[1] היינו כל אלו שמנויים לעיל בכרם בתבואה ובאילן, שהם מתחלקים בשדה, וכל מי שלקחם הם שלו, אולם כתבו התוס' (בד"ה יש בו) שאם שאל ממנו עני - אם ירצה לא יתן לו ויכול לתת לעני אחר, דהרי זה ממון שאין לו תובעים, ואם כל אחד יכול לתובעו לא היה נקרא ממון שאין לו תובעים.

[2] כתבו התוס' (בד"ה יש בו) שאפ' אם בא עני ולקחו מוציאין מידו.

[3] ואפי' שהוא עצמו עני, צריך לתת לעניים אחרים ולא יכול לזכות בהם בעצמו.

[4] לא מכהן לכהן - כגון אם שחט כהן בהמה לא מוציאים ממנו את מתנותיה לתת לכהן אחר, ולא מלוי ללוי מעשר ראשון שיש לו מתבואתו.

[5] בין שתי ברייתות, ורב הסתפק איך להכריע, ודרש מרימר דהלכה כרב - ולכן מספק אי אפשר להוציא מידם.

[6] האם נקראים "עם" וחייבים כדכתיב "מאת העם", או לא נקראים עם ופטורים.