[1] דהנה מהפסוק (דברים כג:כ) "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך." שממנו למדנו נשך אוכל ומרבית כסף משמעותו על הלוה שאסור לו לתת נשך למלוה, אבל מאיפה יודעים שהמלוה הלוקח נשך אוכל ומרבית כסף עובר באלו הלאוים.

[2] נאמר נשך בלוה (בפסוק בדברים הנ"ל), ונאמר נשך במלוה (בפסוק בויקרא כה:לז - "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך"), מה נשך האמור בלוה - לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית - אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית.

[3] כך פירש רבינא את הברייתא, והוסיף עוד שהגז"ש נצרכת לדין "נשך כל דבר אשר ישך" שלא כתוב במלוה.

[4] רבינא מפרש שהכל נלמד מהפסוק בויקרא הנ"ל האמור גבי המלוה, ודורשים את תיבות "בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית" לשני הכיוונים.

[5] וטעמו אמר רב נחמן בר יצחק: "וחי אחיך עמך" - אהדר ליה כי היכי דניחי.

[6] ונאמרו בגמ' כמה טעמים: א) רבי יצחק: דכתיב (יחזקאל יח:יג) "בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה" - למיתה ניתן ולא להשבון. ב) רב אדא בר אהבה: דכתיב (ויקרא כה:לו) "אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך" - למורא ניתן (פי', ואין לו תקנה ויש לו לירא מהעונש) ולא להשבון. ג) רבא אמר: מגופיה דקרא שמיע ליה - (יחזקאל שם) "מות יומת דמיו בו יהיה" - הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים, מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון - אף מלוי רבית לא נתנו להשבון.