מסכת ערובין

חלק א' - שאלות מסכמות

א. סוכה הגבוהה למעלה מכ' אמה, מבוי שגבוה למעלה מכ' אמה ורחב יותר מי' אמות, מה דינם לרבנן ולר"י, ומ"ט? (ב-ג.)

ב. מה המקור דמקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש? מה היה גובה קלעי החצר (2)? מהו שיעורו של פתח שער החצר, ומדוע לא ילפינן מינה לרוחב מבוי? (ב)

ג. האם ובמה מבוי אינו כהיכל גבי דלתות צוה"פ ואמלתרא, ומדוע? מאי אמלתרא? (ג.)

ד. מקצת קורה בתוך כ' ומקצת למעלה מכ', וכן בסכך, מה הדין (4), ומדוע? (ג)

ה. מה שיעור אמת סוכה, מבוי, כלאים, מזבח וכלים? פרט! (ג:-ד.)

ו. פרט בקצרה שיעורי התורה שהם כז' המינים? איזה דיני חציצה לומדים מהפסוק, איזה מהלמ"מ, ועל מה יש גזירה דרבנן? מחיצין דאורייתא או הלל"מ (פרט)? (ד)

ז. כשבא למעט גובה המבוי, רוחבו בכמה (2), ובמאי קמיפלגי (4)? וכשבא להגביהו ע"י העמקת הקרקע, כמה שיעור משכו? ומה ההבדל? (ד:-ה.)

ח. מהו שיעור מבוי הקטן ביותר, לתחילת מבוי, לסוף מבוי, ולאפוקי מתורת לחי? (ה.)

ט. מבוי ז' וח' הבולט ממנו לחי ד"א ופחות מד', מה דינו? כשצריך, היכן מעמידים לחי נוסף? (ה:)

י. מה גודל הפירצה הפוסלת במבוי? פרט! מבוי עקום, מה דינו ביותר מי' ובי' (2 וב' לשונות ברש"י)? (ו.)

יא. איך מערבים ר"ה, מבוי המפולש, ומבוי עקום? והאם יש צורך בנעילת הדלת? (ו)

יב. לצורך מה נאמר "הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה" (3)? ואימתי ניתן לנהוג את ב' החומרות ואימתי לא? פרט! (ו:-ז.)

יג. מבוי המפולש לרה"ר, הכלה לכרמלית או לרחבה של רבים ויחיד או לחצר הפרוצים (פרט) לרה"ר, מה דינו לס"ד ולמסקנא, ומדוע? (ז-ח)

יד. מבוי שצידו א' כלה לים וצידו א' לאשפה (פרט), מה דינו, ולהלכתא? מבוי עקום דהוה בסורא, מה עשו בו, דלא כמאן, ומדוע? (ח.)

טו. מבוי העשוי כנדל, מבוי שצידו האחד ארוך וצידו השני קצר, מה דינם ומדוע? מה דין שימוש תחת הקורה ובין לחיים, פרט ונמק? (ח:-ט.)

טז. נעץ ב' יתדות בב' כתלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביו, מה הדין ומדוע? מהיכן רצו להוכיח דלא כרבא בדין קורה ע"ג מבוי, ולדין בין הלחיים? ומה דחינן? (ח:-ט.)

יז. נראה מבפנים ושוה מבחוץ, נראה מבחוץ ושוה מבפנים, מה המקרה בלחי ובכותל כנוס, ומה דינם? מה וכיצד פשטינן מהמשנה של חצר קטנה שנפרצה לגדולה? מה נא' בדין לחי המושך, ומה תלת שמעינן מינה? (ט:-י.)

יח. האם שייך ללמוד מפסי ביראות שיעור רוחב המבוי לר"י, ומדוע (2)? איך ימעט רוחב המבוי (3)? ומה הדין בעומד מרובה על הפרוץ מב' צדדים, ובעומד כפרוץ? (י)

יט. מה שיטת רבין ורב דימי בעור האסלה? האם ובמה נחלקו להו"א ולמסקנא? (י:)

כ. צוה"פ ואמלתרא, האם מועילים למבוי הגבוה והרחב? האם צוה"פ, מועילה לחצר שרובה פתחים וחלונות, מהיכן רצו להוכיח דין זה, ומה דחתה הגמ'? (י:-יא.)

כא. באר את ב' המהלכים במח' ר"י ור"ל בצוה"פ לכלאים ולשבת? בצוה"פ האם הקנה העליון צריך לגעת בקנים שבצדדים? מה דיני כיפה לעניין מזוזה? פרט! (יא)

כב. איך מתקנים מבוי סתום שרחב ד"א, פחות מד"א, פחות מד"ט? כמה פסים צריך לחצר ומה שיעורן? פרט השיטות! היכן מצינו קולות גבי מים? (יא:-יב)

כג. באיזה מבוי הזורק לתוכו חייב, ובאיזה פטור? מהו מבוי ומהי חצר, סכם במה הם ניתרים? (יב:)

כד. בדין הכשר מבוי במה נחלק ר"ע על ת"ק ועל אותו תלמיד, כמי אמר שההלכה, ומדוע? מי היו רבותיו של ר"מ, ומי קודם? (יג.)

