[1] ובאופן זה אינו חשוב הזיק בגופו אלא בכחו, והוי צרורות שמשלם חצי נזק.

[2] דהיינו דאזלינן בתר שעה שדחפו בגופו - ולכן משלם נזק שלם.

[3] כשרצתה הגמ' לפשוט את האיבעיא של רבא האם חצי נזק צרורות משלם מגופו או מעלייה.

[4] דהנה ר' יהודה חידש דבשור שנעשה מועד שהדין שצריך לשלם נזק שלם ומעלייה, אין הכוונה שמשלם הכל מעלייה אלא רק את הצד מועדות שנוסף, אבל "צד תמות במקומה עומדת" - דהיינו החצי נזק הראשון שהיה חייב תור תם - אותו משלם מגופו. וא"כ ה"ה כאן בנזק צרורות אף דסברינן כסומכוס שמשלם נזק שלם, מ"מ הצד תמות - דהיינו החצי נזק הוא משלם אותו מגופו, ועל זה אמרה הברייתא לעיל שמשלם מגופו. אלא שהקשה על זה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא, דאימור דשמעת ליה לר' יהודה בתם ונעשה מועד - שאז י"ל שצד תמות הראשון נשאר במקומו לשלם מגופו, משא"כ לסומכוס שבצרורות חשיב מועד מתחילתו, שם מנלן לומר צד תמות כלל, וא"כ צריך לשלם הכל מעלייה. ונדחית לכאורה האוקימתא להעמיד את מחלוקת ת"ק ור"א בצרורות כאורחייהו.

[5] ואפי' שאייעד בהו כמה פעמים משלם רק חצי נזק, דכמו כל צרורות שכאורחייהו שהוא מועד עליהם מתחילתם משלם עליהם חצי נזק, כך כשהועד בצרורות משונים ג"כ משלם חצי נזק ותו לא.

[6] דהיינו על החלק של צד תמות. וסובר ר' אלעזר שבצרורות משונים הם יוצאים מתולדה דרגל לתולדה דקרן ואם אייעד עלייהו משלם נזק שלם.

[7] ומקשה הגמ' שיאמר ר"א הלכה כסומכוס, ומתרצת שהחידוש שגללים הוי צרורות ולא גוף הבהמה.