1)

TOSFOS DH ELA TA'AMA DE'REBBI ELIEZER KE'DE'SANYA

תוס' ד"ה אלא טעמא דר"א כדתניא

(Summary: Tosfos clarifies the difference between this case and the case of a Bor in the same circumstances.)

תימה, מהאי טעמא נמי לא תסגי בור בכסוי משום דרבי נתן?

(a)

Question: For the same reason, a covering a Bor should not suffice due to the D'rashah of Rebbi Nasan?

וי"ל, דבור אית ליה תקנתא טפי כשמכסהו כראוי משור נגחן.

(b)

Answer #1: The rectification of a pit via a cover is superior to that of a goring ox.

ועי"ל, דמעיקרא ודאי ס"ד דר"א לענין תשלומין קאמר, אבל השתא דמסקינן טעמא כדר' נתן, לאו לענין תשלומין איירי אלא לגבי איסור בעלמא, דאסור לקיימו ...

(c)

Answer #2: One can also answer that even though the Gemara initially thought that Rebbi Eliezer was speaking about payment, now that it establishes his reason like Rebbi Nasan, it is no longer speaking about payment, but merely about the prohibition of retaining it ...

ואיכא למימר דגבי בור נמי איכא איסורא, אבל מודה שאם שמרו שמירה מעולה והזיק, פטור.

1.

Answer #2 (cont.): ... and that applies to a pit as well; but he agrees that if the owner guards it properly and it subsequently damages, he is Patur.

מיהו בשמירה פחותה ודאי לא סגיא ...

2.

Answer (concl.): It will definitely not suffice however, with an inferior Shemirah ...

מדאוסר לקיימו.

(d)

. Reason: ... seeing as it is forbidden to retain it.

ולהכי אמר לעיל (דף מה:) 'הא מני ר"א היא'.

1.

Conclusion: And that is why the Gemara concluded above (on Daf 45b) that t'The author is Rebbi Eliezer.

2)

TOSFOS DH SHOR SHE'NAGACH ES HA'PARAH: ZU DIVREI SUMCHUS

תוס' ד"ה שור שנגח את הפרה: זו דברי סומכוס

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Bava Metzi'a, but remains with a Kashya on the Sugya in 'ha'Meni'ach'.)

תימה, דבפרק השואל (ב"מ דף ק. ושם) משמע דלא אמר סומכוס יחלוקו אלא בעומד באגם גבי 'המחליף פרה בחמור' ...

(a)

Question: The Gemra in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 100a, Tosfos, DH 'mi'Toch') implies that Sumchus only says 'Yachloku' in a case where the ox is standing in a meadow, in connection with 'Someone who exchanges a cow for a donkey' ...

דפריך בגמרא 'אמאי יחלוקו? ונחזי ברשות דמאן קיימא? אמר שמואל בעומדת באגם' ...

(b)

Proof: ... since the Gemara asks there 'Why do they divide it? Let us first see in whose domain it is standing? To which Shmuel answers 'It is standing in a meadow'.

ופריך 'ונוקמה בחזקת מרא קמא?' הא מני סומכוס היא'.

1.

Proof (cont.): And on the Kashya 'Let us place it in the possession of the original owner, the Gemara replies that the author is Sumchus.

מדלא אמר 'אלא' משמע דלא הדר ביה משנויא קמא.

2.

Proof (concl.): And since the Gemara did not insert the word 'Ela', it implies that it did not retract from the first answer.

והך דהכא איכא לאוקמי בעומדת באגם לר"ע דאמר 'יוחלט השור', אבל לר' ישמעאל דמצי לסלק ליה בזוזי, לא תתיישב.

(c)

Partial Answer: It is possible to establish the current case where it is indeed standing in the meadow, (at least) according to Rebbi Akiva, who holds 'Yuchlat ha'Shor (le'Nizak); though according to Rebbi Yishmael, who maintains that the Mazik is able to push off the Nizak with cash, it will not work.

אך מההיא דהמניח (לעיל דף לה:) קשה - דדייק 'זאת אומרת חלוקים עליו חביריו על סומכוס', דמשמע התם דאפילו בברי וברי קאמר סומכוס דחולקין, ואפילו עומד בביתו ...

(d)

Question (cont.): But from the Sugya in 'ha'Meni'ach (above, Daf 35b) which extrapolates that Sumchus colleagues argue with him, and which implies that Sumchus is speaking even by 'Bari u'Bari' (where both parties are sure), and even where the ox is in his house. the Kashya remains ...

