TOSFOS DH b'Isuraisa v'Chumshaisa
תוספות ד"ה בעישורייתא וחומשייתא
(SUMMARY: Tosfos explains that this is because they used to count five at a time.)
הם היו רגילין בחמשה כדרך שאנו מונין אחד אחד
Explanation: They normally used to [count] fives, like we count one by one;
ולדידן הוי בכל ענין בכדי שהדעת טועה.
For us, in every case it is an amount that one could err about.
TOSFOS DH Mah she'Izai Cholevos Mechor Lecha Mutar
תוספות ד"ה מה שעזי חולבות מכור לך מותר
(SUMMARY: Tosfos shows how Pardisa is unlike this, and unlike Mashkanta of Sura.)
הך ברייתא לא קשיא לרב דאסר לקמן פרדיסא בסוף פירקין (דף עג.) דהכא אין רגילות לזלזל בשביל המתנת יום או יומים
Explanation: This Beraisa is not difficult for Rav, who forbids Pardisa (73a, to give money when grapes are immature to receive wine later at a low price), for here it is not normal to lower the price due to a delay of one or two days;
לכך מותר שמקבל עליו הפסד ושכר וכך יכול להפסיד כמו להשתכר הלכך אפילו ימצא יותר מן הדמים שנתן לא הוי אגר נטר
Therefore it is permitted. He accepts on himself loss and wages, and so he can lose just like he can gain. Therefore, even if he finds (receives) more than the money he gave, this is not Ribis.
אבל פרדיסא אסר רב דקא אוזיל גביה טובא שרגיל לקנות בעוד שהוא בוסר ומשום הקדמת מעות עד זמן הבציר אוזיל גביה והוי אגר נטר
However, Rav forbids Pardisa, for [the seller] gives a much lower price, for it is common to buy when the grapes are Boser (unripe). Because he gave the coins early [and he will not receive the Peros] until the time of the harvest, he gives a lower price, and this is Ribis.
ואף על גב דהתם נמי זימנין דאית בהו תיוהא כדקאמר שמואל כגון ברד או קרח או גשמים ומפסיד הכל
Implied question: Also there, sometimes there is ruin [to the crop], like Shmuel says, e.g. hail, frost or rain, and he loses everything!
רב לא חייש להכי דלא שכיח הוא
Answer: Rav is not concerned for this, for it is not common.
וא"ת לרב דאסר פרדיסא מ"ש ממשכנתא דסורא דמשמע לקמן (דף סז:) דשריא לכ"ע
Question: According to Rav, who forbids Pardisa, how is this difference than Mashkanta of Sura? It connotes below (67b) that all permit;
דכתבי הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף
They write [at the end of these years, the land will go out (return to the borrower) without money;
דשרי אפילו לכמה שנים לאוזולי גביה כ"ש לשנה אחת
It is permitted even for several years to give a lower price, and all the more so for one year!
ויש לומר דשאני משכנתא דסורא שקונה קרקע מעכשיו במעות ושטר לפירותיה אי לא יפדנה הלוה
Answer #1: Mashkanta of Sura is different, for he buys the land from now, with coins and a document, for its Peros, if the borrower will not redeem it;
אבל פרדיסא אינו זוכה בשום דבר והוי זוזי הלואה גביה עד הבצירה
However, Pardisa does not acquire anything. The coins are a loan with him until the harvest.
ועוד דמשכנתא דסורא קנוי לו קרקע לכל דבר אפי' למשטח בה פרי ולהעמיד שם בהמותיו וכל תשמיש שירצה
Answer #2: In Mashkanta of Sura, he acquires the land for everything, even to spread out Peros on it and leave his animals on it, and any use he wants;
אבל בפרדיסא אינו מוכר אלא יין בלבד
However, in Pardisa, he sells only wine.
ועוד י"ל דרב לא אסר פרדיס' אלא דוקא כשאמר ליה כך וכך הינין מכור לך אבל אם מכר לו הן רב הן מעט מה שיגדל מודה רב דשרי
Answer #3: Rav forbids Pardisa only when he said to him "this number of Hinin (a Hin is a measure equal to 12 Lugim). However, if he sold to him "be it much, be it little, what will grow", Rav agrees that it is permitted;
ואפ"ה שרי שמואל משום תיוהא שהיין יהיה רע ולא ישוה הדמים שנתן
Even so, Shmuel permits (even when he specified the quantity) due to [possibility of] ruin. The wine will be bad, and not worth the money he paid.
