BAVA KAMA 58 (18 Teves) - Two weeks of study material have been dedicated by Ms. Estanne Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH I NAMI MAVRI'ACH ARI MI'NICHSEI CHAVERO LES LEIH P'SEIDA

תוס' ד"ה א"נ מבריח ארי מנכסי חבירו לית ליה פסידא

(Summary: Tosfos clarifies this statement and explains why numerous cases throughout Shas are not considered 'Mavri'ach Ari.)

וא"ת, והרי 'פורע חובו', דחשבינן ליה 'מבריח ארי' בריש אין בין המודר (נדרים ד' לג.), אע"ג דאית ליה פסידא?

(a)

Question: How about Reuven, who pays off Shimon's debt, which th Gemara at the beginning of 'Ein bein ha'Mudar; (in Nedarim, Daf 33a) considers 'Mavri'ach Ari', even though he incurs a loss?

וי"ל, דהכי פי' מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו, וכיון דמדעתו אפי' אית ליה פסידא, כמו פורע חובו, חשיב מבריח ארי, האי שלא מדעתו.

(b)

Answer: What the Gemara means is that Mavri'ach Ari from his friend's property is with his knowledge, in which case it applies even if there is a loss, whereas the current case speaks without his knowledge ...

א"נ, מבריח ארי מנכסי חבירו אפי' כשאינו מדעתו אלא חבירו מכריחו להבריח ארי מעדרו, לית ליה פסידא למבריח, האי אית ליה פסידא ...

1.

Answer (cont.): Or else Mavri'ach Ari from his friend's property, even without his knowledge, only where his friend forces him to chase away a lion from his flock, which does not entail a loss, whereas in the current case there is a loss

וכיון דאיכא תרתי, שלא מדעתו ואית ליה פסידא, לא חשיב מבריח ארי ...

2.

Answer (cont.): And since here there are two points, in that it is without his knowledge and it involves a loss, it is not considered Mavri'ach Ari.

אבל מדעתו, אפי' אית ליה פסידא, או שלא מדעתו ולית ליה פסידא, חשיב מבריח ארי, ואין נותן לו אפי' שכרו.

3.

Answer (concl.): Whereas where it is with his knowledge, even if there is a loss, or where it is without his knowledge, even if there is not, it is considered Mavri'ach Ari, and he is not even obligated to give him his wages.

וא"ת, דבסוף השוכר [את] הפועלים (ב"מ צג:) אמר ד'שומר חנם שהיה לו לקדם ברועים ומקלות ולא קדם, חייב ...

(c)

Question #1: At the end of 'ha'Socher es ha'Po''alim' (Bava Metzi'a, Daf 93b) the Gemara says that 'A Shomer Chinam who should have protected the flock with shepherds and sticks, and failed to do so, is Chayav'.

ומפרש - 'שומר חנם בחנם, וש"ש בשכר'. ומסיק דחוזר ונוטל מב"ה.

1.

Question #1 (cont.): And the Gemara explains there that a Shomer Chinam must do so free of charge, and a Shomer Sachar, for payment. And the Gemara concludes that he can claim compensation from the owner.

ומשמע דשומר חנם לא מחייב לקדם בשכר, אבל כ"ש אם קדם בשכר דשפיר עבד, ונותנים לו מה שהוציא.

2.

Question #1 (cont.): This implies that a Shomer Chinam is not obligated to pay for help, but that even if he does, he has acted correctly and can claim what he spent.

ומסתברא דה"ה איניש דעלמא שאינו שומר, וגם שכר עצמו נוטל;

3.

Question #1 (cont.): And logic dictates that the same will apply to a person who is not a Shomer, who will also receive remuneration.

ואין סברא לחלק בין רועה עצמו שמוטל עליו להתעסק ולשמור, לאיניש דעלמא?

4.

Question #1 (concl.): And there is no logic in drawing a distinction between the shepherd, whose job it is to busy himself with guarding, and someone from outside?