מדלא אוקי מתניתין בעומד בביתו, או כרבי ישמעאל דאמר ב"ח הוא, ומצי לסלוקי' בזוזי, ותיתי אפילו כסומכוס.

1.

Question (concl.): ... seeing as the Gemara here does not establish the Mishnah where it is standing in his house or according to Rebbi Yishmael, who considers the owner a creditor, whom the Nizak can push off with money, so that it should go even like Sumchus.

3)

TOSFOS DH DA'AFILU NIZAK OMER BARI U'MAZIK OMER SHEMA

תוס' ד"ה דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא

(Summary: Tosfos first explains why the Mazik is not Chayav to pay, and goes on to query Shmuel's opinion from a number of sources.)

וא"ת, והא מחויב שבועה ואין יכול לישבע הוא- שזה מודה במקצת, בנזק הפרה, ובנזק הולד אומר 'איני יודע'.

(a)

Question: But he is Chayav a Shevu'ah and cannot swear - sine he admits to part of the damage with regard to the damage performed by the cow, but as far as the damage performed by the fetus, he says that he doesn't know.

ומתוך שאין יכול לישבע, משלם ...

1.

Question (cont.): ... and since he is unable to swear, he is obligated to pay ...

כדאמר רבא בפרק השואל (ב"מ דף צח. ושם)?

2.

Source: ... as Rava states in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 98a & 98b)?

ומיהו שמואל לית ליה האי סברא בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם).

(b)

Answer #1: Shmuel however, does not hold of this S'vara, as we see in Perek Kol ha'Nishba'in (Shevu'os, Daf 47a; See Tosfos, DH 'mi'Toch').

ועוד י"ל, דלמ"ד פלגא נזקא קנסא, לא יהא מחויב שבועה גדולה מהודאת עצמו, ד'מודה בקנס, פטור'.

(c)

Answer #2: Moreover, according to the opinion that holds 'Palga Nizka K'nasa', someone who is Chayav a Shevu'ah cannot be more stringent than someone who admits that he is Chayav, and someone who admits that he is Chayav to pay a K'nas, is Patur.

ועוד אומר ר"י, דלא דמי כלל, דהא טעמא ד'מחויב שבועה ואין יכול לישבע, משלם' מפרש בפרק כל הנשבעין (שם) משום דכתיב "שבועת ה' תהיה בין שניהם", 'ולא בין היורשים' ...

(d)

Answer #3: Furthermore, says the Ri, they are not at all comparable, since the reason that someone who is unable to swear must pay, the Gemara explains in Perek Kol ha'Nishba'in (Ibid.) is due to the D'rashah "Shevu'as Hash-m Tih'yeh bein Sheneihem", 've'Lo bein ha'Yorshim' ...

ומפרש התם כגון שאמר ליה 'מנה לאבא ביד אביך', ואמר ליה 'חמשים ידענא וחמשים לא ידענא', דבאבוה כה"ג מיחייב.

1.

Answer #3 (cont.): ... and the Gemara there establishes the case where the claimant said to the defendant 'Your father has a Manah that belonged to my father!', to which the latter replied 'Fifty Zuz I know about, but the other fifty, I don't', for which his father would have been Chayav a Shevu'ah (but he is not).

ועל כרחך צריך ליתן טעם למה באב חייב וביורשים פטור, דבלא טעמא אין לומר ...

2.

Problem: We are now forced to search for a reason as to why the father would have been Chayav, and the heirs are Patur, since we cannot say such a thing without a good reason.

כדאמר התם 'אי דאמר ליה נ' אית ליה ונ' לית ליה, מה לי הוא מה לי אבוה?'

3.

Reason: ...as the Gemara says there - 'If he would say that he has fifty but not the other fifty, what difference does it make whether it is he or his father'?

אלא היינו טעמא דבאב חייב 'לא ידענא', דהיה לו לידע אם חייב לו מנה אם לאו, אבל יורשיו לא היה להם לידע במילי דאבוהון.

(e)

Resolution: The reason therefore is that the father is Chayav when he says that he doesn't know, because he ought to know whether he owes the claimant a Manah or not, whereas the heirs cannot be expected to know the affairs of their father.

ומהאי טעמא אית ליה נמי למיפטר בשמעתין, שאין לו לידע דבר זה אם משנגחה ילדה או קודם.

(f)

Resolution (cont.): And the same reason applies to exempt the defendant in our Sugya, who cannot know whether the cow gave birth after it gored or before.