והכא בקרי ועזי חולבו' דאסור מודה שמואל דלא שייך ביה תיוהא
Here, regarding "the milk of my cattle and goats", Shmuel agrees, for ruin does not apply.
ולאיכא דאמרי נמי דשרי רבא כיון דממילא קא רבו אתיא אפי' אליבא דרב
Also according to the other version, that Rava permits since it increases automatically, it is even like Rav.
ואף על גב דהתם נמי ממילא קרבי איכא לאוקמי דהתם מיירי בפרדיסא כשלא יצא עדיין הפרי כלל.
Implied question: Also there according to the other version, that Rava permits since it increases automatically, it is even like Rav.
TOSFOS DH Iy Takfah bi'Rshusecha
תוספות ד"ה אי תקפה ברשותך
(SUMMARY: Tosfos concludes that this does not mean turning to vinegar.)
תימה דהיכי מיירי
Question: What is the case?
דאי בשמשך א"כ אפילו אמר ליה אי תקפה אי זילא ברשותך ואי יקרי ברשותי הוה שרי
If he did Meshichah, even if he said "if Takfah (it sours, and turns to vinegar) or the price decreases, it is in your Reshus (you suffer the loss), and if the price rises, it is in my Reshus", it is permitted;
שהרי מתנה עמו שאם יוקיר יהא המקח קיים מעכשיו ואין המעות הלואה אצלו
This is because he stipulates with him that if the price rises, the sale is valid from now, and the coins are not a loan with him;
ואי תקפה או זילא יהא המקח בטל ויהיו המעות הלואה ויחזירם לו ומה רבית יש כאן
And if it sours or the price decreases, the sale is Batel, and the coins are a loan, and he returns them. There is no Ribis!
ואי בשלא משך מה צריך להתנות אי תקפה ברשותך כי לא אתני יכול לחזור
If he did not do Meshichah, why must he stipulate "if it sours, it is in your Reshus"? Even if he does not stipulate, he can retract!
דליכא מי שפרע כיון שמפסיד הכל כדמשמע לעיל בפ' הזהב (דף מט:) גבי ההוא חמרא דבעי למנסביה דבי פרזק רופילא
There is no Mi she'Para, since [if he does not retract] he loses everything, like it connotes above (49b) regarding [one who paid for] wine, and someone from the house of Parzak Rufila (a powerful official of the king) was getting married. (Rav Chisda let the buyer retract, for the official would confiscate people's wine.)
וי"ל דלעולם איירי כשמשך ואפ"ה אסור אי אמר אי זילא ברשותך דחשיב קרוב לשכר ורחוק להפסד
Answer #1: Really, the case is, he did Meshichah. Even so, it is forbidden if he said "if the price decreases, it is in your Reshus", for [the buyer] is close to profiting, and far from loss;
כדאמר לקמן (דף ע.) גבי עיסקא דאסור אף על גב שיכול להתנות שאם יבא הפסד בעיסקא יהיו כל המעות הלואה ואם יבא ריוח יהיו כולם פקדון
This is like it says below (70a) regarding an Iska (investment). It is forbidden, even though he can stipulate that if there will be a loss in the Iska, all the coins are a loan, and if there will be a profit, they are all a deposit!
אלא ודאי כיון דאחריות ההפסד על המקבל לא מהני אפילו בתנאי להחשיבם פקדון
Rather, surely since the receiver (borrower) has liability for a loss, even a stipulation to consider them a deposit does not help.
א"נ מיירי כשלא משך וצריך להתנות דאי לא מתני איכא מי שפרע
Answer #2: The case is, he did not do Meshichah. He must stipulate, for if he does not stipulate, there is a Mi she'Para;
דאין בו כל כך הפסד דאיכא דניחא ליה בחלא טפי מבחמרא כדאמרינן בהמוכר את הספינה (ב"ב ד' פד: ושם)
He does not have such a great loss, for some prefer vinegar to wine, like we say in Bava Basra (84b).