ועוד, אמרינן בהגוזל בתרא (לקמן דף קטו:) 'שטף נהר חמורו וחמור חבירו, והניח שלו והציל של חבירו, אין לו אלא שכרו' - ושכרו מיהא שקיל, ולא אמרינן מבריח ארי בעלמא הוא?

(d)

Question #2: Furthermore, the Gemara says in 'ha'Gozel Basra' (later, on Daf 115b), in a case where the river carried away the donkeys belonging to Reuven and Shimon, where Reuven left his own donkey and saved that of Shimon, that 'He can only claim remuneration'. His remuneration he does receive, and we do not say that he is merely Mavri'ach Ari?

וכן 'משיב אבידה שנותנין לו שכר כפועל בטל' (ב"מ דף לא: ושם), לא אמר דליהוי כמבריח ארי בעלמא ולא יטול כלום?

1.

Question #3: And similarly, Someone who returns a lost article, who, the Gemara in Bava Metzi'a (Daf 31b & 32a) says 'Receives remuneration like a Po'el Bateil'; and there too, we do not consider him Mavri'ach Ari, in which case he would not receive anything?

ואין לומר, דבכל הנהו אע"ג דמן הדין היה פטור, מ"מ תקנת חכמים היא שישלם לו כדי שישיב אבידתו של חבירו, אבל 'פורע חובו' אין לנו לעשות תקנה על זה.

(e)

Refuted Answer: And one cannot answer that in all the above cases, even though strictly speaking, the owner ought to be Patur, the Chachamim nevertheless instituted that he should pay him, in order to encourage him to return his friend's lost article, whereas no such Takanah is applicable with regard to someone who pays his friend's debt.

דהא הכא בשמעתין משמע דאי הוה מדעתו, הוה חשיב מבריח ארי ולא היה נוטל כלום.

1.

Refutation: Since in our Sugya it implies that if it had been with his knowledge, it would have been considered Mavri'ach Ari, and he would not have received anything

אעפ"י שהוא מציל חבירו מן ההפסד, לא עשו תקנה.

2.

Refutation (cont.): So we see that they did not make a Takanah. even when he saves his friend from a loss.

ונראה לר"י, דמבריח ארי שאינו נוטל שכר היינו כשאין הדבר ברור שיבא לידי הפסד, כגון שהארי רחוק ואין יודע אם יבא כאן הארי אם לאו ...

(f)

Answer: The Ri therefore explains that Mavri'ach Ari does not receive remuneration when it is not at all certain that it will come to a loss, such as where the lion is far away, and one does not know whether it will arrive here or not.

ואין מצילו אלא מדאגה ומן הפחד שדואג שמא יבא ...

1.

Answer (cont.): In which case he is only saving the owner from the worry and the fear that maybe it will come.

אבל אם הדבר ברור שיבא לידי הפסד ולידי דריסת הארי או מציל מפי הארי עצמו, אז ודאי נוטל שכרו כמו 'שטף נהר חמור חבירו'.

2.

Answer (cont.): But if it is certain that it will come to a loss, and to the lion killing a sheep, or where he snatches it from the lion's mouth, then he will take payment just like where the river carried away his friend's donkey.

והך דשמעתין מיירי שהצילוה ירקות מצער בעלמא, שאין בעל הבהמה רוצה שתחבט בהמתו בארץ ותצטער, אע"פ שלא היו דמיה נפחתין בכך; ולכך היה נחשב מבריח ארי אי הוה מדעתו.

3.

Answer (concl.): And the case in our Sugya speaks where the vegetables only saved the from the animal from pain, since its owner does not want it to bang itself on the ground and hurt itself, even though its value would not have dropped anyway, which is why it would have been a case of Mavri'ach Ari, had it been with the owner of the field's knowledge.

ו'פורע חובו' אין מצילו מהפסד, דמה שהיה הלוה זקוק לפרעו אין זה הפסד שהרי נתחייב לו, ואינו מצילו אלא מצער בעלמא, וחשיב מבריח ארי

(g)

Paying a Debt, Explanation #1: Whilst in the case of 'Pore'a Chovo', he is not saving him from a loss, because what the borrower is obligated to pay is not considered a loss, since he is Chayav to pay the creditor, and he only saves him from the Tza'ar, in which case it is Mavri'ach Ari.

