1)

TOSFOS DH VE'NOTEIL D'MEI YEINO MITOCH DUVSHANO SHEL CHAVERO (cont. from previous Amud)

תוס' ד"ה ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו

(Summary: Tosfos resolves this Sugya with the Sugya in the last Perek, and elaborates.)

)כיון דאוקמה 'כשעקל בית הבד כרוך עליה' שיכול להציל ע"י הדחק( ונראה לר"י, דההיא דלקמן מיירי שבעל היין שפך את יינו מדעתו, שיכול לומר לו בעל הדבש 'למה שפכת? אני הייתי דוחק ומציל ... '

(a)

Authentic Answer: The Ri explains that the case later (where the owner of the wine only receives his wages) speaks where the owner of the wine poured out his wine on his own initiative, in which case the owner of the honey can say to him 'Why did you do that? I would have made the efort and saved my honey!' ...

אבל הכא מיירי שבא בעל הדבש לשפוך את היין, שתנאי ב"ד הוא שאין בעל היין יכול לעכב, אלא שופך יינו של חבירו בע"כ של חבירו, אלא שנותן לו דמי יינו מתוך דובשנו.

1.

Authentic Answer (cont.): ... whereas in our case, it speaks where the owner of the honey is coming to pour out the wine, and it is a 'T'nai Beis-Din that the owner of the wine cannot stop him from doing so, only he is obligated to pay the value of the wine out of his honey.

והשתא הוי כעין ההיא ד'נחיל של דבורים' ,שקצצו בע"כ להציל נחילו.

2.

Authentic Answer (cont.): And that is similar to the case of 'the swarm of bees', where he is permitted to cut off the branch to save his bees.

וכעין זה נמי ההיא ד'פשתן. '

3.

Authentic Answer (concl.): And it is also similar to the case of 'the flax'.

והאי דמשני 'כיחידאה לא קאמר' ...

(b)

Implied Question: And when the Gemara answers that he is not speaking about individual opinions (seeing as the current Beraisa conforms to the Mishnah later, as Tosfos just explained) ...

משום דמסתמא כי היכי דפליגי בההיא ד'נחיל' ,כדתנן לקמן בפרק בתרא (דף קיד.), פליגי נמי באחריני...

(c)

Answer: ... it is because we can assume that just as the Chachamim argue in the case of 'the swarm of bees', as we see in the Mishnah later (in the last Perek, Daf 114a), so too, will they argue in the other cases ...

דחד טעמא הוא.

1.

Reason: ... because the reason for all the rulings is one and the same.

2)

TOSFOS DH K'DEI SHE'LO YALINU SHELOSHAH YAMIM BE'LO TORAH

תוס' ד"ה כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה

(Summary: Tosfos explains why Chazal fixed specifically Monday and Thursday for Leining and elaborates.)

וא"ת, מ"ש שתיקנו שני וחמישי?

(a)

Question: Why did they fix specifically Monday and Thursday?

וי"ל, משום דאמר במדרש -משה רבינו ע"ה עלה בחמישי לקבל לוחות האחרונות וירד בשני, ונתרצה לו המקום ...

(b)

Answer: Because the Midrash (Tanchuma [See Mesores ha'Shas]) states that Moshe Rabeinu a.h. ascended the Mountain on a Thursday to receive the second set of Luchos, and he descended on a Monday, when Hash-m made up with him ...

ולפי שהיה עת רצון באותה עלייה וירידה, קבעו בשני וחמישי...

1.

Answer (cont.): ... and since that ascent and descent signified a time of goodwill, they fixed Monday and Thursday

ולכך נמי נהגו להתענות בב' וה'.

2.

Answer (concl.): And it is for the same reason that they chose Monday and Thursday as fast-days.

ואף ע"פ שעלה בהשכמה...

(c)

Implied Question: Even though he ascended the Mountain early in the morning ...

כדכתיב (שמות לד) "ועלית בבקר," שדומה שכל העליות היו בבקר ולא בלילה, ולא תמצא כ"א מ' יום חסירים לילה אחד...

