בבא מציעא דף קג. א

השואל בלשונות דלהלן, מה הדין?

שאל מעדר השאל לי באר ונפלה [1]
"האי פרדיסא" עודר בו אותו פרדס בלבד "האי גרגותא: אין השואל בונה אותה
"פרדיסא" איזה פרדס שירצה אפי' גדול יעדור "גרגותא" השואל בונה אותה [2]
"פרדיסי" עודר כל פרדסים שיש לו "בי גרגותא" [3] חופר עד שימצא מים

אמר "קרקעי" או פרדסי", מתי אמרינן שהכוונה לכל צרכו ומתי רק שנים? [תוד"ה פרדיסי].

כל צרכו - סוגיין רק שנים (ב"ב סא:)
לתי' הראשון בתוס' במשאיל [4] במוכר
לתי' השני בתוס' כשהמקבל מוחזק [5] כשהמוכר מוחזק

בבא מציעא דף קג: א

המקבל שדה מחברו (בחכרנות או באריסות), מדוע אינו רשאי לשנות בדלהלן?

לעקור לקצור
שתהיה שדי נקיה אני רוצה שתזדבל שדי טענת בעל הקרקע
אני צריך לתבן לבהמותי קצירה קלה יותר טענת המקבל
-------------------------------------------------

[1] פי', שנפלו דפנות של הבאר לתוך הבאר, וצריך לחפור אותה מחדש.

[2] ולא יכול לטעון בעל הבית שזו כבר אחרת - ואת זו לא השאיל לו.

[3] ששאל ממנו מקום לחפור באר בשדהו, הדין שחופר והולך כמה חפירות עד שימצא באחת מהן באר. אכן צריך לעשות עמו קנין על זה.

[4] וביארו שם הטעם משום שהמשאיל מוכן להשאיל לכל צרכי השואל (כיון שסופו לחזור אליו), משא"כ מוכר שודאי לא ימכור כל קרקעותיו בסתם.

[5] ובשאלת קרקעות תמיד חשיב המשאיל למוחזק, כיון שהקרקע ודאי יחזור אליו בסוף השאלה. (וע' לעיל דף קב: דזה דוקא לר"נ, ושמואל פליג שם וס"ל שהשואל מוחזק כל זמן שהוא עומד בו).

-------------------------------------------------