וא"ת, דהכא משמע דלית ליה לרב יהודה 'ברי עדיף', ולקמן בפרק בתרא (דף קיח.) ובהשואל (ב"מ דף צז: ושם) אמר 'מנה לי בידך והלה אומר איני יודע, רב יהודה ורב הונא מחייבי דברי עדיף'?

(g)

Question: The Gemara here implies that Rav Yehudah does not hold of the S'vara 'Bari Adif', whereas later, in the last Perek (Daf 118a) and in 'ha'Sho'el' (Bava Metzi'a, Daf 97b [See Tosfos there DH 'Rav Huna']) in a case of 'Manah li be'Yadcha ve'Halah Amar "Eini Yode'a" ' Rav Yehudah Amar Rav is Mechayev because 'Bari Adif'?

ואין לתרץ דהכא משמיה דשמואל קאמר ...

(h)

Refuted Answer: We cannot answer that here, Rav Yehudah says it in the name of Shmuel ...

דהא בספ"ק דכתובות (דף יב: ושם) בעי למימר הא דרב יהודה ורב הונא דשמואל היא.

1.

Refutation: ... because at the end of the first Perek of Kesuvos the Gemara wants to say that the opinion of Rav Yehudah and Rav Huna is that of Shmuel.

ולפי אותה סברא תקשה דשמואל אדשמואל?

2.

Refutation (cont.): According to that S'vara in fact, the Kashya will be from Shmuel on to Shmuel.

וי"ל, כדפרישית לעיל דהתם ברי שלו טוב, שיודע שיכחישנו אם הוא משקר, וגם אותו יש לו לידע אם חייב לו אם לאו. הלכך מדטעין 'שמא', מוכחא מלתא דברי דהאי אמת הוא, וברי עדיף ...

(i)

Answer: ... as Tosfos explained earlier (Daf 35b DH 'mi'de'Seifa'), because there his Bari is a sound one, since he knows that his disputant will contradict him if he lies, besides the fact that the latter ought to know whether he is Chayav or not. Consequently, when he claims 'Shema', it is clear that the other one's 'Bari' is telling the truth, and we say 'Bari Adif' ...

אבל הכא, מה שטוען 'ברי' לפי שיודע שזה לא היה בשעת נגיחה, וזה טוען שמא טוב שאין לו לידע, משו"ה אין ברי עדיף.

1.

Answer (cont.): ... whereas here, the Nizak only claims 'Bari' because he knows that the Mazik was not present at the time of the goring, and the Mazik justifiably responds 'Shema' because he cannot possible know, in which case his 'Bari' is not sound.

ובספ"ק דכתובות (שם) דבעי למימר הא דרב הונא ורב יהודה דשמואל היא. ולא מסיק א'דעתיה הא דדחי התם במסקנא, היה יכול להקשות התם דשמואל אדשמואל ...

(j)

Question: And at the end of the first Perek of Kesuvos (Ibid.), when the Gemara wants to say that Rav Huna and Rav Yehudah are quoting Shmuel, before it reaches its conclusion to the contrary, it could have pointed out the contradiction in Shmuel himself ...

דהתם פסיק שמואל כר"ג דאמר 'נאמנת', בההיא ד'משארסתני נאנסתי' אע"ג דהתם אין לבעל לידע מתי נאנסה ...

1.

Question (cont.): ... inasmuch as there Shmuel Paskens like Raban Gamliel, who rules that the girl is believed, in the case where she claims that she was raped after she became betrothed', even though her husband could not have known when the rape took place ...

והכא בשמעתין מודה שמואל דלא אמר ברי עדיף במקום שהברי גרוע?

2.

Question (concl.): ... whereas here, Shmuel concedes that we do not say 'Bari Adif' there where the Bari is weak?

אלא שבכמה מקומות יכול לומר 'וליטעמיך' ולא קאמר.

(k)

Answer: Only we find in many places that the Gemara could have retorted 'And according to you ... ?', but doesn't.

וההיא דהבית והעלייה (ב"מ דף קטז: ושם) ד'היה אחד מכיר מקצת אבניו, נוטלן'. ואמר [בגמ'] דאידך קאמר 'איני יודע'.

(l)

Implied Question: And the case in 'ha'Bayis ve'ha'Aliyah (Bava Metzi'a, Daf 116b, Tosfos DH 'Leima') where, if one person recognized his stones (from the partitioning wall that collapsed), he may take them, where the Gemara explains that the other person says that he does not know ...

ופריך 'לימא תיהוי תיובתא דר"נ?' ומשמע דלרב יהודה ניחא?

1.