וא"ת אכתי כי לא אתני נמי יכול לחזור בו אי תקפה דמקח טעות הוא אפי' הביאו לוקח בביתו ושהה הרבה ואחר כך החמיץ
Question: Still, even if he did not stipulate, he can retract if it soured, for it is a Mekach Ta'os, even if the buyer brought it to his house and delayed greatly and afterwards it soured!
דא"ר חנינא בהמוכר את הפירות (שם ד' צח. ושם) גבי מוכר יין לחבירו והחמיץ לא שנו אלא בקנקנים דלוקח אבל בקנקנים דמוכר מצי אמר ליה הא חמרך והא קנקנך
R. Chanina taught in Bava Basra (98a) regarding one who sells wine to his friend and it soured 'this is only if it was in the buyer's bottles. If it is in the seller's bottles, he can tell him "it is your wine and your bottles!"' (It soured because the wine was bad.)
ואפי' מאן דפליג התם ואמר מזלא דגברא גרים מ"מ כי אתני מאי פריך הכא קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא
Strengthening of question: Even the one who argues there, and says that the Mazel of [the buyer] caused it to sour, in a case when he stipulated, what was the question here "he is close to profit, and far from loss"?
והא מקח טעות הוא דליכא למימר מזליה דלוקח גרים כיון דהתנה עמו דאי תקפה ברשותיה
It is a Mekach Ta'os, for we cannot say that the buyer's Mazel caused it to sour, since he stipulated with him that if it sours, it is in his Reshus!
ובסוף פירקין (ד' עג:) נמי אמרינן גבי רבנן דיהבי זוזי אחמרא בתשרי ומבחרי להו בטבת וקאמר אחמרא יהבי ואחלא לא יהבי
Further strengthening of question: Also below (73b), regarding Rabanan who give coins for wine in Tishrei, and they select wine in Teves, we say "they give [money] for wine, and not for vinegar"!
ואין לחלק בין מוכר בתשרי ולוקח בטבת לשאר השנה
Suggestion: We can distinguish between one who sells in Tishrei, and [the buyer] takes it in Teves, and the rest of the year.
דבהמוכר פירות לא קמפליג בין קודם טבת לאחר טבת
Rejection: In Bava Basra we do not distinguish between before Teves and after Teves!
לכך נראה דתקפה דהכא לאו היינו שהחמיץ אלא קלקול בעלמא כמו יין הנמכר בחנות דהמוכר פירות
Answer: Here, "Takfah" does not mean that it became vinegar. Rather, it merely deteriorated, like wine sold in stores (Bava Basra 95a);
דאותו שהחמיץ אחר תשרי מתשרי היה עומד להתחמץ כדאמר בסוף פירקין ואותו הוי מקח טעות
What soured after Tishrei, from Tishrei, it was destined to sour, like it says below (73b). It is a Mekach Ta'os.
אבל תקיף דהכא אין זה הקלקול ראוי לעמוד מתשרי ואין זה מקח טעות ועליה יהבי זוזי
Here, "Takfah" is not a deterioration that was destined to come from Tishrei. It is not a Mekach Ta'os. He [properly] paid coins for it;
והוי תקפה דהכא כי ההוא דהמוכר פירות דאמר רבא האי מאן דזבין חביתא דחמרא ותקיף כו'
"Takfah" here is like in Bava Basra (98a). Rava said that one who sold a barrel of wine [to a grocer], and Takif..."
דלאו היינו החמיץ דבעי בתר הכי חלא מאי
This does not mean that it soured, for it asks afterwards "[if it turned to] vinegar, what is the law?"
ואף על גב דבההיא דברכות (ד' ה:) רב הונא תקיפא ליה ארבע מאה דני דחמרא הוי החמיצו דקאמר אייקר חלא
Implied question: In Brachos (5b), it says that 400 barrels of Rav Huna's wine Takfah. There it means that it soured, for it says "the price of vinegar [became greater than the price of wine]"!
מ"מ הך דהכא לאו היינו החמיץ כדפי'
Answer: In any case, here it does not mean that it turned to vinegar, like I explained.
