[1] פי', בסוגיא שם רצו להביא ראיה ממה שפוסלים התנאים לפרה אדומה שנרבעה - שפרה היא קדשי מזבח, ודחתה הגמ', דשאני פרה ד"חטאת קרייה רחמנא". אלא שהקשתה הגמ' על זה, דא"כ איך ר"ש מכשיר פרה ביוצא דופן, הרי בקרבנות יוצא דופן פסול. ולכך אמרה הגמ', ששאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה פוסל בה, הרי לנו שתירוץ "חטאת קרייה רחמנא" לא קאי למסקנא.

[2] ודחו תוס' דעל כרחנו שלא חזרה הגמ' ממה שתירצה "חטאת קרייה רחמנא", דאם נאמר שחזרה בה, א"כ רבנן הסוברים שפסולה אפי' ביוצא דופן ע"כ הוא מטעם שפרה היא קדשי מזבח, ולזה לא יתכן, דבכל מקום אמרינן שפרה היא קדשי בדק הבית. ואלא ע"כ שטעם רבנן הוא משום ד"חטאת קרייה רחמנא", ולכך גם פסול בה דבר ערוה וטריפה, ורק ר"ש שחולק וסובר שכשרה ביוצא דופן ולא דורש "חטאת קרייה רחמנא" הוא צריך לתירוץ שכיון שמום פוסל בה דבר ערוה פוסל בה.

[3] עוד תירצו, שבפסול התלוי בגוף הפרה עצמה, לכו"ע דרשינן "חטאת קרייה רחמנא", ומזה גם ילפינן לכו"ע שטריפה פסולת בה. רק פסול של יוצא דופן שאינו פסול בגופה, לכך פליג ביה ר"ש.