Implied Question: ... and the Gemara asks 'Let this be a Kashya on Rav Nachman?', implying that there is no problem with Rav Yehudah (even though one would think that a person cannot be expected to recognize his stones, in which case the 'Bari' is a weak one)?

התם י"ל דרגילות הוא שכל אחד מכיר מקצת אבניו.

(m)

Answer: There it is common for each of the owners to recognize some of his stones.

וכן מוכח, דמוקי לה 'כגון שיש עסק שבועה ביניהם', ואם לא היה לו להכיר אבניו, לא הייתי אומר 'מתוך שאין יכול לישבע משלם', כדפרישית לעיל.

(n)

Proof: ... and that is evident, since it establishes the case where the defendant is Chayav a Shevu'ah to the claimant, in which case, if he would not be expected to recognize his stones, we would not say 'Mitoch she'Eino Lishava, Meshalem', as Tosfos explained a little earlier.

וההיא דתנן ביש נוחלין (ב"ב דף קלד. ושם קלה) ' "זה אחי", אין נאמן, ויטול עמו בחלקו'.

(o)

Implied Question: And as for the case that we learned in the Mishnah in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 134a and 135a [See Tosfos, DH 'Aviv'.), where one of the brothers claims 'Zeh Achi' ', he is not believed, and the latter shares his portion with him' ...

ומוקי בגמ' דאמרי אינך 'אין אנו יודעין', ודייק 'זאת אומרת, "מנה לי בידך והלה אומר איני יודע, פטור", אע"ג דברי גרוע הוא ...

1.

Implied Question (cont.): ... the Gemara there establishes the case where the other brothers say that they do not recognize him, and the Gemara extrapolates from there that 'Manah li be'Yadcha, ve'Halah Omer "Eini Yode'a", Patur', even though it is a weak 'Bari' ...

שאין להם לאחין לידע אם הוא אחיהם, דמה יודעים באותו שבא ממדינת הים?

2.

Implied Question (cont.): ... seeing as the brothers cannot be expected to know that he is their brother, since what can they know about the person who appeared on the scene from overseas?

התם בלאו הכי דחי שפיר, ואין חושש לומר 'וליטעמיך?'.

(p)

Answer #1: The Gemara there, anyway refutes the inference, and doesn't bother to retort 've'le'Ta'amech?'

ועוד י"ל, דהתם מצי למימר דהכי קאמר 'זאת אומרת "מנה לי בידך והלה אומר איני יודע, פטור", היכא דהוי ברי גרוע והשמא טוב, כעין ההיא דמתני' דהתם.

(q)

Answer #2: Furthermore, one can explain there that when the Gemara suggests 'That means that "Manah li be'Yad'cha" ve'Hala Omer "Eini Yide'a", Patur' it is referring to a case where the 'Bari' is weak and the 'Shema', sound, similar to the case cited in the Mishnah there.

4)

TOSFOS DH HA'MOTZI ME'CHAVERO ALAV HA'RE'AYAH

תוס' ד"ה המוציא מחבירו עליו הראיה

(Summary: Tosfos extrapolates from the Sugya that the Halachah is not like Sumchus.)

משמע מהכא דאין הלכה כסומכוס ...

(a)

Halachah: It implies here that the Halachah is not like Sumchus ...

מדלא ס"ל שמואל כוותיה ...

1.

Source: ... since Shmuel does not hold like him.

ובשמעתין ד'כל דאלים גבר' בפרק חזקת הבתים (ב"ב דף לה. ושם) יש להאריך בזה.

(b)

Conclusion: And in the Sugya of 'Kol de'Alim G'var' in Perek Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 35a, Tosfos DH 've'Lechzi') Tosfos elaborates.)

5)

TOSFOS DH VE'NECHZI I D'MEI RADYA LE'RADYA

תוס' ד"ה ונחזי אי דמי רדיא לרדיא

(Summary: Tosfos reconciles this Kashya with the Rabanan in 'ha'Mocher es ha'Sefinah'.)

פי' הרר"י בר מרדכי דהכא אפי' כרבנן דאמרי בהמוכר את הספינה (שם דף עז:) 'מכר הצמד, לא מכר הבקר', ולית להו 'הדמים מודיעים' ...

(a)

Explanation #1: The Rav Rabeinu Yitzchak bar Mordechai explains that even the Rabanan who say in 'ha'Mocher es ha'Sefinah' (Bava Basra, Daf 77b) that if someone sold the yoke, he has not sold the oxen, because they don't hold that 'the money indicates' ...

הכא מודו ...