וא"ת מאי צריך לקמן (שם) טעמא דמעיקרא חלא חלא תיפוק ליה דאפילו בתקפה דליכא למימר הכי שרי להתנות
Question: Below (73b), why do we need the reason "[what later became] vinegar, was vinegar from the beginning"? Even if it soured [afterwards], and we cannot say so, one may stipulate! (We should say that he stipulated.)
כדאמר הכא כיון דקביל עליה יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא
This is like we say here, that since he accepted on himself rise in price or decline in price, he is close to [profit and loss]!
וי"ל דקלקול של חימוץ שכיח הלכך אף על גב דמקבל עליה יוקרא וזולא הוי רחוק להפסד והוי דומה לרבית אי לאו טעמא דמעיקרא חלא חלא.
Answer: Souring of becoming vinegar is common. Therefore, even though he accepted on himself rise in price or decline in price, he is far from loss, and it would be like Ribis, if not for the reason "[what later became] vinegar, was vinegar from the beginning."
64b----------------------------------------64b
TOSFOS DH Hai Karov li'Sechar v'Rachok l'Hefsed Hu
תוספות ד"ה האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not ask this against other teachings.)
וא"ת תיקשי ליה אמתני' (לקמן עב:) דיצא השער פוסקין דהתם נמי אין הלוקח מפסיד כלום בתקיפה
Question: He should challenge also our Mishnah (below, 72b), that once there is a market price, we may contract! Also there, the buyer does not lose at all through souring.
וי"ל דשאני התם כיון דאין הפירות מבוררין ללוקח אין ניכר שיהא קרוב לשכר ורחוק להפסד
Answer: There is different. Since the Peros are not clarified for the buyer, it is not evident that he is close to profit and far from loss.
ופוסק עמו על הגדיש (שם) וברייתא דרבי אושעיא דקתני (לעיל ד' סג.) יש לו מותר
Implied question: He should challenge also "one may contract about a stack" (72b) and R. Oshaya's Beraisa above (63a) "if he has, it is permitted"!
איכא למימר דאם מתקלקל כל הגדיש או כל חיטין שיש לו אין נותן לו אחרים אלא מאותם
Answer #1: If the entire stack, or all the wheat that he has, is ruined, he does not give to him other, only from those. (Therefore, he can lose.)
וכן משמע לקמן (ד' עג:) דקאמר מעיקרא דחלא חלא ואחלא לא יהבי
Support: It connotes like this below (73b) "[what later became] vinegar, was vinegar from the beginning." They did not pay for vinegar;
משמע דקלקול אחר דלאו חימוץ הוו מקבלי
Inference: A different spoilage other than turning to vinegar, they would accept.
ומיהו נראה קצת דפוסק על הגדיש הוי דומיא דפוסק על שער שבשוק שאין הלוקח מפסיד בשום ענין
Disclaimer: It seems somewhat that contracting on the stack is like contracting on the market price. The buyer does not lose in any case.
ומכל מקום לא קשה דהתם יכול המוכר לתת לו חטין אחרים ואלו שיש לו מסתברא דיכול לאוכלם ולא מהני יש לו אלא לענין היתר פסיקה בלבד
Answer #2: Even so, it is not difficult, for the seller can give other wheat, and these that he has, presumably, he can eat them. Having [wheat] helps only to permit contracting;
ורבנן דיהבי זוזי אחמרא משמע דקלקול אחר בר מחימוץ הוו מקבלי היינו לפי שהיו סומכין על יין של בעלי בתים דוקא ולא היו יכולין לקנות מן השוק אחר וליתן להם.
"Rabanan who give money for wine" connotes that a different spoilage other than turning to vinegar, they would accept, i.e. because they rely on the wine on Ba'alei Batim specifically, and they could not buy other [wine] from the market and give it to them.
TOSFOS DH v'Lo Yiskor Heimenu b'Pachos
תוספות ד"ה ולא ישכור הימנו בפחות
(SUMMARY: Tosfos discusses whether a house is different.)
