אם הרמב"ם ושו"ע פסקו כרבי אליעזר, דלא חיישינן שיטרח וזייף, וכמו שכ' הגמ' דהא דאין מפקידין ביד עכו"ם הוא אולי ירחיב הנקס, א"כ למה פסקו כדעת רשב"ג במתני' סח.
לא ברורה לי השאלה. נא לבאר יותר.
אך אולי דברי התוס' הללו יסייעו:
תוספות מסכת עבודה זרה דף סט עמוד ב ד"ה והאידנא דקים
והאידנא דקים לן כר' אליעזר (ז) ולא חייש לזיופא - ופרש"י כרשב"ג דלא חייש לשתומא תרוייהו צריכי הא דקים לן כרבי אליעזר וקים לן כרשב"ג דאי קי"ל כר' אליעזר לבד ולא כרשב"ג ה"א דנהי דלא חיישינן לזיופא דהיינו שיסיר כל המגופה ויעשה אחרת תחתיה כר' אליעזר דאמר לא טרח ומזייף מ"מ איכא למיחש לשתומא דליכא זיופא ואי קי"ל כרשב"ג לבד ה"א דנהי דלא חיישינן לשתומא מ"מ איכא למיחש לזיופא שיסיר כל המגופה ויעשה אחרת תחתיה שזהו קל יותר לעשות (ח) מסתימה שאין בו טורח והלכך נקט תרוייהו כרשב"ג וכר' אליעזר.
יוסי בן ארזה