(d)

Implied Question: ... as the Torah writes in Sh'mos (34) 'And you shall ascend in the morning" - and all subsequent ascensions presumably, took place in the morning and not at night-time, in which case one will find that there are only forty days minus one night ...

אין להקפיד בכך.

1.

Answer: One need not wory about that.

ולפי סדר עולם נמי כן הוא, דתניא בסדר עולם' - נמצא עלה בז' בסיון וירד בי"ז בתמוז ושבר הלוחות, ובי"ח בתמוז עלה ובקש רחמים עליהם, שנאמר "ואתנפל לפני ה' מ' יום'' ...

(e)

Support: And that is also how it comes out according to the Seider Olam (Perek 6) which says that 'He ascended the Mountain on the seventh of Sivan and descended on the seventeenth of Tamuz, when he smashed the Luchos; He went up again on the eighteenth and Davened on their behalf, as the Pasuk states "And I fell before Hash-m for forty days" ...

ובכ"ט באב נתרצה המקום וירד משה לפסול הלוחות, ועלה עוד מ' יום מל' באב עד י' בתשרי, ונתרצה המקום; וירד משה בי' בתשרי והלוחות בידו...

1.

Support (cont.): ... On the twenty-ninth of Av, when Hash-m made up with him, he descended once more to carve out the (second) Luchos; after which he ascended again for another forty days from the thirtieth of Av until the tenth of Tishri, when Hash-m made up with him (completely). That is when Moshe descended, holding the Luchos.

באותו יום נתרצה המקום לישראל, שנאמר "ויאמר ה' סלחתי כדברך" .לפיכך סליחה וכפרה הוא לדורות.'

2.

Support (cont.): ... On that day Hash-m forgave Yisrael, as the Pasuk writes "And Hash-m said 'I have forgiven you like your words' ".That is why it is (a day of) forgiveness and atonement for all generations'.

נמצא דמ' יום אחרונים חסירים לילה, שהרי ביום ל' באב עלה בהשכמה וירד ביום הכפורים...

3.

Support (concl.): It transpires that the forty latter days are missing a night, seeing as he ascended on the thirtieth of Av early in the morning and descended on Yom Kipur ...

אם לא שתאמר דעברוה לאלול.

(f)

Alternative: ... unless we say that they declared Ellul a full month.

והא דכתיב בפרשת עקב "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים שהן מ' יום ומ' לילה" ...

(g)

Implied Question: And when the Pasuk writes in Parshas Eikev (Devarim 10) "And I stood on the Mountain like the first (set of) days - forty days and forty nights" ...

הכי קאמר " -כימים הראשונים" ' ,ולא כלילות, דאחרונות' היו חסירים לילה אחד.

1.

Answer: ... it means "like the first days", but not like the nights, since the latter nights were missing one.

ואף על גב דאיצטריך "כימים הראשונים" לומר 'מה הראשונים ברצון, אף האחרונים ברצון, אבל האמצעיים בכעס' ...

(h)

Question: Even though we need "like the first days" to teach us that 'just as the first days were accompanied by goodwill, so too, the latter ones - but during the middle ones Hash-m was angry'.

הו"מ למיכתב 'כראשונים' וכתיב "כימים... "לומר "כימים, " 'ולא כלילות' ...

1.

Answer: The Torah could have written "like the first ones", but it added the word "days", to teach us "days" 'and not nights'.

ואי להך דרשה לחודא אתא, ה"ל למיכתב "ואנכי עמדתי בהר מ' יום" ותו לא.

2.

Answer (cont.): On the other hand, had it wanted to convey the latter D'rashah exclusively, it ought to have written "And I stood on the Mountain for forty days" and no more.

וא"ת, והא בסוף כי תשא כתיב "ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה, " ובלוחות אחרונות כתיב?

(i)

Question: But at the end of Ki Sissa (34:28) the Torah writes "And he was with Hash-m forty days and forty nights" - in connection with the second Luchos ...

וי"ל, דא'ימים שהתנפל' קאי...

(j)

Answer: ... that Pasuk refers to the (middle) days when he fell before Hash-m ...

ולפי שלא פי' מעשה, ד"אולי אכפרה בעד חטאתכם" כמה עמד משה בתפלה, מפרש לה הכא.