כה. האם שרי להטיל קנקנתום לתוך הדיו? באר הנידון! האם גט ומגילת סוטה צריכים להכתב לשמה (פרט)? (יג)

כו. מדוע לא נקבעה הלכה כר"מ, ונקבעה כב"ה? אלו ו' דברים, העושה אותם מקבל תוצאה הפוכה מרצונו? על אלו דברים נחלקו ב"ש וב"ה ג' שנים וב' שנים ומחצה, ומה הוכרע בהם? (יג:)

כז. מה שיעור גודל הקורה? מה שיעור חוזק הקורה ומעמידיה? באיזה אופן יכול לצרף ב' קורות יחד (4)? אלו ד' דיני "רואין" אמר ר"י ומה קמ"ל בכל דין? (יג:-יד.)

כח. מה המקור דכל שיש בהקפו ג"ט רוחבו טפח, ששיעור מקוה מ' סאה, שים של שלמה הכיל ק"נ מקואות - והיאך,

ושגודשא תלתא הוי (2)? (יד)

כט. מה שיעור גודל הלחיים? עשה לחי לחצי מבוי, מה דינו, ומאי קמ"ל? למבוי והגביהו מן הקרקע ג', מה דינו ומדוע? לענין מה אמרו "פוק חזי מאי עמא דבר (2)? (יד:)

ל. מה הדין במחיצה העומדת מאליה? הוכח! ומה הדין בלחי העומד מאליו, בשסמך מאתמול ובשלא סמך, ומדוע? (טו.)

לא. מה הם הדברים שא"א לעשותם בדבר שיש בו רוח חיים (לחד מ"ד)? כיצד דרשו ריה"ג ורבנן קרא ד"וכתב לה ספר כריתות" (פרט)? (טו)

לב. מה הדין בפרוץ כעומד? מאיזה ברייתא הוכח דין זה, והאם יש הוכחה ממתני'? המקרה סוכתו בשפודין, מה דין סוכתו, ומדוע (פרט)? (טו:-טז:)

לג. מה הם "ג' מידות במחיצות", לר"פ ולר"ה בריה דר' יהושע? מדוע לא עירב הרישא עם המציעתא? האם הברייתא הנ"ל כרבנן או כרשב"ג? באר! (טז)

לד. מה הם ג' האפשרויות בספקו של ר' המנונא בערב? מחיצת קנים או של שתי וערב, ליחיד או יותר מזה, בדרך ובישוב, האם מועילה ולמה (ת"ק ר"י ריב"י וחכמים, רב ור"נ)? (טז:-יז.)

לה. האם ובמה אמרינן הואיל והותרה (בכניסת השבת) הותרה, לרבי יהודה ורבי יוסי, לר' הונא ורבי יצחק? (יז.)

לו. מה מצאנו שפטרו במחנה (6)? מה החידוש בלקיטת עצים (3) ובמקום קבורה? אימתי שרי לפנות מת מצוה, ולהיכן? (יז)

לז. באיזה נט"י ועירוב חייבין במחנה, ומדוע? באר הנידון אם לוקין על איסור תחומין! (יז:)

פרק שני - עושין פסין

לח. כמה דיומדין צריך לר"י ור"מ, מה הוא שיעורם, כמה יהיה ביניהם, ועד איזה היקף שרי להקיף בדיומדין? (יז:-יח.)

לט. האם הותר לעשות פסין לשיירה, לבור דיחיד ודרבים, לבאר דיחיד ודרבים, לחנניה, לר"ע וריב"ב? ומדוע! (יח.)

מ. באר מהו: דיופרא, צלע, וייצר, אחור וקדם צרתני, ויסגור בשר תחתנה, ויבן, יד ליד לא ינקה, וילך מנוח אחרי אשתו, עוברי בעמק הבכא וגו'? (יט.)

מא. מה הם המימרות דר' ירמיה בן אלעזר על: אדם הראשון, שבחו של אדם, בית שנשמעין בו ד"ת, מידת הקב"ה וב"ו, פתחי הגיהנום? אלו ז' שמות יש לגיהנם? (יח:-יט.)

מב. בפסי ביראות, מתי נחלקו ר"מ ור"י, ומתי לכו"ע בעינן ולא בעינן פשוטים? כשלא מהני דיומדין רגילים, מה דין להאריך בדיומדין ולהוסיף פשוטים, לר"מ ור"י? (יט:)

מג. מה דין אבן מרובעת, עגולה, חיצת הקנים וגודריתא דקני, לענין דיומדין? חצר וב' חצירות (פרט) שראשן נכנס לבין הפסים, מה דין הטלטול בהם? נמק! (יט:-כ.)