א"נ כדמפרש טעמא בירושלמי דכתובות (פי"ג) ובנדרים (פ"ד) 'מפייסא הוינא ליה ומחיל לי' ...

1.

Paying a Debt, Explanation #2: Alternatively, it is like the Yerushalmi explains in Kesuvos (Perek 13, Halachah 20) and in Nedarim (Perek 4, Halachah 20) 'I would have appeased him and he would have let me off' ...

ואפי' במשכון 'מפייס הוינא ליה ויהיב לי משכוני'. ואפי' בב"ח דוחק מסיק לה בירושלמי.

2.

Explanation #2 (cont.): And even where there is a Mashkon - 'I would have appeased him and he would have returned my Mashkon' - even where the creditor is pushing him, as the Yerushalmi concludes.

ונראה דהטעם משום שיכול לומר לו 'הייתי מוצא הרבה בני אדם שהיו פורעין עבורי' - כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם להציל מן הצער הזה, דהיינו מעין אותו טעם.

3.

Reason: The reason, it would seem, is because he can say that he would have found plenty of people to pay off the debt on his behalf, since it is the way of good friends to have pity on their friends to save then from this bad situation - which is similar to the initial reason.

והא דקרי בחזקת הבתים (ב"ב דף נג.) מבריח ארי, 'נתן צרור והועיל, נטל צרור והועיל, דסכר מינה מיא והוציא מינה מיא', אע"פ שמצילה מהפסד שהיה נהר שוטפה?

(h)

Implied Question: And when the Gemara in Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 53a) refers to someone who places a clod of earth and it is effective, or who removes a clod of earth and it is effective, as 'Mavri'ach Ari', even though he saves him from a loss, as the river would otherwise have swamped his field?

לא נקט לשון 'מבריח ארי' לענין שיפטר חבירו משכר הברחתו, אלא כלומר דאין זה חזקה, דאין זה תיקון כמו 'רפק בה פורתא' או 'נעל וגדר ופרץ', אלא מגין עליה פורתא שלא תבא לידי קלקול.

(i)

Answer: It is not calling it 'Mavri'ach Ari' with regard to rendering the owner from paying, but with regard to not considering it a Chazakah, in that it is not a Tikun (to the field) in the way that 'digging a little' or 'locking it, building a wall or breaching a wall' is, Since all that he is doing is protecting it a little, so that it should not get spoilt.

ורבינו גרשום פסק בתשובה אחת על אנס עכו"ם שאנס ביתו של ישראל, ובא ישראל אחר ולקחו ממנו, שלא יחזיר לבעלים בחנם.

(j)

Opinion #1: Rabeinu Gershom Paskened in a Teshuvah in a Teshuvah regarding a case where a Nochri took Reuven's house by force, and Shimon came and purchased it from him, that Shimon is not obligated to return Shimon's house free of charge.

אבל רש"י פי' בהנזקין (גיטין דף נח:) גבי 'עכו"ם הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות, אין בו משום סיקריקון' ...

(k)

Opinion #2: But Rashi in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 58b) where the Gemara states that 'A Nochri takes someone's field on account of a debt or a forced agreement, it does not fall under the heading of 'Sikrikun' (propert confiscated by the government), writes ...

שאם החזיק עכו"ם בקרקע של ישראל מחמת חוב שהיה לו עליו או מחמת אנפרות בגזל בעלמא, ואינו מסור בידו להרגו, אין בו דין סיקריקון ...

1.

Opinion #2 (cont.): That if a Nochri takes Karka belonging to a Yisrael on account of a debt or a forced agreement (as theft), assuming that the owner is not in his hands to kill him, does not fall under the heading of 'Sikrikun' ...

אפילו אם שהתה י"ב חדש, לתת רביע לבעלים כתיקון חכמים, אלא מחזיר לו הקרקע בחנם ...

2.