(b)

Explanation #1 (cont.): ... will concede here (that it does) ...

דהני מילי גבי צמד, דאיכא רובא וחזקה, דרובא קרו לצמד 'צמד' ולבקר 'בקר', וגם הוא מוחזק ...

(c)

Reason: Because they are speaking with regard to a yoke, where there is both a Rov and a Chazakah, since most people call a yoke 'a yoke' and cattle 'cattle', in addition to which the seller is Muchzak on the oxen) ...

ואפילו לפי הספרים דלא גרסי 'רובא' ...

(d)

Implied Question: And even according to the Sefarim that do not have the text 'Ruba' ...

מ"מ לא אתיא דמים לחודייהו ומפקי מחזקה.

(e)

Answer: Nevertheless, the money alone cannot take out of the Chazakah.

אבל הכא רובא לרדיא זבני, ואיכא חזקה כנגד אותו הרוב, שהמוכר מוחזק, אמרינן הדמים מודיעים לסייע או לרוב או לחזקה.

1.

Answer (cont.): Whereas here where most people sell for plowing and there is a Chazakah against the Rov, since the seller is Muchzak, even they will agree that the money assists either the Rov or the Chazakah.

ורשב"ם פירש בהמוכר פירות (שם דף צב. ושם) בענין אחר.

(f)

Explanation #2: However the Rashbam in 'ha'Mocher Peiros (Ibid., Daf 92a, Tosfos DH 've'Lechzi'), explains it differently.

46b----------------------------------------46b

6)

TOSFOS DH HACHI GARSINAN: I DE'LEKA LE'ISHTELUMI MINEIH LISH'KOL TURA BE'ZUZI LO TZERICHA DE'IKA LE'ISHTELUMI MINEIH

תוס' ד"ה ה"ג - אי דליכא לאשתלומי מיניה לשקול תורא בזוזי לא צריכא דאיכא לאשתלומי מיניה

(Summary: Tosfos rejects the alternative text ''I de'Leisa le'Hani Zuzi', and the respective Dinim of method of payment regarding a loan, damages and a laborer.)

ואית דגרסי 'אי דליתא להני זוזי' - משמע שאם אין אותן מעות בעין שנתן לוקח למוכר, אפי' אית ליה זוזי אחריני, לא יהיב ליה זוזי.

(a)

Alternative Text: Some have the text 'I de'Leisa le'Hani Zuzi' - implying that if the money given by the purchaser to the seller is not available, then even if he has other money, he is not obligated to give him money.

ואין נראה לר"ת, מאחר שמקח טעות הוא, סברא הוא שדינו כדין ב"ח, וב"ח אי אית ליה זוזי לא מצי לסלוקי בשאר מילי ...

(b)

Refutation: Rabeinu Tam however, disagrees with that, because, since the sale turns out to be a false one, it is logical to say that he has the Din of a debtor, who has money and who cannot push off the creditor with anything else ...

כדמוכח בהכותב (כתובות דף פו. ושם) בההוא דקאמר 'תולה מעותיו בנכרי הוה'.

1.

Source: ... as is evident in Kesuvos, Daf 86a & 86b) in the case lf where the lender claimed that his money belonged to a Nochri.

ואור"ת, שיש ג' דינים - לב"ח ולנזקין ולשכיר:

(c)

Three Dinim: Rabeinu Tam explains that there are three Dinim - 1. that of a loan; 2. that of damages and 3. that of a hired laborer.

דבעל חוב אי אית ליה זוזי לא מצי לסלוקי בשאר מילי, כדפי'; ואי לית ליה זוזי, לא מצי א"ל 'זיל טרח וזבין' ואייתי זוזי' ...

1.

A Loan: If the borrower has money, then he cannot push off the creditor with anything else, as Tosfos just explained; But if he does not, then the creditor cannot tell him to go to the trouble of selling whatever he has and bringing him money ...

כדמוכח בהכותב. והכא בשמעתין דקאמר 'ממרי רשוותך פארי אפרע'.

2.

Source: .. as the Gemara says in 'ha'Kosev' (Ibid.) and in our Sugya, which quotes a popular mantra that one should be prepared to accept even dung from one's debtor.

ונזקין אפי' אית ליה זוזי, מצי לסלוקי בארעא לרב הונא דאמר בפ"ק (דף ט.) 'או כסף או מיטב', ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע, כל מילי מיטב הוא.

3.