מד. מה הדין ביבשו המים בשבת, יבשו ובאו בשבת, ומדוע? הזורק לבין פסי ביראות מה דינו, ומאי קמ"ל? (כ.)

מה. אדם ובהמה הנמצאים ברה"ר ורוצים לשתות מרה"י, האם צריכים ומועיל בהם שיהיו ראשם ורובם ברה"י (פרט בבהמה דנקיט לה ולא נקיט לה)? איזה חשש יש באיבוס העומד ברה"ר? (כ)

מו. לא הותרו פסי ביראות אלא למה (3)? מה דין בורגנין ופסין בחו"ל ובבל, ומדוע? (כ:-כא.)

מז. באר הפסוקים דלהלן: קינים והגה והי, מגילה עפה ארכה וגו', הדודאים נתנו רוח וגו', ויותר מהמה בני הזהר וגו', ולהג הרבה יגיעת בשר, לכה דודי נצא השדה וגו', לימד דעת את העם וגו', שחורות כעורב (3), היום לעשותם! (כא-כב.)

מח. דרך הרבים, איזה מחיצות מבטלת (2)? א"י, היכן אין בה רה"ר, ומדוע? תל המתלקט וחצר שרבים בוקעים בהם ושבילי בית גלגול, מה דינם לשבת ולטומאה, ומדוע? (כב)

מט. בגינה ובקרפף, אימתי א"צ בית דירה, מתי צריך בית דירה, ומתי ל"מ בית דירה? (כג, כו.)

נ. "רוחב חמישים בחמישים", באר הדרשא ופשטיה דקרא! מה הפלוגתא בין ר"ע לת"ק, ובין ר"א לר"י? הלכה כמאן, באר? (כג:)

נא. קרפף שהוקף לדירה ונזרע רובו או מיעוטו, מה דינו כשמקום הזריעה יותר מבית סאתים, בית סאתים, פחות מבית סאתים? (כג:-כד.)

נב. קרפף שהוקף לדירה ונטע רובו או נתמלא מים, מה הדין? והאיך יעשה הקרפף מוקף לדירה? לענין מה מצאנו הדין ד"פנים חדשות באו לכאן"? (כד)

נג. במעשה דרחבה דהואי בפום נהרא, דחד גיסא פתוח למתא וחד לשביל של כרמים וכו', מהם האפשרויות בגמ', ומה הדין למסק'? (כד:)

נד. הממעט שיעור הקרפף באילנות, עמוד, טח בו טיט, האם מהני, ובאיזה אופן? אימתי המחיצה נחשבת היקף חדש לדירה? (כה.)

נה. מה דין מחיצה ע"ג מחיצה וע"ג תל, ובנבלעו התחתונות וקיימות העליונות, לשבת ולנכסי הגר? רב ושמואל, רבה ור"ז האם אית להו פי תקרה יורד וסותם? (כה)

נו. קרפף הנפרץ במלואו לחצר מה דינו, ומדוע? בוסתנא דסמיך לגודא מה ארע בו, מה סבר רב ביבי למימר, ומה מסקינן? (כה:)

נז. מה תיקן ר' הונא בר חיננא בבוסתניה דריש גלותא? ומדוע רבא עקר הקנים? ובאר טענת האמוראים לרבא! (ב' פי' רש"י) (כה:-כו.)

נח. המבטל רשותו, האם צריך לבטל גם ביתו, ולבטל לכ"א מבני החצר? בפירש מבטילנא ולא מבטילנא מה הנידון בגמ', ומה מסקינן? (כו)

נט. אלו דברים אינם בכלל של בכל מערבין ומשתתפין, הכל ניקח בכסף מעשה, מצו"ע שהז"ג נשים פטורות ושלא הז"ג נשים חייבות, כל שהזב נישא עליו טהור, ומדוע? (כו:-כז.)

ס. מים ומלח המעורבין, מה דינם לעירוב ולמעשר (פרט)? מה המקור לדין הבלעה בכסף מעשר, ולמאי צריכי כולהו? (כז)

סא. מה אי אפשר לקנות בכסף מעשר שני, ומהיכן לומדים זאת? אכל פוטיתא נמלה וצירעה, כמה לוקה ומשום מה? (כז:-כח.)

סב. האם ולמי ניתן לערב בגודגדניות (3)? מה ברכת כשות וחזיז, ומדוע (3)? ומה השיעור לערב בהם? (כח)

סג. קור וכפניות, מה דינם לטומאת אוכלין, להלקח בכסף מעשר, לחיובם במעשרות, לעירוב ולברכה (קור)? ומדוע? (כח:)

סד. האם מערבין בפולין לחים, בתרדין חיין, בתפוחים ובבצלים, ומה שיעורם? מה שיעור חומץ יין ושכר לערוב? והאם אפשר לערב בב' מיני אוכלין? (כח:-כט)

סה. מהו שיעורו של מעשר עני:בתבלין, אפרסקין, רימונים, חיטים, שעורים, כוסמין, גרוגרות, דבילה, יין, שמן, ושאר פירות? (כט.)

