לכבוד מו"ר הרה"ג רב דוד שליט"א אחדשה"ט
דף לב. רש"י ד"ה מתני' אחד דיני ממונות: בדרישה וחקירה - חקירות ודרישות שחוקרים את העדים שנאמר משפט אחד יהיה לכם ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת עכ"ל
יש להעיר מדוע שינה מסדר המשנה וכתב חקירה ואח"כ דרישה. ועיין רש"י שבריף ובנמוקי יוסף. וע"ע בספר משכן העדות שער ג פ"ג (כה - ד) שביאר מדוע דרישה קודם חקירה, עיין שם.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
זו הערה גדולה. והנה ברמב"ם הל' עדות פ"א ה"ה גם הקדים חקירות לדרישות וכן שם בפ"ב ה"א ובאמת שם בפ"א ה"ד לכאו' רק ביאר חקירות ולא הבנתי למה הרמב"ם לא ביאר מה הם הדרישות, וצ"ע.
עכ"פ אולי י"ל שמכיון שהחקירות הם יותר מן הדרישות כי יש שבע חקירות לכן רש"י הקדים החקירות כי הטעם שהמשנה הקדימה הדרישות הוא משום שהמשנה אזלה בתר לשון הקרא דכתיב ודרשת וחקרת, משא"כ רש"י מדבר על האופן המעשי שמדברים עם העדים ומכיון שיש יותר חקירות מדרישות, לכן רש"י הקדים חקירות וצ"ע בכל זה.
בהצלחה רבה,
דדו בלום
א) אולי יש לפרש דברי רש"י הנ"ל ע"פ המאירי לקמן מ. (ד"ה ומה בין) שכתב שהחקירות אם אמר אחד מהם איני יודע וגו' עדותן בטלה וכתב המאירי וז"ל וכן הדרישות והם שאר דברים שאין הזמה תלויה בהם אלא שהם בעיקר המעשה אבל בבדיקות אם אמר אחד איני יודע וגו' עדותן קיימת ע"כ
ב) ומשמע במאירי שיש ג' חלוקות א) חקירות הם בעיקר המעשה והזמה תלויה בהם ב) דרישות הם בעיקר המעשה ואין הזמה תלויה בהם ג) בדיקות הם לא בעיקר המעשה.
לכן י"ל שרש"י ורמב"ם הקדימו חקירות לדרישות כי חקירות יש להם עדיפות על דרישות כי ההזמה תלויה בחקירות.
ג) ואולי י"ל שבזה פליגי הגירסא שלנו ברש"י והגי' בנמוק"י ורש"י שברי"ף כי לגי' דידן דרישות הוי בעיקר המעשה משא"כ לנמוק"י דרישות שוים לבדיקות לכן נמוק"י ורש"י ברי"ף לא הזכירו דרישות ועי' רש"י יבמות קכב: שכתב דרישה בדיקות וזה כרש"י שברי"ף ונמוק"י [ועי' גם ב"ח חו"מ ריש סי' ל דהטור ס"ל דהא דחשבינן ז' חקירות במשנה היינו משום דאלו ז' שוות בכל העדויות וגו' אבל מלבד זה היו בודקין בגוף המעשה לפי הענין וגו' ואם חילל שבת איזה מלאכה עשה וגו' ואולי בדיקות אלו האחרונות מקרי דרישות וכמאירי] וצ"ע בכל זה.
יישר כח
דוד בלום