פי' בקונטרס בגמרא דיש ללמוד מכאן שאסור להלוות על הבית ולדור בו אפילו בנכייתא דתנן לא ישכור הימנו בפחות
Explanation #1 (Rashi): We learn from here that one may not lend based on a house [for collateral] and live in it, even through deducting, for a Mishnah teaches that [a lender] may not rent from him (the borrower) for less [than the normal rental].
ולא דמי למשכונא של כרם (לקמן ד' עב.)
Implied question: Why is this unlike Mashkanta of a vineyard (below, 72a)?
דהתם זימנין דלא שקיל מידי ואפילו הכי מנכה ליה והוה ליה קונה פירות בנכייתא על הספק
Answer: There, sometimes he does not receive anything (nothing grows), and even so he deducts [from the loan]. He buys Peros through deducting, on a Safek;
אבל בבית נהנה תמיד ואין כאן ספק ונמצא שוכר בפחות
However, in a house he benefits constantly, and there is no Safek. It turns out that he rents for less.
ור"ת אמר דבית נמי זימנין דלא שקיל מידי או נופל או נשרף או שלא יצטרך לו
Objection (R. Tam): Also a house, sometimes he does not receive anything, e.g. it falls, it burns, or he does not need it!
אלא בין בית בין שדה היכא שאינו מלוה מעותיו עליהם אסור בפחות לאכול הפירות ולדור בבית דבהכי מיירי מתני'
Explanation #2 (R. Tam): Rather, both a house and a field, when he does not lend his money against them, it is forbidden to eat the Peros or live in the house for less [than one normally pays for these]. Our Mishnah discusses this;
מדקתני המלוה את חבירו לא ידור בחצירו ולא קתני המלוה על חצירו של חבירו
It teaches that one who lends to his friend may not dwell in his Chatzer. It did not teach one who lends to his friend on his Chatzer (it was collateral).
אבל היכא שהלוה על הבית או על השדה מותר בנכייתא
Inference: However, if he lent to his friend on his house or field it is permitted through deducting.
דאין מפסיד בעל שדה ובעל חצר דבלאו הכי לא יוכל להשכירו לאחרים שזה החזיק בו במשכון
Explanation #1: This is because the owner of the field or Chatzer does not lose, for in any case he cannot rent it to others, for [the lender] took it for collateral.
וקשה דאטו לפי שזה מוחזק במשכון ירקבו הפירות ולמה לא יוכל הלוה למכור פירותיו ולפרוע חובו או יקח המלוה פירות עצמם בחובו
Objection: Because he took it for collateral, should the Peros rot?! Why can't the borrower sell the Peros and pay his debt, or the lender can take the Peros themselves for his debt?
ויש לתת טעם אחר לדבריו דכשמלוה על הבית או על השדה שרי טפי בנכייתא דהוי כאילו השדה בידו בתורת מכר כל אותן השנים
Explanation #2: We can give another reason for [R. Tam]'s words. When he lends on his house or field, it is permitted more through deducting, for it is as if the field is in his hand like a purchase for all those years;
כדאמרינן לעיל (ד' סב:) גבי משכנתא בלא נכייתא אינהו בתורת זביני אתו לידיה
This is like we said above (62b) regarding Mashkanta without deducting. It came to his hand as a sale.
ומיהו בערכין (ד' לא.) דקאמר רבית גמורה היא והתורה התירה
Question: In Erchin (31a) it says [regarding Batei Ir Chomah] "it is absolute Ribis, and the Torah permitted it";
משמע כפירוש הקונטרס דבבית לא שייך תיוהא ושום ספק מדחשיב ליה רבית גמורה
This connotes like Rashi, that ruin and Safek do not apply to a house, for it is considered absolute Ribis;
דבשדה בלא נכייתא לא חשיב לה לעיל אלא אבק רבית
Regarding a field without deducting, above it is considered only Avak Ribis.
ולפירוש רבינו תם צ"ל דה"פ רבית גמורה היא מדרבנן ולפי שהתורה התירה בהדיא לא רצו להעמיד שם חכמים דבריהם
Answer: According to R. Tam, we must explain "it is absolute Ribis" mid'Rabanan. Because the Torah permitted it explicitly, Chachamim did not want to enforce their words;
ומתני' דקתני כעין רבית ואינה רבית יש לפרש אינה רבית אפילו מדרבנן
Our Mishnah, which taught "it is like Ribis, and it is not Ribis", we can explain that it is not Ribis even mid'Rabanan.