סו. אכל גרוגרות ושילם תמרים, אמאי תבוא עליו ברכה? מה השיעור לעירוב: בתמרים (2), שתיתא, כיס אני, לפתן, בשר חי וצלי, וביצים? (כט:-ל.)

סז. איזו סתירה הקשתה הגמ' לראב"ש מעירוב למת בבית, ומה מתרצינן? עוג מלך הבשן פיתחו בד', היאך איירי, ומדוע? (ל.)

סח. באיזה נודר מן המזון מותר רק במים ומלח? ובאיזו כיכר האסורה עליו אין מערבין לו בה (פרט)? (ל.)

סט. מה שיטת בית שמאי גבי הנחת העירוב (2)? מה הדין לערב לגדול ביוה"כ, לנזיר ביין, לישראל בתרומה ולכהן בביה"פ, ובביה"ק, ומדוע (ב"ש, ב"ה, סומכוס ור"י)? (ל)

ע. לר' יהודה, האיך מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר? ובמה נח' עליו רבנן (3)? (לא.)

עא. במה אי' במתני' דמערבין, ובמה אין מערבין, ומאי קמ"ל בכל דין? (לא)

עב. השולח עירוב חצירות ותחומין ביד חש"ו כותי ופיל, האם הוי עירוב (פרט)? האם אומרים בשל תורה חזקה שליח עושה שליחותו, ובאלו מקרים לכו"ע אמרינן (3), ומדוע? (לא:-לב.)

עג. האומר לחבירו לקט לך תאנים מתאנתי, מלא לך כלכלה זו תאנים מתאנתי, מה דינו לענין מעשר, בחבר ובעם הארץ (פרט)? (לב)

עד. נתנו באילן למעלה ולמטה מי' טפחים, מה דין עירובו, לרבי ורבנן, (פרט מקום האילן, היכן נתכוון לשבות, והאיך האילן נראה)? (לב:-לג.)

עה. "נתנו בכלכלה וכו' מעל י' טפחים עירובו עירוב", באר האוקימתות דרבינא ור' ירמיה! על מה אמרה הגמ' בתחלה דלא כריב"י, ומה דחתה הגמ'? (לג)

עו. יו"ט שלפני השבת ורוצה לערב לב' הימים, מה יעשה? מה שאלה ע"ז הגמ', ומה מתרצת? (לג:-לד.)

עז. נתכוין לשבות ברשות הרבים או בראש השובך והניח עירובו..., היכן הניח העירוב (2 רש"י)? מה דינו ומדוע? אמאי ל"א הואיל ובידו לנטותו (2)? ובאיזה אופן העירוב מועיל, ומדוע? (לד.)

עח. נתנו בבור הנמצא ברה"ר, רה"י, כרמלית. מה דינו כשנתכוין לשבות למעלה ולמטה? (לד)

עט. במאי מיירי מתני' דקנה תלוש ונעוץ (2)? ובאלו קנים וקידן מותר להשתמש בשבת במחובר? (לד:)

פ. "נתנו במגדל ואבד המפתח", איזה מגדל מדובר (3)? באר מח' ר"א ורבנן (לד:-לה.)

פא. זב שהקיש ע"ג שידה תיבה ומגדל האם נטמאים (2) במה נחלקו להו"א ולמסקנא? (לה.)

פב. נתגלגל חוץ לתחום, כמה? נפל עליו גל, באיזה גודל? באר הצריכותא במתני'! (לה)

פג. ר"מ ור"י, באלו ספיקות כל א' מחמיר ומיקל? ובאלו ספיקות אף לר' יוסי ל"א ספק עירוב כשר? האם תחומין דאורי' ומה הנ"מ (2)? (לה: לו.)

פד. כיכר זו היום קודש ולמחר חול, היום חול ולמחר קודש, האם מהני לעירוב? על אלו ב' דברים אמרינן בעינן סעודה הראויה מבעו"י? (לו)

פה. נכרי, חכם ורבו, האם זה סיבה לבא אליו או לברוח מפניו? מה שיטת ר' יהודה ר' יוסי ור' שמעון בברירה דאו' ודרבנן? (לו: לז:)

פו. בלוקח יין מבין הכותים, מי הם האוסרים, ומה טעמם (3)? (לז)

פז. במה נח' ר"א ורבנן ביו"ט הסמוך לשבת? במה מודים חכמים לר"א, ומדוע? במה מודה ר"א לחכמים (2), ומדוע? (לח.)