Opinion #2 (cont.): Even if he (the Nochri) had the property for twelve months, to pay a quarter of the value to the owner, in accordance with the Takanas Chachamim, only he (the Yisrael who purchased it from him) is obligated to return it to the owner free of charge ...

דכיון דאין כאן סיקריקון, לא גמר ומקני מידי.

3.

Reason: Because, since it is not considered 'Sikrikun, he (the owner) is not Makneh him (the Nochri) the field).

ואע"ג דשהתה י"ב חדש, לא בא לו שעה לכופו. הלכך אין מכירת העכו"ם מכירה כלל.

4.

Opinion #2 (concl.): And even though he had it for twelve months, the opportunity did not arise to force him (to be Maknedh it to him). Consequently, the sale of the Nochri is not valid at all.

ור"י אמר, דלא מבעיא במקום שאם לא קנאו ישראל, לא היה חוזר לבעלים לעולם, שהיה מוכרו או נותנו לעכו"ם אחר, והיה אבוד מן הבעלים לגמרי, דלא חשיב מבריח ארי, כיון שמצילו מן ההפסד ...

5.

Opinion #3: Whereas the Ri (who concurs with Rabeinu Gershom) holds that, no need to mention where, had the Yisrael not purchased it, the Nochri would never have returned the field to the owner, but would have sold it to another Nochri, in which case the owner would have lost it completely, it is not considered Mavri'ach Ari, seeing as he (the purchaser) has saved him from a loss ...

ואפי' קנאו בשויו, מצילו מהפסד הוא כמו מקדים ברועים ובמקלות בשכר, דאמרינן ש'נותן שכר עד כדי דמיהם' ונ"מ לכושרא דחיותא או לטרחא יתירתא.

(l)

Opinion #3 (cont.): And even if he bought it at full price, he has saved him from a loss, like the Shomer pays to fight off the lion with sticks and shepherds, where we say that 'He (the owner) must pay up to the value of the saved animals - and the difference (i.e. what he gains) lies in the fact that he retains his own animals and is saved the bother (of buying new ones).

אלא אפי' יודע ודאי שאם לא מהר זה לקנות, היה חוזר לבעלים בדמים הללו כל שעה שירצו, דהשתא אין מצילו מן ההפסד, אעפ"כ אין לדמותו כלל למבריח ארי ...

1.

Opinion #3 (concl.): But even where he knows for sure that if the purchaser had not hurried to buy it, he (the Nochri) would have returned it to the owner for the same price, whenever he would have wanted to, it can nevertheless not be compared at all to Mavri'ach Ari

דכיון שיצא הבית מחזקת ישראל ובא ליד הנכרי, וזה מוציאו מיד הנכרי ומחזירו ליד ישראל, לא דמי למבריח ארי, ונוטל מה שההנהו.

2.

Reason: Because, since the house left the realm of the Yisrael, and entered that of the Nochri, and the purchaser takes it out from the realm of the Nochri and returns it to the Yisrael, it is not comparable to Mavri'ach Ari, and he can claim what he benefited him.

ואותם היהודים הבורחים מעירם והשר מחזיק קרקעותיהם שאין בהן טסקאות, ואפי' יש בהן טסקא, אם הניח הקרקעות ביד אחרים לפרוע מהן טסקא ...

(m)

Opinion #3 (cont.): And those Jews who flee from their towns, and the governor seizes their fields (on which there is no tax), or even if there is a tax, only they left their property in the hands of others to pay the tax on their behalf ...

אומר ר"י שאם בא ישראל וקנאו מיד השר, מחזירם לבעלים ונוטל מה שההנהו, דאין זה דינא דמלכותא אלא גזילה.

1.

Opinion #3 (cont.): The Ri maintains that if a Yisrael comes and purchases the land from the governor, they must return it to the owner, and may claim whatever they benefited him.

כי ראינו במדינה שסביבותינו שמשפט היהודים לעמוד כמו פרשים בכל מקום שירצו, ובדין מלכותא היו תופסין שלא יחזיק המושל בנחלת היהודים כשיצאו מעירו; וכן היו נוהגין בכל ארץ בורגוני"א

2.