וצריך לדחוק ולפרש לרבא דאע"ג דההוא תנא סבר דצד אחד ברבית שרי אפילו מדרבנן
He is forced to explain according to Rava that even though that Tana holds that Tzad Echad b'Ribis is permitted even mid'Rabanan...
מ"מ סבר רבא דלית לן למימר שיתיר ר' יהודה צד אחד אפי' מדרבנן כל כמה דלא מפרש בהדיא
Even so, Rava holds that we should not say that R. Yehudah permits Tzad Echad b'Ribis even mid'Rabanan, unless he explicitly says so.
ומה שדקדק רבינו תם מדלא קתני המלוה את חבירו על חצירו מכלל דאיירי בשלא הלוהו על חצירו
Inference: R. Tam inferred that since it did not teach "one who lends to his friend on his Chatzer", this implies that we discuss when he did not lend on his Chatzer (it was not collateral).
אין זה דיוק דבפרק השולח (גיטין ד' לז. ושם ד"ה אלא) גבי הא דקתני המלוה את חבירו על המשכון אינו משמט
Rebuttal: This is not a valid inference, for in Gitin (37a) regarding what [a Mishnah] taught "one who lends to his friend on a security, Shemitah does not cancel [the loan]"...
פריך אלא מעתה הלוהו ודר בחצירו הכי נמי דלא משמט
The Gemara asks "if so, if he lent to him and dwelled in his Chatzer, will you say that also this is not canceled?!"
והתם בעי למימר הלוהו על חצירו דאפילו הלוהו על חצירו משמט
There it wants to explain that he lent to him on his Chatzer, that even if he lent to him on his Chatzer, it is canceled.
כדאמרינן לקמן (ד' סז:) האי משכנתא באתרא דמסלקי שביעית משמטתו
Source #1: This is like we say below (67b) "Mashkanta, in a place where [the borrower] can [pay the rest of the debt and] remove the lender, Shevi'is cancels it."
ועוד דאי לא אהלוהו על חצירו פריך אמאי נקט חצר הוה ליה למינקט מטלטלין הלוהו ומשתמש במשכונו הכי נמי דלא משמט
Source #2: If he does not challenge "he lent to him on his Chatzer", why did he mention Chatzer? He should have discussed Metaltelim, i.e. if he lent to him and uses his security, will you say that Shemitah does not cancel [the loan]?!
אלא ודאי דמשכון דחצר אמשכון דמטלטלין פריך.
Rather, surely he questions the [difference between] collateral of a Chatzer and a security of Metaltelim.
TOSFOS DH Amar Rav Nachman Af Al Pi she'Amru v'Chulei
תוספות ד"ה אמר רב נחמן אף על פי שאמרו כו'
(SUMMARY: Tosfos resolves this with Rav Nachman's teaching in Bava Kama.)
בפרק כיצד הרגל (ב"ק ד' כא.) גבי ההוא גברא דבנה אפדנא אקלקלתא דיתמי
Citation (Bava Kama 21a): A man built a house on a dumpsite of orphans. (Rav Nachman forced him to pay rent for the time that he lived in the house.)
דקאמר לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר
Citation (cont.) Inference: Rav Nachman holds that one who lives in Reuven's yard without Reuven's knowledge must pay Reuven.
המ"ל אם כן קשיא דרב נחמן אדרב נחמן דהכא
Implied question: We could have asked that if this [inference] is true, Rav Nachman contradicts what he taught here!
אלא לא קאי התם הכי
Answer #1: That inference is rejected there.
ועוד דהכא מיירי בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דהוי זה לא נהנה וזה אינו חסר כדמסיק.
Answer #2: Here we discuss a Chatzer that is not normally rented, and a man who does not normally pay rent. This is a case in which this [one who lives there] does not benefit, and this (the owner) does not lose, like we conclude.
TOSFOS DH Aval Chatzer d'Lo Kaima l'Agra...
תוספות ד"ה אבל חצר דלא קיימא לאגרא...