פח. אמר רב הלכה כד' זקנים וכו', מי הם הזקנים, ומה שיטתם? אלו דברים נאסרים משום הכנה, ואלו דברים הקשתה הגמ' שיאסרו משום הכנה, ומה מיישבת הגמ'? (לח)

פט. מה סברת המחלוקת אם ב' ימי ר"ה קדושה אחת הן או ב' קדושות, ציין ג' נפק"מ בדין זה, ומאי קמ"ל בכל מקרה? (לט:)

צ. מה היה המעשה דבר טביא (2)? מה טעם האוכלים וטעם החולקים? מה היה המעשה דליפתא ודבני גננא, ומה פסק בהם רבא? (לט:-מ.)

צא. לשיטת חכמים, האם מזכירים של ר"ח בראש השנה? הבא ראיה לכל צד! (מ)

צב. כיצד מזכירין ר"ח בשחרית, ערבית ומוסף, דחול ודשבת? מתי מברכין על הזמן? ומה הדין בהנ"ל להלכה? (מ:)

צג. תשעה באב שחל ביום ו' ז' וא' גזרו תענית בר"ח חנוכה ופורים, עיו"ט ויו"ט דדבריהם, האם מתענים תענית שלמה? נמק! (מא)

צד. יצא לדעת ושלא לדעת וחזר לדעת ושלא לדעת, הוליכוהו לעיר אחרת, הוציאוהו נכרים והוצרך לנקביו, הוצרך לנקביו וחזר לתחומו, האם וכמה יכול להלך? (מא:)

צה. אלו ג' דברים: מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אין רואין פני גיהנם, מתין כשהן מספרין? ולמאי נפק"מ? (מא:)

צו. מה דין תחומין בפירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג ובמזיד, ולהאכל חוץ לתחומן? ומה הדין בחזרו לתחומן בשוגג ובמזיד? (מא: מב.)

צז. שבת בבקעה והקיפוהו נכרים מחיצה בשבת, מה דינו לטלטל ע"י זריקה, משיכה וכי אורחיה? כלתה מדתו באמצע חצר או על שפת תקרה, מה דינו להלך ולטלטל שם? (מב)

צח. מ"ט דר"י ור"ע שנתנוהו בדיר או בסהר אין לו אלא ד' אמות (2)? מדוע בספינה לכו"ע הלכה כר"ג, ומדוע רצו ר"י ור"ע להחמיר על עצמן? (מב: מג.)

צט. אלו נפק"מ יש בנידון אם יש תחומין למעלה מי' (3)? מהיכן רצתה הגמ' להוכיח דיש תחומין למעלה מי' (3), ושאין למעלה מי' (2), ומה דחתה הגמ'? (מג)

ק. "הריני נזיר ביום שבן דוד בא", מתי אסור ומתי מותר לשתות יין, ומדוע (פרט מתי נדר)? (מג)

קא. הרוצה לידע כמה עומקו של גיא, כמה גובהו של דקל, שלא תשרה חיה רעה בצל קבר, מה יעשה? במעשה דר' נחמיה בדר"ח מה הסתפקה הגמ' בספיקו של ר"ח, ומה פשטה הגמ'? (מג: מד.)

קב. באיזה אופן מותר ובאיזה אופן אסור, להעמיד אדם וכלים בתור דופן לסוכה? פרט! (מד)

קג. "אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא", באר (ב' שי' בגמ' וב' פי' ברש"י)! במאי קמיפלגי? היאך רצתה הגמ' להוכיח משבת במערה ומדברי ר"א דשתים יכנס, והאם דחתה הגמ'? (מד: מה.)

קד. מה דין מי שיצא להציל, לתחום שבת ולכלי זיינו (פרט ונמק)? נכרים שצרו על עיירות ישראל, האם מחללין את השבת? "האלך והכיתי בפלישתים", מה היתה השאלה? (מה.)

קה. האם והיכן קונים שביתה במקרים דלהלן: ישב בדרך ועמד וראה שסמוך לעיר, ישן בדרך ולא ידע שחשכה, חפצי הפקר, גשמים הסמוכים לעיר, בור עולי בבל, מי אוקינוס, מעיינות הנובעים? (מה מו.)

קו. איך פוסקים במח' יחיד מול רבים כאשר היחיד מיקל בדינים דרבנן? (מו.)

קז. מדוע פסק ריב"ל כר"י בן נורי, למרות שכבר פסק שהלכה כדעת המיקל בערוב (3)? (מו)

קח. מה כללי הפסק לגבי מח' שמעורבים בה ר"ע, רבי יוסי, רבי, ר"מ, ר"י, ור"ש? (מו: מז)

קט. עיר של יחיד ונעשית של רבים, של רבים ונעשית של יחיד, האם מערבין בה? המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, האם אוסר על בני החצר? (מו מז.)