Proof: Since we have seen in the surrounding areas how the Jews have appointed riders wherever they chose to do so, and with the consent of the ruling power they prevent the local rulers from seizing the lands belonging to their fellow- Jews who left town. And this was the prevalent custom throughout the land of Bourgonya (Bergundy?)

ואם יש שר שבא לשנות את הדין ולעשות דין לעצמו, אין זה דינא דמלכותא, שהרי זה הדין אין הגון כלל ...

3.

Opinion #3 (cont.): Consequently, if a governor comes to change the law and to abide by his own whim, it is not 'Diyna de'Malchusa', since it is not a lawful ruling.

ודמיא למוכס שאין לו קצבה (לקמן דף קיג.),

4.

Precedent: And it is similar to a tax-collector which is not fixed (Later, on Daf 113a).

והיכא שמשביח נכסי חבירו, אין דומה כלל למבריח ארי ...

(n)

Halachah: And there where Reuven improves Shimon's property, it bears no resemblance whatsoever to Mavri'ach Ari.

כגון יורד לתוך שדה חבירו ונטעו שלא ברשות, ומקיף את חבירו משלש רוחותיו

1.

Example #1 # 2: It is like Reuven who goes down to Shimon's field and plants there without permission (Bava Metzi'a 101a), and like where he surrounds his property on three sides (above 20b).

וכגון ההוא דהאומנין (ב"מ דף עו.) 'השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו ...

2.

Example #3: And it is like the case in 'ha'Umnin (Bava Metzi'a, Daf 76a) 'of 'Reuven who hires a laborer to work for him, and he shows him his Shimon's property.

דנוטל מבעל הבית מה שההנהו'.

3.

Halachah (cont): In all of these cases, he takes from Shimon what he benefited him.

ואין להקשות ב'שטף נהר חמור חבירו', למה אין לו אלא שכרו? למה אין לו כל הפסדו?

(o)

Question: And one cannot ask why, in the case where a river sweeps away Shimon's donkey ... ', he receives only his remuneration and not his full loss?

דכיון דבעל חמור עומד שם, מה לנו לעשות לו תקנה שלא מדעתו? אם ירצה, יתנה (עם) המציל לשלם חמורו?

(p)

Answer #1: Bccause, since Shimon is standing there, why should we make a Takanah on his behalf without his knowledge? If Reuven wants, he can stipulate himself that he (Shimon) must replace his donkey.

ועוד, דע"כ מיירי ביכול להציל על ידי הדחק, דאל"כ לימא ליה 'מהפקר קזכינא!'

(q)

Answer #2: Moreover, it must be speaking where Shimon himself is able to save his donkey, albeit with difficulty, because otherwise, Reuven can claim that he acquired it from Hefker ...

כדאמרינן התם על חבית של דבש.

1.

Source: As the Gemara says there in connection with the barrel of honey.

ומ"מ שכרו נותן לו ...

(r)

Implied Question: Yet he (Shimon) is nevertheless obligated to remunerate him ...

דמסתמא ניחא ליה, שכל מי שיציל, יטול שכר, כל זמן שלא ימחה בידו, כיון שאין יכול להציל אלא ע"י הדחק.

(s)

Answer: Since, provided he does not object, we can assume that, since he is only able to save it with difficulty, he is happy for someone to rescue his donkey for payment.

2)

TOSFOS DH LO SHANU ELA B'OSAH ARUGAH

תוס' ד"ה לא שנו אלא באותה ערוגה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

דכיון שתחלת נפילתה באותה ערוגה באונס, אינו חייב להעלותה מאותה ערוגה ...

(a)

Clarification: And since when it initially fell on to that row, it was an Oneis, he is not Chayav to bring the animal up as long as it remains in the same row ...

אבל מערוגה לערוגה, הוי כשדה אחר.

1.

Clarification (cont.): But if it moves on to another row, it is like another field.

58b----------------------------------------58b

3)

TOSFOS DH SHAMIN BEIS SA'AH B'OSAH SADEH

תוס' ד"ה שמין בית סאה באותה שדה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of the Sugya, an presents his own.)