1.

Answer (cont.): lnd it inserts it here, because it did not explain earlier, when it said "perhaps I will atone for your sin", how long he stood in prayer.

והא דכתיב בתר הכי "ויכתוב על הלוחות" ...

(k)

Implied Question: And when the Torah writes after this "And he wrote on the Luchos ... "?

היינו אחר אותם מ' יום ומ' לילה, דאותם אחרונים היו חסירים לילה.

1.

Answer: ... it refers to the period following those forty days and forty nights, and those last ones were missing a night.

וא"ת, בשלמא לר' יוסי, דאמר בשבת פרק רבי עקיבא (דף פז:) דסיון דההיא שתא הוה באחד בשבת, ניחא, דעלה בה' -לפי חשבון דאחד מלא ואחד חסר, דיום ל' באב יום ה' הוה...

(l)

Question: It is fine according to Rebbi Yossi, in whose opinion, in Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 87b) Sivan of that year fell on Sunday, since then, he ascended on the fifth - according to the Cheshbon that one month is full and one month, short - since the thirtieth of Av fell on Thursday ...

אבל לרבנן, דאמרי דביום ב' הוה ר"ח סיון, נמצא יום ל' באב ביום ו'...

1.

Question (cont.): ... But according to the Rabanan, who maintain that Rosh Chodesh fell on Monday, it turns out that the thirtieth of Av fell on Friday (and not on Thursday) ...

אם לא נאמר דלרבנן בי"ז בתמוז שרף את העגל ודן החוטאים, ובו ביום עלה, וביום כ"ח באב ירד בהשכמה ופסל לוחות, ובכ"ט באב שהיה יום ה' עלה.

(m)

Answer #1: Unless we say according to the Rabanan, either that Moshe burned the Golden Calf and punished the sinners on the seventeenth of Tamuz and ascended the Mountain on the same day; he came down on the twenty-eighth of Av early in the morning and carved out the Luchos, and ascended again on the twenty-ninth of Av, which was a Thursday ...

או נאמר שכ"ט באב ירד ובו ביום עלה, ונאמר שהיה אב חסר, כדי שיבא יום הירידה ביוה"כ...

(n)

Answer #2: ... or that he descended on the twenty-ninth of Av and ascended again on the same day, and Av was a short month, in order that the day of his descent should turn out to be on Yom Kipur ...

כדאמר ביש נוחלין (ב"ב דף קכא.) ש'בו ניתנו לוחות אחרונות.'

1.

Answer #2 (cont.): ... on which the second Luchos were given, as the Gemara states in Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 121a).

אבל לפי מדרש תנחומא שאומר דבי"ז בתמוז ירד, ובי"ח בו שרף את העגל ודן את החוטאים ובי"ט עלה...

(o)

Question #1: According to the Midrash Tanchuma (Parshas Ki Sissa [See Mesores ha'Shas]) however, which explains that Moshe descended on the seventeenth of Tamuz, burned the Eigel and punished the sinners on the eighteenth and ascended on the nineteenth ...

ונמצא יום עלייה של מ' אחרונים בא' באלול, לא יבא בה' לא לרבנן ולא לר' יוסי?

1.

Question #1 (cont.): ... and the day that Moshe ascended for the third set of forty days was on Rosh Chodesh Ellul, it can not have been on Thursday, either according to the Rabanan or according to Rebbi Yossi?

וגם לא תמצא ירידה ביום הכפורים...

2.

Question #2: Nor will his descent turn out to have taken place on Yom Kipur?

אם לא שנאמר דעברוה לאלול [ועי' תוס' שבת פט. ד"ה לסוף].

(p)

Answer): Unless we say that they declared Ellul a full month (See Tosfos Shabbos, Daf 89a DH 'le'Sof').

3)

TOSFOS DH VE'DANIN BE'SHEINI U'VA'CHAMISHI

תוס' ד"ה ודנין בב' ובה'

(Summary: Tosfos clarifies Ezra's Takanah.)