קי. מתי מערבין בפת, ומתי ברגליו? אשה שמת בעלה, מאימתי יכולה לינשא ולהתארס (פרט)? במה ועבור מה יכול כהן ליטמאות? (מז)

קיא. האם חפצי נכרי קונין שביתה (פרט ונמק)? מה היה המעשה דמברכתא? חרם שבין תחומי שבת וכו' מחייך עליה ריב"ח, מדוע (להו"א ולמסקנא)? (מז: מח.)

קיב. ד' אמות שקונה לו מקומו, מנ"ל (2), ומאי בינייהו, היאך הם להילוך (3) ולטלטול, באיזה אמה מודדים? (מח.)

קיג. "ושתים החיצונות אסורות זו עם זו", כיצד עירבה הפנימית עם החיצונות (2) מה מקשינן לכל מ"ד, ומה מתרצינן? (מח)

קיד. בג' חצירות, מה שי' ר"ש ורבנן לרב ושמואל (לב' לישנות ברש"י)? מאי תניא כוותיה ואזדה לטעמיה דשמואל? חצר שבין ב' מבואות ולא עירבה עמם, על מי אוסרת (פרט ונמק)? (מז: מח.)

קטו. מה דין המקפיד וחולק עירובו? ומה דין בית שמניחים בו את העירוב, ומדוע (2)? עירוב משום מה, ומאי בינייהו, מה מקשינן ומתרצינן לב' הטעמים? (מט)

קטז. שביתתי תחתיו לא אמר כלום, מה שיטת רב, מ"ט, ומאי בינייהו, מה שיטת שמואל (ב' לשונות ברש"י)? (מט: נ.)

קיז. מה דין המרבה במעשרות, וביצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי, ומדוע? מה הדין בתודה שנשחטה על שמונים חלות (פרט ונמק)? (נ)

קיח. שביתתי תחת אילן שתחתיו י"א ז' אמה, האם קנה שביתה? מאי תניא כוותיה דרב ושמואל, מה יענה כ"א על הברייתא דתניא כהמ"ד השני? (נ:)

קיט. איזה תנאי אמר רבא ע"מ שיוכל לקנות שביתה בדיבור במקום רחוק? וכיצד תנאי זה מסתדר עם לשון המשנה? מה היה המעשה עם רבה ור' יוסף? (נא.)

קכ. אלפים אמה היכן כתובין? אלפיים אמה דתחום שבת, מעביר ד"א ברה"ר, עמוד ברה"ר רוחב ד', האם בעינן הן ואלכסונן, ומנ"ל? (נא.)

קכא. מה ההבדל בין עני ועשיר ומה ההגדרה של עני ועשיר, לגבי עירוב תחומין? שבת ונותן עירובו בעיר, האם יש לו ד"א מלבד האלפיים? (נא: נב.)

קכב. מי שיצא לילך בעיר שמערבין והחזירו חבירו, מה דינו ומה דין בני העיר, ומדוע? ספק מתי נתגלגל העירוב, מה דינו, ומאי קמ"ל במתני'? (לר"י [לריב"י] ולר"מ - באר ב' הלישנות ברש"י)? (נב)

קכג. מי שיצא חוץ לתחומו בשבת או החשיך בער"ש חוץ לתחום, עד איזה מרחק מותר לו לחזור ולהיכנס ליחשב כאנשי העיר ומדוע? (נב:)

קכד. במה נחלקו רב ושמואל במעברין, מערת המכפלה, אמרפל, ויקם מלך חדש? מה וכיצד למד ר"י בבית מדרשו של ר"א? מפני מה נתקיימה תורתן של בני יהודה ולא של בני גליל (3)? (נג.)

קכה. אמתא דבי רבי, רבי יוסי בר אסיין ורבי אבהו, כיצד משתעו בלשון חכמה? מי ניצח את ר' יהושע בן חנניה (3)? אלו ב' דברים אמר שמואל לר"י? מנ"ל דלימוד בקול הוא סגולה לזכרון (4)? (נג: נד.)

קכו. מה ילפינן מקראי: כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך וגו', חרות על הלוחות, וממדבר מתנה, נוצר תאנה וגו', אילת אהבים ויעלת חן, רוכבי אתונות צחורות וגו'? (נד)

קכז. מה נא' על המשים עצמו כאבן, כחיה (2 וב' לשונות ברש"י), ועל העושה תורתו חבילות חבילות (באר)? מנ"ל דאין תורה נקנית אלא בסימנין (3)? (נד)

קכח. כיצד שנה משה את התורה לכלל ישראל, ומדוע? פרט! מאי דכתיב לא בשמים היא וגו' (2)? (נד: נה.)

קכט. ברייתא דכיצד מעברין את הערים, מאי קמ"ל: בארוכה, מרובעת, ובב' בתים יוצאין? (נה.)

