[1] פי', שבא לתת עוד דוגמא שפעמים אדם נשפט על מעשה טוב, משום שתכליתו היא רעה.

[2] דהיינו שלא ממציא לו מעות מיד ובזמן שהיה יכול עוד לקנות מזונות בזול, אלא רק בשעת דחקו וכשאין לו מה יאכל - שאז יצטרך לקנות מזונות אפי' ביוקר, ונמצא שגרם לו שלא יוכל להנות מסכום הצדקה כדבעי דעל מעט אוכל יוציא מעות מרובות.

[3] כלומר מזה שלא נותן לו את המעות מתחילה אלא בשעת דחקו אינו יכול לקנות במעות הרבה תבואה כשהיא בזול, אלא קונה רק בשעת היוקר ולא מספיקה לו הצדקה אלא כדי מזון של יום אחד.