וא"ת, והלא קודם תקנת עזרא היו בית דין קבועין בכל יום, כדאמר בכתובות (דף ג. ושם), א"כ מה תיקן עזרא? וכי תיקן שלא יהו קבועין אלא בב' ובה'?

(a)

Question: Beis-Din already sat daily before the Takanah of Ezra, as the Gemara states in Kesuvos (on Daf 3a, Tosfos DH 'she'Batei'), so what did Ezra institute? Did he institute that they should only sit on Mondays and Thursdays?

ואומר ר"ת שלא היו קבועין תחילה בכל יום אלא בעיר אחת, והוא תיקן בכל עיר ועיר בב' ובה'.

(b)

Answer: Rabeinu Tam (See Mesores ha'Shas) explains that initially, they would only sit in one city, and he instituted that they should sit in every city.

4)

TOSFOS DH VE'SHE'TEHEI ISHAH CHOFEFES

תוס' ד"ה ושתהא אשה חופפת

(Summary: Tosfos clarifies Chafifah and elaborates.)

אור"ת שלא תיקן חפיפה אלא בראש.

(a)

Clarification: Rabeinu Tam explains that they only instituted Chafifah on the head.

וכן משמע -מדקאמר בסמוך 'דאורייתא -דלמא מקטר' ...

1.

Support: And so it is implied when the Gemara will say shortly 'd'Oraysa - perhaps it will become knotted'.

ו'חפיפה' נמי לא שייכא אלא בראש...

(b)

Proof: In fact, the term 'Chafifah' only applies to the head ...

כדתנן בנזיר (דף מב.) 'נזיר חופף ומפספס, אבל לא סורק' ...

1.

Source: ... as we learned in the Mishnah in Nazir (Daf 42a) 'Nazir Chofef u'Mefaspes (separate), Aval Lo Sorek (comb)' ...

אבל בשאר הגוף שייך לשון 'הדחה' ...

(c)

Proof (cont.): ... but regarding other parts of the body, the equivalent term is 'Hadachah' ...

כדאמרינן בפרק בתרא דנדה (דף סו: ושם) 'לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים' .

1.

Source: ... as the Gemara states in the last Perek of Nidah (Daf 66b, See Tosfos DH 'Im') 'A man should teach in his home that a woman must wash (Madichah) the folds in her skin with water' ...

ומהתם נמי משמע דבשאר הגוף אין צריך הדחה אלא דוקא בית קמטיה...

(d)

Chidush: Which also implies that it is only the folds in the skin that require washing, but not the rest of her body.

אף על גב דאיכא למימר ד'בית קמטיה' נקט לרבותא, דאע"ג דביאת מים לא בעינן, ראוי לביאת מים בעינן...

(e)

Question: Even though one could say that it mentions 'the folds' to teach us that, although the water does not need to actually enter the folds, they must be able to do so ...

מכל מקום, מדלא קאמר 'אפילו קמטיה' ,משמע דוקא לקמטיה ולא בשאר הגוף.

(f)

Answer: Nevertheless, since the Gemara did not say 'even the folds', it implies the folds exclusively, and not the rest of her body.

וההיא ד'דודי חסרת ...' (שם דף סח.), אף על פי שאין חובה...

(g)

Implied Question: And as for the Sugya 'Are you short of pots?' (to wash in [Ibid, Daf 68a]), even though it is not obligatory to do so ...

היתה רגילה לרחוץ, כמו שנוהגין גם עכשיו לרחוץ כל גופה במים חמין [ועי' תוספות נדה סו: ד"ה אם].

(h)

Answer: ... she (Rav Nachman bar Yitzchak's wife) was accustomed to washing, just as it is the Minhag nowadays to wash the entire body in warm water (See Tosfos, NIdah 66b DH 'Im').

82b----------------------------------------82b

5)

TOSFOS DH ASA IHU VE'TIKEIN AFILU LE'DIVREI TORAH

תוס' ד"ה אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה

(Summary: Tosfos clarifies the Halachah on this issue and discusses it.)

לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא, דאמר 'דברי תורה אין מקבלין טומאה' ...

(a)

Halachah: We do not Pasken like this, but like Rebbi Yehudah ben Beseira, who rules that 'The words of Torah are not subject to Tum'ah' ...

כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) 'האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי' .

1.

Source: ... as the Gemara states in 'Reishis ha'Gez' (Chulin, Daf 136b, Tosfos DH 'Rebbi') and in 'Mi she'Meiso' (B'rachos, Daf '22a) 'Nowadays the universal Minhag is like the three elders ... '.

וא"ת, דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא?

(b)

Question: How could Rebbi Yehudah dare to negate the Takanah of Ezra?

וי"ל, דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה.

(c)

Answer #1: Perhaps in his opinion, Ezra never initiate such a Takanah ...

אי נמי, התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל...

(d)

Answer #2: ... Or perhaps he stipulated that whoever wishes to negate it may do so ...

דבכי האי גוונא מותר, כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:)

1.

Answer #2 (cont.): Since in such a case, it is permitted, as the Gemara states at the beginning of Mo'ed Katan (Daf 3b).

אי נמי, לא פשט איסורו ברוב ישראל...

(e)

Answer #3: Alternatively, the Isur did not spread to most of Yisrael ...

כדאמרינן גבי 'שמן' בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.).

1.

Source: ... as the Gemara states with regard to 'oil' in Perek Ein Ma'amidin (Avodah-Zarah, Daf 36a).

ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו, לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו -אע"פ שלא פשט...

(f)

Implied Question: Even though it is implied there that if Daniel instigated the decree, Rebbi Yehudah would not be able to annul it ...

היינו במילתא דכתיב בקרא, אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא.

(g)

Answer: ... that is only because it (the decree on oil) is written in a Pasuk, whereas that of Ezra is not.

והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב "והודעתם לבניך" ,וסמיך ליה "יום אשר עמדת" ,מה להלן בעלי קריין אסורין ... '

(h)

Implied Question: And when the Gemara Darshens in 'Mi she'Meiso' (B'rachos, Daf 21b) that, since the Pasuk writes "And you shall teach them to your children", after which it writes "The day on which you stood" - 'Just as there Ba'alei Keri are forbidden' ...

אסמכתא היא, דהא עזרא תיקן.

(i)

Answer: ... that is merely an Asmachta, seeing as it is Ezra who instituted it.

והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו -ד'תבר גזיזא דברדא ונחת וטבל... '

(j)

Implied Question: And when the Gemara states in 'Mi she'Meiso' (Ibid. Daf 18b) that 'Benayahu broke the sheet of ice and went down and Toveled' ...

לא לדברי תורה, דאכתי עזרא לא הוה, אלא לאכול חולין בטהרה.

(k)

Answer: ... that was not to study Torah, since that was before Ezra's time - but in order to eat Chulin be'Taharah.

6)

TOSFOS DH VE'EINAH MEVI'AH EGLAH ARUFAH

תוס' ד"ה ואינה מביאה עגלה ערופה

(Summary: Tosfos queries the need to give the current reason, in view of the Sugya in Bava Basra.)

וא"ת, מאי אריא 'משום דלא נתחלקה' ,תיפוק ליה משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא? כדאמר ב'לא יחפור' (ב"ב דף כג:) .

(a)

Question: Why give the reason of 'Lo Nischalkah'? What is wrong with the reason that the Gemara gives in 'Lo Yachpor' (Bava Basra, Daf 23b) that 'We need to go after the majority of the world?

ואע"ג דאמר התם ד'ביושבת בין ההרים לא אזלינן בתר רובא,' ו"ירושלים הרים סביב לה" ...

(b)

Refuted Answer: Even though the Gemara says there that 'If it is situated among the mountains, we do not go after the majority' - and "Yerushalayim is surrounded by mountains" ...

מכל מקום היו ישראל נכנסין ויוצאין לה לעלות לרגל, ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות...

(c)

Refutation: ... nevertheless, Yisrael would enter and leave it when they were Oleh Regel, and even on the other days of the year, to bring their Nedarim and Nedavos ...

וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה, שקרויה "רוכלת עמים... "

1.

Refutation (cont.): In fact, even the nations of the world used to come there for business, as it was called "the peddlar of the nations" (See Rashash).