קל. עיר העשויה כקשת, עד איזה מרחק בין צידי הקשת ובין יתר לקשת מרבעין? האם אפשר ללמוד דין זה דר"ה מקרפף בין ב' עיירות, ולהיפך, מדוע? (נה)

קלא. כמה מחיצות יהא לבית כדי שירבעו עמו, ומה הדין במערה? בית שבים ובספינה, למה משמש, והאם מרבעין עמהם? (נה:)

קלב. מה דין יושבי צריפין לענין תחומין? ומאימתי בטל מהם שם יושבי צריפין? מה הטעם שנשיהם ובניהם אינם שלהם, ומה הנ"מ? (נה:)

קלג. ירק, צנון, מעלות ומורדות, האם טובים לאדם, (פרט)? (נה: נו.)

קלד. לאיזה כיון ירבע העיר, והאיך ידע את מקומם? באיזה שעה ביום נופלת תקופת ניסן, ומה קורה כשנופלת בצדק? כמה בין תקופה לתקופה, וכמה מושכת מחבירתה? (נו.)

קלה. "נמצאו העיר ותחומיו משתכרין אלף ומאתיים וכו'", באיזה גודל עיר איירי, והיאך משתכרין? "צא מהן אלף אמה מגרש, נמצא מגרש רביע", באר! (4) (נו: נז.)

קלו. כמה קרפיפות נותנים לעיר אחת ולב' ערים? בג' כפרים המשולשים ובעיר העשויה כקשת, האם ומתי אמרינן דאמצעי עושה הכל כא'? (נז)

קלז. מה מידת החבל שבו מודדים ומנ"ל? ומדוע לא פחות ולא יותר? אלו ג' סוגי חבלים יש ולמה משמשים? (נז: נח.)

קלח. הגיע לגיא, מה דינו ביכול ולא יכול להבליעו, ובגיא מעוקם? מהו קידור, ומהי מדידה יפה, ומתי עושים אותם? ובאלו דברים לא עושים קידור (2)? מה שיעור הגיא והכותל (פרט)? (נח)

קלט. ריבה א' ומיעט אחר, למי שומעין (פרט)? מי נאמן לומר עד היכן תחום שבת? מה שגזרו רבנן תחומין, להחמיר או להקל? (נח: נט.)

קמ. עיר של יחיד ונעשית של רבים, היכי דמי, ומה דינה? והיאך יערבנה כשרה"ר עוברת בתוכה, במפולם ולא מפולש? והאם ובאיזה אופן יכול לערב לחצאין, ומדוע? (נט)

קמא. במתא דבי ר' חייא, האם היה אפשר לערב את כולה, ומדוע (2)? אנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו ביניהם, מה דינם? פרט! (3) (נט: ס.)

קמב. את מה רצה אביי לעשות שיור לבני קקונאי, במה נסתפק, וממה פשט את ספיקו? עיר של רבים ונעשית של יחיד, מה גודלה, ומהו גודל השיור שצריך לשייר בה (3)? (ס.)

קמג. מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב וכו', היאך היה המקרה (2), ולהיכן יכול ללכת? מודד ונותן עירובו בעיר מתי נעשית העיר כולה כד' אמות? (ס סא:)

קמד. "התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר", מה הטעם (4)? (סא.)

קמה. עיר המיושבת, החריבה, מערה, מערה ישיבה, מה דינם בנותן בהם העירוב, ובשובת בתוכן? (סא)

קמו. ישראל הדר עם הנכרי, מכמה אוסר עליו, ומדוע (2)? מהי שכירות בריאה ורעועה, להו"א ולמסקנא? (סא: סב.)

קמז. מה הדין לישראל כשהעכו"ם אינו נמצא (פרט)? ומה הדין להוציא מבית העכו"ם לחצר כשהישראל לא נמצא, ומדוע? (סב:)

קמח. באיזה אופן מותר לת"ח להורות בחיי רבו (3)? ואימתי מתחייב מיתה בידי שמים? מה נא' על המורה הלכה בפני רבו (5)? (סג)

קמט. מה נענש יהושע, ומדוע (2)? איזה טענות טען לו המלאך, ועל מה הגיע, ומנ"ל? גדול ת"ת מהקרבת תמידין, מנ"ל? (סג)

קנ. כשלחמן בר ריסתק לא הסכים להשכיר רשותו, מה הציע אביי, ומה הציע רבא, ומדוע? שכירו ולקיטו, מה המקרים והדין של להחמיר ולהקל? (סג: סד.)

קנא. מיהו שתוי ומיהו שיכור? האם יתפללו, ומה דין תפילתם? ומה דין שיכור בכל המצוות (פרט)? (סד. סה.)

