לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
א"ל רבי זירא לאביי שאר הנסקלין דלא כתיב בהו סקילה דגמרי מאוב וידעוני במאי גמרי במות יומתו גמרי או בדמיהם בם גמרי כו'
וברש"י ד"ה שאר הנסקלין - דלאו עבודת כוכבים ונערה המאורסה וחלול שבת ואוב וידעוני ומגדף דהנך כתיבי בהו סקילה וכולהו שאר הנסקלין לא כתיבא בהו סקילה בהדיא וגמרינן להו לקמן בגזירה שוה דאוב וידעוני.
ויש לעיין מדוע נקט רש"י עבירות אלו דוקא, וגם צ"ע מדוע כתב בסדר זה והול"ל כסידרא דמתניתין להלן בסמוך
" אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודת כוכבים והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה"
ועיין יד רמה שבאמת כתב כסידרא דמתניתין וצ"ע בזה
ואגב עיין תוספות יו"ט שהאריך לבאר מדוע נקט המשנה סדר זה. עיין שם.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) עי' ערוך לנר כאן שתמה למה רש"י השמיט נותן זרעו למולך מסית ומדיח ובן סורר ומורה דכתיב בהו סקילה בהדיא.
ב) נראה שרש"י נקט הסדר כפי חומרת העבירה שהרי נקט עבודת כוכבים תחילה כי כל המודה בע"ז כופר בכל התורה כולה (עי' חולין ה.). ועבודה זרה הוי יהרג ואל יעבור וכן נערה המאורסה הוי יהרג ואל יעבור, והנה חילול שבת לא הוי ביהרג ואל יעבור, לכן נקט רש"י חילול שבת אחרי נערה המאורסה. אבל עי' יו"ד סי' ב' ס"ה שמומר לחלל שבת בפרהסיא דינו כעובד כוכבים ולא מצינו שמומר לאוב ידעוני או גידוף הוי כעכו"ם, לכן נקט חילול שבת קודם לשלש אלו, וגם לכאו' נראה שאוב וידעוני ומגדף לא הוי ביהרג ואל יעבור. ועי' רש"י לקמן סוף סה. ד"ה אסור שמשמע שחובר חבר הותר במקום פיקוח נפש. ועי' ש"ך יו"ד סי' קע"ט סק"א שמשמע שאיסור כישוף הותר במקום פיקוח נפש. ועי' משנה ברורה סי' שא ס"ק קז שמשמע שדבר האסור משום דרכי האמורי הותר במקום פיקוח נפש. ומכל הנ"ל משמע שיהרג ואל יעבור לא נאמר אלא על ע"ז ממש לא על דברים הדומים לה, לכן י"ל אמאי נקט רש"י חילול שבת קודם.
אוב ידעוני ומגדף.
דבריך מאירים עיניים ייש"כ גדול