וי"ל, דמ"מ היו שם מקומות שלא היו מצויים כי אם יושבי ירושלים לבדם.

(d)

Answer #1: Nevertheless, there were areas there where one would find only residents of Yerushalayim.

אי נמי, בימי חזקיה, שכל ישראל היו בירושלים ולא היו באין לסחורה.

(e)

Answer #2: Alternatively, it is speaking in the days of Chizkiyah, when all of Yisrael lived in Yerushalayim, and nobody came there to do business.

7)

TOSFOS DH VE'EIN METAMEI BI'NEGA'IM DI'CHESIV ACHUZASCHEM VI'YERUSHALAYIMLO NISCHALKAH LI'SHEVATIM

תוס' ד"ה ואין מטמא בנגעים דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים

(Summary: Tosfos explains why this statement must be taken literally.)

אין לפרש שנתחלקה, אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה, ולפיכך אין מטמא...

(a)

Refuted Explanation: One cannot take this to mean that really it was apportioned, only (later) they gave Doshnah of Yericho in its place, which is why it is not subject to Tum'as Nega'im ...

דבפ"ק דיומא (דף יב.) משמע דלמ"ד 'לא נתחלקה' ' ,לא נתחלקה' ממש.

(b)

Refutation: ... because in the first Perek of Yoma (Daf 12a) it implies that according to the opinion that holds 'Lo Nischalkah', it is meant literally.

וא"ת, מנליה ד'לא נתחלקה' ממש? דלמא סבר 'נתחלקה' אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה...

(c)

Question: From where does the Gemara know that 'Lo Nischalkah' is meant literally? Perhaps he holds 'Nischalkah', only they gave Doshnah of Yericho in its place ...

כמו לר' יהודה דאמר 'נתחלקה ומטמא, ובית המקדש עצמו אין מטמא, אע"ג דנתחלק...

1.

Precedent: ... like Rebbi Yehudah, who says 'Nischalkah and it is Metamei, only the Beis-ha'Mikdash itself is not Metamei, even though it was apportioned ...

אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו, כדאמר התם?

2.

Precedent (cont.): Since they gave Doshnah of Yericho in its place, as the Gemara explains there (See Hagahos ve'Tziyunim)?

וי"ל, דבית המקדש סברא הוא אע"ג דנתחלק, דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו...

(d)

Answer: Because on the one hand, it is a S'vara to say that, as far as the Beis-ha'Mikdash is concerned, although it was apportioned, they went and reacquired it so that all of Yisrael should have a portion in it ...

אבל ירושלים, אם מתחילה נתחלקה, למה היו חוזרין וקונין אותה?

1.

Answer (cont.): ... but on the other, with regard to Yerushalayim, if it was initially apportioned, why would they go and reacquire it?

8)

TOSFOS DH LO YEGADEL ADAM CHAZIRIN

תוס' ד"ה לא יגדל אדם חזירין

(Summary: Tosfos reconciles this with a number of Sugyos, which prohibit dealing with non-Kasher products on principle.)

וא"ת, ת"ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים?

(a)

Question: Why is it not forbidden, on account of the prohibition to do business with Tamei things?

כדתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ג) 'אין עושין סחורה בנבילות וטריפות' ...

1.

Source #1: ... as we learned in Maseches Shevi'is (7:3) 'One may not do business with Neveilos and T'reifos' ...

ובפ' כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר 'ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים' -דוקא 'נזדמנו' ,אבל לכתחילה לא...

(b)

Source #2: And in Perek Kol Sha'ah too (Pesachim, Daf 23b, DH 'Amar') it says 'Hunters of Chayos and birds who happen to have Tamei species ... ' - specifically 'happen to have', but Lechatchilah, it is forbidden ...

כדדריש התם "יהיו," ' בהוייתן יהא' ...

1.

Torah Source: ... as the Gemara Darshens there "Yih'yu" - 'they shall retain their original status'.

ובת"כ נמי דרשינן "שקץ הוא לכם" ' ,שלא לעשות סחורה בהן.'

2.