פי' בקונטרס (בריש פירקין) שאם אכלה ערוגה אחת, שמין אותה אגב בית סאה, כמה היתה יפה קודם שאכלה ממנה וכמה היא יפה עכשיו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains (in the Mishnah) that if the animal ate one row, we assess it as part of a Beis Sa'ah, how much it (the Beis Sa'ah) was worth before it ate from it and how much it is worth now.

וקשה לר"י, דאי א'בית סאה קאי, ה"ל למימר 'כמה היה יפה וכמה הוא יפה' בלשון זכר?

(b)

Question #1: If it refers to the Beis Sa'ah, asks the Ri, it ought to have said 'Kamah Hayah Yafeh ve'Kamah Hu Yafeh', in the masculine (and not 'Haysah Yafah' and 'Hi Yafah')?

ועוד, דקבעי בגמ' 'היכי שיימינן?' הלא פירשה יפה משנתינו ששמין ערוגה בבית סאה?

(c)

Question #2: Furthermore, why does the Gemara ask 'how we assess it', when the Mishnah has clearly taught us that we assess a row in a Beis Sa'ah?

ומה שפ"ה בגמ' 'היכי שיימינן' - דבית סאה באנפי נפשה לא שיימינן דמכחישין ליה למזיק, דקרחת ערוגה של קב או קביים חשובה לפי דמיו ...

(d)

Question #3: And when Rashi comments on the Kashya 'How do we assess it' - Because we cannot assess a Beis Sa'ah on its own, since that would be hard on the Mazik, seeing as a bald patch of a row that contained one or two Kabin is reckoned according to its full value.

אלא שמין ס' סאין, ורואין כמה דמים מגיעים לבית סאה, וחוזרין ושמין כמה נפחתה בשביל הערוגה.

1.

Question #3 (cont.): So one assesses sixty Sa'ah, and then sees how much a Beis Sa'ah is worth, before then assessing how much it is now worth less on account of the row.

וקשה, דהיכן מצינו שתי שומות הללו, דבקרא לא כתיב אלא "בשדה אחר", ששמין מה שהזיק אגב שדה אחרת ...

2.

Question #3 (cont.): What is the source of these two assessments, bearing in mind that the Pasuk says only "bi'Sedei Acher" - that one assesses what it damages as against another field ...

ומן המשנה לא משתמע כלל?

3.

Question #3 (concl.): Whereas in the Mishnah, nothing is mentioned at all?

ועוד, דלמ"ד בגמ' 'קלח בששים קלחים', כלומר בששים שיעורים כמותו, אמאי נקט במתניתין 'בית סאה'?

(e)

Question #4: What's more, according to the opinion in the Gemara that 'One stalk in sixty stalks' - in other words one measure in sixty measures like it', why does the Mishnah mention a Beis Sa'ah?

ועוד קשה, דפריך בגמרא א'כולהו אמוראי מהא דתניא 'אכלה קב או קביים, רואין אותה כאלו היא ערוגה קטנה, ומשערין אותה.

(f)

Question #5: And when the Gemara asks on all the Amora'im from the Beraisa 'Achlah Kav O Kabayim, Ro'in osah ke'ilu Hi Arugah Ketanah, u'Mesha'arin osah'.

מאי לאו בפני עצמה?'

1.

Question #5 (cont.): Does this not mean on its own?

תקשי ליה א'מתני' דקתני שמשערינן אותה בבית סאה?

2.

Question #5 (concl.): This will pose a Kashya on the Mishnah, which says that we assess it as part of a Beis Sa'ah?

ונראה לפרש ד'שמין בית סאה' דקתני היינו בית סאה הנאכל, שמין באותה שדה, כדקתני סיפא במילתא דר"ש 'אם סאה סאה, אם סאתים סאתים'.

(g)

Explanation #2: We therefore need to explain that 'Shamin Beis Sa'ah in the Mishnah refers to the Beis Sa'ah that has been eaten, as we see in the Seifa, in the words of Rebbi Shimon - 'If it is a Sa'ah, then one reckons a Sa'ah, and if it is two, then one reckons two'.