Damages: Regarding damages on the other hand, the Mazik is permitted to push off the Nizak with land, according to Rav Huna, who says 'Either Kesef or Meitav', whereas according to Rav Papa and Rav Huna b'reih de'Rav Yehoshua (above, Daf 7b), everything is considered 'Meitav'.

ובשכיר אפי' לית ליה זוזי אמרינן ליה, 'זיל טרח ואייתי זוזי' ...

4.

A Laborer: And as for a hired laborer, even if the employer has no cash, we tell him to take the trouble and bring cash.

דגבי פועל לא אמרינן 'ממרי רשוותך פארי אפרע', כדמוכח בהבית והעלייה (ב"מ דף קיח.).

5.

Reason: Because by a laborer we do not tell him to accept even dung from 'his debtor' - as is evident from 'ha'Bayis ve'ha'Aliyah' (Bava Metzi'a, Daf 118.)

7)

TOSFOS DH SHE'EIN NIZKAKIN ELA LE'TOVE'A TECHILAH

תוס' ד"ה שאין נזקקין אלא לתובע תחילה

(Summary: Tosfos discusses two ways of explaining the case.)

פ"ה, כגון ראובן תובע לשמעון מנה שהלוהו, ושמעון משיבו 'תפסת משלי, החזר לי מה שתפסת' או 'משכון היה בידך ונפחת מדמיו שנשתמשת בו בתחילה' ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains the case where Reuven claims from Shimon the Manah that he lent him, to which Shimon replies that he (Reuven) seized something of his, and demands that he return it, or that he had a security of his, which decreased in value because he used it.

נזקקין לטענת ראובן ומוציאין לו המנה משמעון, ואח"כ נזקקין לשמעון לדון על דבר התפיסה והמשכון.

1.

Explanation #1 (cont.): We first deal with Reuven's claim and exact the Manah from Shimon, before dealing with Shimon's claim concerning the seized article or the security.

והשתא צ"ל לפ"ה דמיירי כגון שיש לראובן שטר על המנה ...

(b)

Clarification: According to Rashi, we will have to say that it speaks where Reuven has a Sh'tar on the Manah ...

דאי לאו הכי, נאמן שמעון אפי' יש עדים לראובן ...

1.

Proof: ... otherwise, Shimon would be believed, even if Reuven had witnesses

ד'המלוה את חבירו בעדים, אין צריך לפורעו בעדים'.

2.

Reason: ... since 'Someone who borrows money in front of witnesses, is not obligated to pay back in front of witnesess'.

וא"ת, היכי דמי, אי יש לשמעון עדים מוכנים או טוען שיביא עדים תוך ל' יום שתפס ראובן משלו, למה יגבה ראובן תחילה, והלא אם שואל ל' יום לפרוע חובו נותנים לו, שהוא זמן ב"ד.

(c)

Question: How does it speak? If Shimon has witnesses who are immediately available or if he claims that he will bring them within thirty days that Reuven seized what is his, why should Reuven claim first, seeing as if someone asks for thirty days to pay one's debt, one gives it to him, as that is Z'man Beis-Din' (Shevu'os, 41b) ...

ואם שמעון אומר שיביא עדים שלו לאחר ל' יום, אפי' בלא קרא נמי לא היינו שומעין לו, ואפי' זילו נכסיה ...

1.

Question (cont.): ... whereas if he says that he will bring his witnesses after thirty days, then we would not listen to him, even without a Pasuk, even if this would cause the price of his property to drop ...

דאטו אם אומר שלאחר שנה או שנתים יביא עדים, מי שומעים ליה כלל?

2.

Reason: ... because if someone were to state that he will bring witnesses after a year, would Beis-Din listen to him?

וי"ל, כגון דשמעון אומר 'פלוני ופלוני היו בשעת מעשה ויודעים שכדברי כן הוא', ואנו יודעים שהוא אומר אמת בזה שהיו בשעת המעשה ...

(d)

Answer: It speaks where Shimon claims that P'loni and P'loni were there when it happened, and they know that his claim is true, and we know for a fact that the witnesses were present at that time ...

ואי לאו קרא, ה"א שראוי להמתין להם אפי' סופן לבא לזמן מרובה.

1.

Answer (cont.): ... because, if not for the Pasuk, we would have thought that one should wait for them to arrive, even if it will take a long time until they do.

וי"מ, כגון שזה תובע שחבל בו, ושמעון אומר 'יש לי שאר תביעות עליו', מגבינן לראובן דמי חבלתו.

(e)

Explanation #2: Others explain that it speaks where Reuven claims that Shimon wounded him, to which Shimon replies that he has other claims against him (Reuven), we first settle Reuven's claim against Shimon ...

