" means almost as much, or it excludes two years that Yitzchak was in Gan Eden after the Akeidah, according to the Midrash cited in Riva Bereishis 25:27 - PF);

וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו מהלך חמש מאות שנה.

1.

Just like between the land and the Raki'a is a 500 year journey, so between one Raki'a and another is a 500 year journey, and the thickness of the Raki'a is a 500 year journey. (This is unlike R. Yehudah, who said above that it is a 50 year journey.)

ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה.

(x)

Question: Why do you say that the thickness of the Raki'a is a 500 year journey?

אמר רבי בון [בראשית א ו] יהי רקיע בתוך המים יהי רקיע בתווך.

(y)

(R. Bun): "Yehi Raki'a b'Soch ha'Mayim" - the Raki'a will be in the middle. (MAHARA FULDA - R. Bun below does not come to answer the question; it is not answered.)

1.

Note: Perhaps R. Bun gives the source that the distance between one Raki'a and the next equals the distance between the land and the first Raki'a; the upper water is in the second the Raki'a. (PF)

3)

THE RAKI'A (Yerushalmi Perek 1 Halachah 1 Daf 5a)

רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו

(a)

(Rav): Shamayim was fluid on the first day, and it congealed on the second day.

רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע ימתח הרקיע

(b)

(Rav): "Yehi Raki'a" - the Raki'a will strengthen, the Raki'a will congeal, the Raki'a will form a crust, the Raki'a will be stretched. (Yehi connotes a new creation. Since it underwent all these changes, it is like a new creation - CHAREDIM.)

אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע

(c)

(R. Yudah bar Pazi): The Raki'a will be [spread] like a curtain. (He holds that on the first day, it was a mere drop);

היך מה דאת אמר [שמות לט ג] וירקעו את פחי הזהב וגומר.

1.

This is like it says "va'Yrak'u Es Pachei ha'Zahav..." (they made the gold thin and flat).

תני בשם ר' יהושע עוביו של רקיע כשתי אצבעיים.

(d)

(Beraisa - in the name of R. Yehoshua): The thickness of the Raki'a is like two fingers.

[דף ו עמוד ב (עוז והדר)] מילתיה דר' חנינא פליגא

(e)

R. Chanina's words argue;

דא"ר אחא בשם ר' חנינא [איוב לז יח] תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק תרקיע מלמד שהן עשויין כטס

1.

(R. Acha citing R. Chanina): "Tarki'a Imo li'Shchakim Chazakim ki'R'i Mutzak" - Tarki'a teaches that [the Raki'os] are like a metal plate (it is not two fingers thick)!

יכול שאינן בריאין

2.

Suggestion: Perhaps [the Raki'os] is not strong!

ת"ל חזקים

3.

Rejection: It says "Chazakim".

יכול שהן נתרפין

4.

Suggestion: Perhaps [the Raki'os] will soften (later)!

ת"ל כראי מוצק בכל שעה ושעה נראין מוצקים.

5.

Rejection: It says "ki'R'i Mutzak" - they always appear strong (R. SHLOMO SIRILIYO).

רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש.

(f)

R. Yochanan and Reish Lakish (argued about this);

ר' יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהות רפה ברם הכא [ישעי' מ כב] וימתחם כאהל לשבת וכתיב חזקים

1.

(R. Yochanan): The way of the world is, a man spreads a tent, and after time, it slackens. Here [is different] - "va'Yimtachem ka'Ohel Lashaves", and it says "Chazakim"!

רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן

2.

(Reish Lakish): The way of the world is, a man melts [metal, and makes] Kelim, and after time, it rusts. Here [is different] - says "ki'R'i Mutzak", they always look like the time that they were poured (formed).

רבי עזריה אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש [בראשית ב א - ג] ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי ויברך אלהים את יום השביעי מה כתיב בתריה [שם ד] אלה תולדות השמים

3.

Support (R. Azaryah): "Va'Ychulu ha'Shamayim veha'Aretz v'Chol Tzeva'am; Va'Ychal Elokim ba'Yom ha'Shevi'i... Va'Yvarech Elokim Es Yom ha'Shevi'i" - what does it say afterwards? "Eleh Toldos ha'Shamayim."

וכי מה ענין זה אצל זה

i.

Question: What is the connection [to the previous verses]?

אלא יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס שבת יוצא חודש נכנס חודש יוצא שנה נכנס שנה יוצאה וכתיב [שם ד] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

ii.

Answer: It teaches that a day comes and passes. A week comes and passes. A month comes and passes. A year comes and passes, and it says "Eleh Toldos ha'Shamayim veha'Aretz b'Hibar'am b'Yom Asos Hash-m Elokim Eretz v'Shamayim" (they are still like the time they were created).