ולפי שלא פי' משנתינו בכמה שמין אותה, אלא שבאותה שדה שמין אותה, מפרש בגמרא היכי שיימינן.

1.

Explanation #2: And because the Mishnah does not explain in how much to assess the damage, only that one assesses it in the same field, the Gemara explains how one assesses it.

ומפרש ר' יוסי בר חנינא 'סאה בששים סאין' - בין אכלה פחות בין אכלה יותר, לעולם שמין סאה בששים, ומשלם לפי החשבון.

(h)

Rebbi Yossi b'Rebbi Chanina: Rebbi Yossi b'Rebbi Chanina says 'One Sa'ah in sixty Sa'in' - irrespective of whether the animal ate less or whether it ate more, one always assesses one Sa'ah in sixty, and pays according to that scale.

חזקיה אומר 'קלח בששים קלחים' - כלומר לעולם מה שאכלה בששים שיעורין כמותן.

(i)

Chizkiyah: Chizkiyah says 'One stalk in sixty stalks - in other words one in sixty times whatever it ate.

ר' ינאי אומר 'תרקב בששים תרקבין' - ובין אכלה פחות או יותר משלם לפי חשבון.

(j)

Rebbi Yanai: And Rebbi Yanai says 'One Tarkav in sixty Tarkabin (i.e. thirty Sa'in)' - irrespective of whether it ate less or whether it ate more.

ולר' ינאי משביח יותר מזיק מלר' יוסי בר חנינא, דקרחת תרקב אינה ניכרת בשלשים סאין, כמו קרחת סאה בס' סאין ...

(k)

Rebbi Yanai (cont.): According to Rebbi Yanai, it is more to the advantage of the Mazik than according to Rebbi Yossi b'Rebbi Chanina, since a row consisting of a Tarkav is not as noticeable in thirty Sa'in as a row of one Sa'ah in sixty Sa'in ...

כדאמר רב פפא ד'אין שמין כור בס' כורים, מפני שפוגם מזיק'.

1.

Proof: As Rav Papa said 'One does not assess a Kur (thirty Sa'ah) in sixty Kurim, since it is to the disadvantage of the Mazik'.

ואע"ג דקתני במתניתין 'בית סאה באותה שדה' ...

(l)

Implied Question: And even though the Mishnah states 'a Beis Sa'ah in that field' ...

לרבי ינאי לא לשיעורא נקטינן שאין משערין בו כלל אלא בתרקב משערין.

1.

Answer: According to Rebbi Yanai it does not mention this for the Shi'ur, seeing as we do not measure according to a Sa'ah at all, only according to a Tarkav.

ונראה לר"י, דכי משערין למר בתרקב ולמר בסאה, לאו בבית סאה זרע קאמר, דהוי נ' על נ' ...

(m)

Clarification: The Ri explains that when one assesses by a Tarkav according to one and by a Sa'ah, according o the other, it is not referring to a Beis Sa'ah of seeds, which measures fifty by fifty Amos.

דאין דומה שדברה משנתינו בזה, דבבהמה אחת איירי, ומתי אכלה כל זה?

1.

Reason: Because the Mishnah is unlikely to be speaking about that, since it is talking about one animal, and when will one animal have eaten all that?

אלא בסאה פירות קאמר דמשערין, כדקתני 'אם סאה, סאה'.

2.

Clarification (cont.): It is speaking about a Sa'ah of fruit, by which one assesses, as the Tana says 'If it ate a Sa'ah, then we assess by a Sa'ah'.

ואין לתמוה על לשון 'בית סאה' דקתני במתניתין ...

(n)

Refuted Question: One need not be perturbed by the Lashon 'Beis Sa'ah' used by the Mishnah ...

דכיון שהפירות מחוברין לקרקע, שייך שפיר לקרות לסאה פירות הנאכל 'בית סאה'.

1.

Refutation: Because, since the fruit is attached to the ground, it is acceptable to refer to a Sa'ah of frfuit that has been eaten a 'Beis Sa'ah'.