(SUMMARY: Tosfos discusses when the lender may not help the borrower.)
כהאי לישנא קמא דאפילו הלוהו אסור קיימא לן כדמוכח רבא מיניה בסמוך
Pesak: We hold like this first version, that even if he lent to him, it is forbidden, like Rava proves from [Version #1:] below (65a).
והשתא קשה דאדם שמלוה לחבירו וכי אסור לעשות לו שום טובה שבעולם
Question: If a person lent to his friend, is it forbidden to do anything in the world for him?!
לא מיבעיא דברים שאין רגילות להשאיל חנם כגון בית או סוס וכיוצא בהן דאסור להשאיל למלוה אפילו הוא אוהבו כל כך דבלאו הכי היה משאיל
This is not only matters that it is not normal to lend for free, such as a house or horse and similar matters, that [the borrower] may not lend to the lender, even if he loves him so much that even without this [loan], he would lend;
אלא אפילו דברים שרגיל להשאיל חנם לאחרים שאין רגילות ליטול שכר מהם
Rather, it is even matters that he normally lends for free to others, that it is not normal to take rental for them;
יהא אסור דומיא דחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דמסיק דאסור
It should be forbidden, similar to a Chatzer not destined to be rented, and a man who does not normally pay rent. We conclude that it is forbidden!
וי"ל דדוקא במילי דפרהסיא ואוושא טובא אסר הכא כולי האי כגון לדור בחצירו ולתקוף בעבדו
Answer #1: Only regarding matters that are very public and out in the open, he forbids here so much, e.g. [even] to live in his Chatzer or seize his slave;
אבל להשאיל כליו או סוסו מותר כיון דבלאו הכי נמי הוה משאיל לו
However, to lend to him his Kelim or horse is permitted, since even without this [loan], he would lend to him;
ודיקא נמי דנקט במתני' חצירו ולא נקט ולא ישכיר את כליו או בהמתו בפחות
Support: The Mishnah says "his Chatzer." It did not say "he may not lend to him his Kelim or animal for less."
ועוד י"ל דדוקא לדור שלא מדעת חבירו אסור בכל ענין אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר
Answer #2: Only to live in it without his friend's knowledge if forbidden in every case, even in a Chatzer not destined to be rented, and a man who does not normally rent;
דכיון שלא ברשות עושה נראה דעל המלוה סומך שבשבילו יסבלו הבעלים
Since he does without permission, it seems that he relies on the lender. Due to him, the owner bears;
אבל מדעתו לא אסור אלא בדבר שלא היה עושה לוה למלוה בלא הלואה דומיא דהקדמת שלום דסוף פרקין (ד' עה:)
What he does with his consent, is forbidden only regarding something that he would not do for the lender if not for the loan, similar to greeting him first with Shalom, below (75b);
שאין אסור אלא באותו שלא היה רגיל מקודם לכן להקדים
We forbid only what he was not used to doing before [the loan], to give [Shalom] first.
ובהכי איירי מתניתין כדמשמע הפשט דאיירי במלוה הדר מדעת לוה ולא אסור אלא בחצר דקיימא לאגרא
Our Mishnah discusses this, like the simple meaning connotes, that we discuss a lender living with the borrower's consent. We forbid only a Chatzer destined to be rented.
וכן משמע מדקתני לא ישכור הימנו בפחות
Support: [The Mishnah teaches] "he may not rent from him for less [than the usual rental].
ומשמע נמי דמתחילת דירתו שוכר הימנו מדעתו
The Mishnah connotes also from the beginning of his dwelling there, that he rents from him with his consent.
והא דקא מסיק קמ"ל לא בעי למימר קא משמע לן דמתניתין איירי אפילו בחצר דלא קיימא לאגרא
Implied question: We conclude that the Chidush [of Rav Yosef is to forbid even a Chatzer not normally rented out and a man who does not normally pay rent]. Why didn't we say that he teaches that the Mishnah discusses even a Chatzer not normally rented out?
דמתני' לעולם איירי בדקיימא לאגרא כיון דמדעתו נכנס.
Answer: Our Mishnah discusses a Chatzer normally rented out, since he entered with [the owner's] consent.