ויש להבין, מכיון שלבסוף הם ממילא נחלקו, א״כ מדוע הי׳ צורך לכתחילה בשניים, הי׳ מספיק באחד והוא יתחלק לארבע.
דרך אגב, מכיון שכתוב שני לשון זכר, א״כ מדוע כתוב ארבע, הי׳ צריך להיות ארבעה.
בעילום שם
א) עי' מהרש"א (סוד"ה וכבר) ששני החוטין הם כנגד משה ואהרן שנתקנאו בהם ונחלקו לד' ונכנסו ב' לחוטמו של זה כו' לפי שכל אחד מהם נתקנא בכבוד של שניהם, ע"כ. היינו ששני חוטין יצאו מבית קה"ק א' לכבודו של משה וא' לכבודו של אהרן ונחלקו לד' כי כ"א מנדב ואביהוא נתקנא גם במשה וגם באהרן לכן נכנס חוט אחד לחוטמו של כ"א מהם.
ב) עי' ילקוט שמעוני פ' שמיני רמז תקכ"ד עה"פ ותצא אש מלפני ה', וז"ל, שני חוטין של אש יצאו מבית קדש הקדשים ונחלקו לארבעה, עיי"ש. וגם לגירסא שלנו אינו כ"כ קשה כי מצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה (עי' יחזקאל ב:ט יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר ועי' תוס' קידושין ב: ד"ה קשו) ועי' גם תוי"ט נזיר פ"ב מ"ב ד"ה הזה בשם אבן עזרא כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.
שנה טובה
דוד בלום