והא דפריך בגמרא א'ברייתא 'האי "ולא בית כור", ולא כור מבעי ליה?'

(o)

Implied Question: And the fact that the Gemara asks on the Beraisa that it ought to have said, not 'a Beis Kur', but a Kur'?

היינו משום דברישא קתני 'קב' ובסיפא 'בית כור'.

1.

Answer: That is only because it changed from 'a Kav' in the Reisha, to 'a Beis Kur' in the Seifa.

ומיהו אי הוה מפרשינן דבבית סאה זרע קאמר, כגון נ' על נ', הוי ניחא טפי ...

(p)

Alternative Explanation: However, if we were to establish the Mishnah by a Beis Sa'ah of seeds - fifty by fifty Amos, it would fit even better ...

אע"ג דבגמרא נקט לכולהו בלא 'בית', כדקאמר 'סאה תרקב קב וכור' ...

(q)

Implied Question: Even though the Gemara mentions all the Shi'urim without 'Beis', as it says 'Sa'ah, Tarkav, Kav and Kur' ...

אין להקפיד, דלפעמים קרי נמי לבית כור זרע, 'כור' סתם ...

1.

Answer: It doesn't matter, since the Gemara sometimes refers to a Beis Kur of seeds as a Kur S'tam.

כדאשכחן בפרק המקבל (ב"מ דף קה:) 'נותן ארבעה קבין לכור', ומסיק דארבעה קבין לכור זרע קאמר.

2.

Precedent: Like we find in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 108b) 'He gives four Kabin per Kur', and, as the Gemara concludes, it means 'four Kabin per Kur of seeds'.

4)

TOSFOS DH KASBA

תוס' ד"ה קשבא

(Summary: Tosfos discusses the definition of 'Kasba'.)

פי' בקונטרס 'דקל'.

(a)

Explanation #1: Rashi translates it as 'a date-palm'.

וכן משמע - דקאמר 'ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי', ו'תאלי' הם דקלים, כדמוכח בהחובל (לקמן דף צב.) 'חזא תאלי בי גופני', וקאמר 'גופני קנו דקלי'.

1.

Proof: And so it seems - since the Gemara says that the three Ta'alsa were next to one another', and 'Ta'ali' are date-palms, as is evident in 'ha'Chovel' (later, on Daf 92a), where it says 'He saw Ta'ali among the vines'. And it says there that 'With the proceeds of the wine one can acquire date-palms'.

וקשה, דבפ"ק דע"ז (דף יד:) תנן 'דקל טב וחצב ונקלבא', ומפרש בגמ' 'חצב' - 'קשבא'.

(b)

Question: In the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 14b), the Mishnah mentions 'Dekel Tav, Chatzav and Nakl'ba', and the Gemara interprets 'Chatzav' as 'Kasba'.

ושמא יש מיני דקלים הרבה, שאחד קרוי 'דקל' סתם, ואחד קרוי 'חצב' דהיינו 'קשבא'.

(c)

Answer: Perhaps there are various species of date-palms, one of which is called 'Dekel' S'tam, and another, 'Chatzav', which is synonymous with 'Kasba'.

ובערוך פירש ד'קשבא' הוא 'דקלא פרסאה'.

(d)

Explanation #2: The Aruch however, translates 'Kasba' as the 'Persian date-palm' (mentioned on 59a).

5)

TOSFOS DH D'DA'IN DINA D'PARSA'AH

תוס' ד"ה דדאין דינא דפרסאה

(Summary: Tosfos discusses the definition of 'Dina Parsa'ah'.)

י"מ של דקל פרסאי, דאמר לקמן 'הלכתא כוותיה דריש גלותא בדקלא פרסאה'.

(a)

Explanation: Some commentaries define it as 'he Din of a Persian Dekel, of which the Gemara says (on 59a) that 'The Halachah is like the Resh Galusa regarding a Persian Dekel'.

ולפי מה שפירש בערוך ד'קשבא' דקלא פרסאה אי אפשר לפרש כן.

(b)

Refutation: According to the Aruch however, who defines 'Kasba' as a Persian Dekel', it is impossible to interpret it like that.