לכ' הגאונים חברי כולל עיון הדף
הנה תוס' הקשו ארשב"ם שהאם יורשת היכא דליכא אב, דא"כ מצינו הסבת אף בבניים
והדברים נראים תמוהים, דהנה בת שאינה יורשת מותרת לינשא לטוב בעיניה, אף דאולי ימות אחיה והיא תירש אביה, א"כ כמו"כ בן, הרי לעת עתה אביו יורש אותו ולא אמו, ומהיכ"ת שנאסור אותו מחמת אולי ימות אביו וירשנו אימו?
שלום
התוס' כנראה סוברים שכמו שבת שאביה חי אסור לה להינשא לשבט אחר, שמא ימות אביה ואחר כך היא תמות ויירשנה בעלה, הרי שחשש הכתוב לשתי מיתות, כך יש לחוש לשתי מיתות - שמא ימות האב ואחר כך ימות הבן ואז תירש אמו שהיא משבט אחר.
יוסי בן ארזה
לא הבנתי
לא צריכים להגיע לשמא מת אביה - הרי בעלה ובנה קודם לאביה ונמצא שעל ידי עצם נישואיה נעשית הבעל יורש, ונקרא הסבת ירושה משא"כ לגבי האם, הרי מהיכי תיתי שימות האב?
התכוונתי שהתוס' סוברים (כפי שמוכח מהרשב"ם בדף קיא והאו"ז - דלא כמשמעות הרמב"ן בפרשת מסעי) שאיסור נישואי בת לשבט אחר אמור גם כשאביה חי ואין לה נכסים, ולא תעביר הנחלה לבעלה אלא על ידי מיתת שני אנשים - אביה ואחר כך היא.
יוסי בן ארזה