אע"פ ששמעון אומר שהיום או למחר יביא עדים, אין ממתינין לו כלל ...

1.

Explanation #2 (cont.): ... even though Shimon claims that he will bring witnesses today or tomorrow, we do not wait for him at all

דקי"ל בהחובל (לקמן דף צא.) דאין נותנין זמן לחבלות.

2.

Source: ... since we Pasken in 'ha'Chovel' (on Daf 91a) that one does not allow a time-period by Chavalos (wounds) ...

ויותר משמע לפרש לענין חבלה מלענין מלוה ...

(f)

Support: ... and it is preferable to explain the issue with regard to Chavalos than a loan ...

מדמייתי עליה קרא ד"אשרו חמוץ" בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לה. ושם).

1.

Reason: ... since the Gemara in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 35a Tosfos DH 'Ashru') quotes the Pasuk 'Ashru Chamotz' (which implies theft, which in turn, is similar to wounding) in connection with the current Halachah.

8)

TOSFOS DH U'REVI'A NEZEK ECHAD MI'SHMONEH BE'NEZEK

תוס' ד"ה ורביע נזק אחד משמונה בנזק

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's equation of the fetus with the mother.)

תימה, היאך משוה הולד לפרה ...

(a)

Question: How can the Gemara equate the fetus with the cow ...

פשיטא שלא עשה הולד נזק כמו הפרה, דאטו אם יש לו לאחד ט' חלקים ולאחד חלק אחד, מי ישלם זה כמו זה כאילו היתה חציה שלו?

1.

Question (cont.): It is obvious that the fetus did not cause the same amount of damage as the mother? If Reuven owned nine parts of the Mazik, and Shimon, one, would Shimon pay the same amount of damages as Reuven, in the way that he would if half the animal belonged to him? ...

והא תניא בהדיא בפרק ארבעה וחמשה (לעיל דף לו.) 'האחרון נוטל מנה ושלפניו [חמשים זוז ושנים] הראשונים דינר זהב', משמע שכל אחד מפסיד כפי מה שיש לו.

2.

Proof: ... Did we not explicitly learn in Perek Arba'ah va'Chamishah (above, Daf 36a) that 'The last one takes a Manah, the one behind him, fifty Zuz and the first two, a golden Dinar (twenty-five Shekalim) each' - implying that each one loses in proportion to what he owns in the ox.

ומפרש ריב"א דכולה מלתא נקט לסימנא בעלמא, כאילו הולד עשה חצי נזק, אבל לעולם לא משלם אלא רביע נזקו ...

(b)

Answer: The Riva therefore explains that the amounts mentioned are merely an example, as if the fetus caused half the damage, but in reality, it pays only a quarter of the damage that it caused ...

שאם הפרה שוה שמונים זוז בלא הולד ועם הולד מנה, וחצי כל נזק שעשתה מנה כגון שנגחה שור שוה מאתים ונמצא חלק חמישית לולד.

1.

Answer (cont.): ... so that, if the cow was worth eighty Zuz without the fetus, and a Manah, with it, and half the total damage that they caused is a Manah (where for example, it damaged an ox worth two hundred Zuz), and where it transpires that one fifth of the damage was caused by the fetus ....

ואם היה ודאי שותף, היה נוטל הפרה עם הולד, ועכשיו שהוא ספק, נוטל חצי הולד שהוא עשר זוז שהוא רביע נזקו של ולד.

2.

Answer (concl.): ... Had the fetus been a definite partner in the damage, then he would have taken the cow plus the fetus, but now that it is Safek, he takes half the fetus - ten Zuz, which is a quarter of the damage caused by the fetus.

9)

TOSFOS DH GALIS A'DA'ATECH DE'SHUTFA IS LI

תוס' ד"ה גלית אדעתיך דשותפא אית לי

(Summary: Tosfos clarifies the statement even according to Rebbi Nasan.)

ומאחר שהודה שיש לו שותף, לא ישלם רק חצי התשלומין, ואידך פלגא לא משלם כולו בעל הולד, דשמא ילדה ואח"כ נגחה ...

(a)

Clarification: Now that the Nizak admits that he (the owner of the cow) has a partner (the owner of the fetus) he only needs to pay half of the payment, whereas the other half the owner of the fetus is not obligated to pay, since the goring may have taken place after it was born ...

וחולקין.

1.

Clarification (cont.): ... and they therefore divide it.

ואפי' לר' נתן דאמר (לקמן דף נג.) 'כי ליכא לאשתלומי מהאי, משתלם מהאי', מודה הכא ...

