Dafyomi
A page (Daf) a day (Yomi): the whole Talmud, together with Jews around the world, in seven years.
- 1
- page of Talmud every day
- 7.3 years
- to complete the cycle
- 2,711
- pages in the entire Talmud
- Sept. 11 '23
- begun on Rosh Hashanah 5684
The same page, everywhere
“Dafyomi” (or Daf Yomi) means a “page (Daf) a day (Yomi),” and refers to the system of Talmud study started on Rosh Hashanah 5684 (Sept. 11, 1923) by Rabbi Meir Shapiro.
Rabbi Shapiro, Rabbi of Pietrkov and Lublin and representative of the Jewish community in the Polish senate, was one of the most brilliant and dynamic leaders of world Jewry in the early 20th century. (For more about him, see here.) A wonderful video documentary featuring Rav Shapiro's life accomplishments can be found here.
Although Jews have always studied the Talmud, Rabbi Shapiro’s goal was to unite Jews all over the world by having them study the same page of Talmud each day. In addition, he embolded the Jewish layman to take on the challenge of completing the entire corpus of the Talmud in seven years. Here you can find a calendar of the current 7-yr. Dafyomi cycle.
Learn more
Listen to an introduction to the Dafyomi program, and remember Rav Meir Shapiro on his Yahrzeit.
Dafyomi today
Today, Dafyomi study is often structured around a daily, 45min.-1hour long lecture or study group. Invariably, one who has succeeded in completing one Dafyomi cycle will enthusiastically start the cycle all over again. An entire lifetime is not enough time to truly master the Talmud in all of its aspects.
Because of the vast breadth and depth of the encyclopedic Talmud, only those with a very strong commitment to complete the Talmud actually make it through the seven-year cycle. It requires much discipline to structure one’s daily time for Talmud study around inclement weather, family celebrations, vacations, and the like.
Since the Talmud is the essence of traditional, authentic Judaism—as it comprises the Oral Law and forms the basis for Halachah and Jewish living—one who is familiar with the various sections of the Talmud has a more profound understanding of Jewish ethics and practice and finds his day-to-day living much more meaningful.
דברי הג״ר מאיר שפירא על מדינה יהודית,
מתוך דבריו בנעילת הכנסיה הגדולה השניה, וינה תרפ״טשנינו בדיני ברכת המזון: כל האומר “מנחיל הארצות” ה״ז בור, כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו, ע״כ.
מי שמפזר ברכותיו על פני כל הארצות ובגינן, מבלי להזכיר את ארץ חמדתנו, אינו אלא בור פשוט, כי מחוייבים אנו להזכיר את ארץ ישראל. ברם, לא ארץ ישראל בתור ארץ ומדינה גרידא. אינו יוצא ידי חובתו אלא מי שמתחיל להודות על “ארץ חמדה טובה ורחבה” שהנחיל הקב״ה לאבותינו, ומזכיר גם את מתן התורה, מכיון שהארץ בלי תורה לא אומרת בשבילנו כלום. העיקר שצריכים להודות עליו לד׳ על שנתן לנו את ארץ ישראל יחד עם התורה.
ארץ ישראל בלי תורה אינה יכולה להיקרא בשם ארצו של העם היהודי, ק״ו לארצות אחרות בלי תורה שאינן באות בחשבון כלל. טועים הגורסים שיש לקבל ארץ אחרת כתחליף לארץ ישראל. הללו אין להם לא ארץ ישראל ולא תורה!
(רבי מאיר שפירא במשנה באומר ובמעש, אהרן סורסקי 1964)