[1] אולם בבני נח, אמר רב גידל דלדברי הכל נוהג בטמאים ובטהורים. [ואם נוהג בהם גם בבהמה ועוף לר"מ, הנה תוס' לעיל (דף לג. ד"ה אחר) ס"ל שנוהג בו, והרמב"ן בסוגיין חולק].

[2] דכיון שאין אתה מצווה על דמו, אי אתה מצווה על אבריו.

[3] אכן לרב דס"ל דאין חייב על אבר מן החי אלא בכזית, מוקי לה במשהו בשר, וגידים ועצמות משלימים אותו לכזית. עוד נחלקו רבי ור"א בר"ש היכא שאכלה שלימה, האם יש בזה איסור אבר מן החי, דרבי ס"ל שבהמה באבריה לאו לאברים עומדת, ולא חל עליה עדיין איסור אבר מן החי, ור"א בר"ש ס"ל שכן עומדת בחייה לאברים, וחל עליה מחיים איסור אבר מן החי.

[4] ובנבלה איכא גזה"כ ד"אכילה", דאינו חייב על פחות מכזית, ואף שאכלה שלימה ויש כאן בריה, מ"מ כיון שמיירי בצפור טהורה שאיסורה עתה רק משום נבלה, ואיסור נבלה לא היה בשעת ברייתה אלא רק בשעת מיתתה, לכך אינו חייב בה משום בריה.