(b)

Rebbi Nasan: And even according to Rebbi Nasan, who says (on Daf 53a) that 'What one cannot exact from the one, one takes from the other', will concede here ...

דעד כאן לא קאמר רבי נתן אלא בשור תם שדחף את חבירו לבור, שבעל השור אין לחייבו אלא רביע, אע"פ שודאי הזיק, לפיכך משתלם כל השאר מבעל הבור, כיון שהבור הרגו לשור.

1.

Proof: ... because until now, Rebbi Nasan only said his Din in the case of a Shor Tam that pushed its 'friend' into a pit, where one can only obligate the owner of the ox to pay a quarter, even though his ox definitely damaged. And the reason that one can claim the balance from the owner of the pit is because ultimately, it is the pit that killed the ox.

אבל כאן, שאם הולד במעי אמו בשעת נגיחה, יש לו להתחייב בתשלומין, אין לחייב הפרה תשלומין שהם על הולד לשלם אם נגח.

2.

Proof (cont.): Whereas here, where, if the fetus was inside its mother during the goring, it is Chayav to pay, and there is no reason for the mother to pay in its place.

10)

TOSFOS DH MEIDA YAD'I DE'SHUTFUS IS LI

תוס' ד"ה מידע ידעי דשותפות אית לי

(Summary: Tosfos explains why Sumchus concedes here that we do not say 'Cholkin', and elaborates.)

פי' שיש לנו להעמיד הפרה בחזקת שהיא מעוברת והשתא היא דילדה.

(a)

Clarification: Because we place the cow on a Chazakah that it was pregnant and that it just gave birth.

ומודה סומכוס, כיון דאיכא תרתי - שהוא מוחזק וגם איכא חזקת גופה, דאמרינן 'המע"ה'.

1.

Clarification (cont.): And Sumchus concedes that, since there are two things - a. he is Muchzak and b. a Chezkas Gufah, we say 'ha'Motzi me'Chavero alav ha'Re'ayah'.

הלכך לא משלם בעל הפרה אלא רביע, כאילו ודאי אית ליה שותפי.

2.

Clarification (concl.): Consequently, the owner of the cow pays only a quarter, as if he definitely has a partner.

ומיהו להוציא ממון מיד בעל הולד אין מועלת חזקה.

(b)

Reservation: The Chazakah is not effective however, to exact money from the owner of the fetus ...

הלכך לא משלם בעל הולד אלא אחד משמינית נזק, ואידך אחד משמינית נזק מפסיד.

1.

Reservation: (cont.): In which case he is only obligated to pay an eighth of the damage; the other eighth the Nizak loses.

וה"נ אשכחן בההוא ד'המחליף פרה בחמור', דמוקי בהשואל (ב"מ דף ק. ושם) כסומכוס. ולא אמרינן אוקי א'חזקתיה והשתא הוא דילדה', להוציא ממון מחזקת מרה קמא.

(c)

Precedent: Similarly, we find in the case of 'ha'Machlif Parah ba'Chamor', which the Gemara in 'ha'Sho'el' (Bava Metzi'a, Daf 100a [See Tosfos DH 'Ha']) establishes like Sumchus, and where we do not say 'Place it on its Chazakah to say that it gave birth now', in order to exact money from the Chazakah of the original owner.

וקשה לר"י, דבפרק השואל (שם דף צז: ושם צח:) תנן 'זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע, יחלוקו' גבי 'שאלה היום ושכרה למחר', ומוקמא לה כסומכוס ...

(d)

Question: The Ri asks that in Perek ha'Sho'el (Ibid, Daf 97b and there 98b) the Mishnah states that there where both claim that they do not know (when the animal died) 'Yachloku', in the case of 'Sha'alah ha'Yom ve'Sachrah le'Machar', which the Gemara establishes like Sumchus.

ואמאי לא אמרינן 'אוקמיה א'חזקתה' והשתא היא דמתה', להעמיד הממון ביד השואל, ויפטר מלשלם?

1.

Question (cont.): Why do we not place it on its Chazakah and say that it gave birth now, to place the money in the hands of the Sho'el, and to exempt him from paying?

ואור"י, דשמא 'יחלוקו' לאו א'שאלה היום ושכרה למחר' קאי, אלא א'שאל אחת ושכר אחת'.

(e)

Answer: Presumably 'Yachloku' does not go on 'Sha'alah ha'Yom ve'Sachrah le'Machar', but on Sha'al Achas ve'Sachar Achas'.