Source #3: Also the Toras Kohanim (in Shemini 3:11) Darshens "Sheketz Hu lachem" - 'that one may not do business with them'.

ותירץ ר"ת, דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה, אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן, שרי.

(c)

Answer: Rabeinu Tam answers that that speaks specifically about something that stands to be eaten, but if one rears them in order to anoint skins with their fat or to sell them to a Yisrael to do so, it is permitted.

וכן חלב מותר למכור, היכא דלא קאי לאכילה.

1.

Answer (cont.): And in the same way, one may sell Cheilev, there where it does not stand to be eaten.

ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה, משום דסתמן למלאכה.

(d)

Yerushalmi: And it is by the same token that the Yerushalmi, in this Perek, explains that one may do business with horses and donkeys, since presumably they are designated for working.

9)

TOSFOS DH VE'ASUR LE'ADAM SHE'YELAMED B'NO CHACHMAS YEVANIS

תוס' ד"ה ארור לאדם שילמד בנו חכמת יוונית

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Sotah, which gives a much later date for this decree.)

וא"ת, והלא בפולמוס של טיטוס גזרו, כדאמרינן בפרק בתרא דסוטה (דף מט.)...

(a)

Question: But they issued this decree during the war with Titus, as the Gemara explains in the last Perek of Sotah (Daf 40a)

וטיטוס היה בשעת חורבן, כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נו:), ומלכות בית חשמונאי קדמי טובא, כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ט.)?

1.

Question (cont.): Titus lived in the time of the Churban, as we learned in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 56b), which the kingdom of the Chashmona'im preceded by a long time, as we learned in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 9a)?

וי"ל, דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו.

(b)

Answer #1: Initially they decreed, but the people did not accept it.

א"נ, אי הוה בעי למיקם בארור לא היה מיקרי עבריין, אבל לבסוף איכא גזירה דרבנן.

(c)

Answer #2: Alternatively, had someone initially wanted to accept the curse, he would not have been declared a transgressor, whereas in the end, he would have transgressed an Isur de'Rabanan.

ונראה ד'לא יגדל' דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס.

(d)

Conclusion: And it (therefore) appears that the prohibition of rearing Chazirim in the Mishnah refers to the decree that they issued during the war with Titus.

10)

TOSFOS DH V'AL OSAH SHA'AH SHANINU MA'ASEH SHE'BA ETC

תוס' ד"ה ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Menachos, which ascribes this incident to the days of Mordechai.)

משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (דף סד: ושם).

(a)

Source: It is a Mishnah in Menachos, in Perek Rebbi Yishmael (Daf 64b, Tosfos, DH 'Arur').

וא"ת, והא בימי מרדכי הוה המעשה, כדאמר התם בגמ' 'דאתא חרשא אותיב ידיה אגנא ... . אמר להן מרדכי ? '

(b)

Question: But this episode took place in the days of Mordechai, as the Gemara says there - that when 'A deaf-mute came and placed his hand on the garden ... Mordechai said to them ... ' ...

ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך -דבית חשמונאי לא היו כי אם ר"ו שנים קודם החורבן, כדאמר בפ"ק דע"ז (דף ט.)?

(c)

Question (cont.): ... and it would be most surprising for Mordechai to have lived so long - since the family of the Chashmona'im lived only two hundred and six years before the Churban, as the Gemara states in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 9a) ... (and Mordechai went into exile with Yechonyah before the Churban Bayis Rishon)?

ונראה לר"י, דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות, היו נקראים על שם מרדכי, לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר.

(d)

Answer: The Ri therefore explains that all those years when they were experts at conveying hints and coining expressions, they would call the Chacham concerned 'Mordechai', who was the sage and who was expert in expressions.

ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש...

(e)

Clarification: However, it appears that the episode of the three women that the Gemara cites there actually occurred with (the original) 'Mordechai' ...

דקאמר 'והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') "פתחיה על הקנין. ' "

1.

Clarification (cont.): ... since the Gemara says there 'That is what the Mishnah means when it says 'Pesachyah (alias Mordechai) was in charge of the birds-nests' (in connection with the Korbanos).