קנב. איזה דרך ושינה (עי' סה.) מפיגה את היין (פרט סוג היין), ברביעית וביותר מרביעית? מה למדנו ממעשה דר"ג ור' אילעאי (7), וכמאן ס"ל לר"ג? (סד:)

קנג. באלו מקרים מצאנו בגמ' שלא יתפלל (5)? למה נברא יין, ומה נא' על מי שאין יין נשפך בביתו? (סה)

קנד. ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה, מה דין הפנימית והחיצונה? ומה הדין כשהנכרי נמצא עם הישראל בחיצונה? (סה:)

קנה. האם ניתן לשכור מהמשכיר של הגוי? לענין מה שוכר כמערב דמי, ולאיזה ענין לא? מהו כללו של שמואל אימתי מבטלין ומתי לא, ועל איזה מקרים הכוונה? (סה: סו)

קנו. האם יש ביטול רשות מחצר לחצר, לר' יוחנן ולשמואל? פרט! (סו: סז.)

קנז. ב' בתים מב' צידי רה"ר, ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת, מת נכרי בשבת, מה דינם, ומדוע? (סז.)

קנח. נכרי או ישראל שלא עירב, שיש להם פתח דע"ד פתוח לבקעה, לקרפף יותר מבית סאתים, בית סאתים, מה דינם? (סז)

קנט. קרפף ב"ס ויותר מב"ס שלא הוקף לדירה, סלע שבים גבוה י' ורחב ד' ופחות מכאן, וביותר מב"ס, מה דין טלטול בתוכן וזריקה להם? (סז:)

קס. מדוע לא עירבו ושיתפו במבואה דרבה ואביי? באר המח' האם משתתפין באוצר, וגבי מת בבית שחישב משמת המת להוציאו בא' מן הפתחים! (סח.)

קסא. בינוקא שאשתפוך חמימיה, איזה אפשרויות מצאנו בסוגיא שעשאום להבאת המים (3)? (סז: סח.)

קסב. האם מבטלין וחוזרין ומבטלין, ומדוע? והאם זה תלוי במח' ר"א ורבנן, ומח' ר"מ ור"י? באר! (סח:)

קסג. צדוקי ומומר, האם סגי בביטול רשותם או דצריך שכירות? מי נחשב מומר לענין זה, להבאת קרבנות, ולכל התורה? (סח:-סט)

קסד. א' שביטל רשותו לרבים, רבים שביטלו לא', שנים שביטלו לשנים, האם מהני הביטול, למי ומהיכן מותר לטלטל, ומדוע? (סט: ע.)

קסה. האם צריך לבטל לכאו"א? הוכח מהברייתא! (2) מאי קמ"ל הברייתא בדינים דלהלן: ב' שלא עירבו נותנים רשותם לב' שעירבו, או לא' שלא עירב, אין א' שעירב נותן רשותו לא' שלא עירב, ואין שנים שעירבו ושלא עירבו נותנים רשותם לשנים שלא עירבו? (ע.)

קסו. האם יורש יכול לבטל? גר שמת וישראל אחר החזיק, אימתי אוסר? באיזה זמן ניתן לבטל הרשות (2) ומדוע (להו"א ולמסקנא)? (ע: עא.)

קסז. זה הכלל כל שמותר למקצת השבת וכו' כל שנאסר למקצת השבת וכו', איזה דינים אשמועינן מעיקר הדין ואיזה מזה הכלל, ומה תוספת חידוש יש בהם? (ע:)

קסח. באר מח' ת"ק ור"ש וראב"ת ורבנן בבעה"ב שהיה שותף לשכניו (2)? מה דין בשותף לשכניו בב' כלים? (עא)

קסט. האם סומכין על עירוב במקום שיתוף בנשתתפו ביין ובפת? האם וכמאן נפסק? (עא: עב.)

קע. באר האוקימתא במח' ב"ש וב"ה בה' חבורות ששבתו בטרקלין א'? ר"י הסבר כמאן ס"ל? (עב)

קעא. מה נחשב מקום דירה? ולמאי נ"מ? מה דין אחין הסמוכין על שולחן אביהם, נשים, עבדים ותלמיד אצל רבו לענין עירוב? (עב: עג.)

קעב. ה' שגבו את עירובן ומוליכין עירובן למק"א, אחין הסמוכין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם, כמה עירובים צריכים, ומדוע? בני בי רב ונותן עירובו, האם אזלינן בתר פיתא או מקום לינה, ומדוע? (עג.)

קעג. עירבו בחצרות ולא במבוי, נשתתפו במבוי ולא בחצירות, עשו שניהם ושכח א' מבני מבוי או חצר, מה דינם לר"מ ולרבנן? מדוע רב לא תני פתוחות זו לזו להו"א, וכיצד נדחתה, ולמסקנא? (עג)

קעד. מה שיטת רב, שמואל, ר"א בר בי רב, רב ענן ורבי יוחנן בדין כמה חצירות צריכות שיהיו פתוחות למבוי? וכיצד אזדא ר"י לטעמיה? (עד)

קעה. מבוי או חצר שצידו א' ישראל וצידו א' עכו"ם, האם מערבים דרך פתחים (רש"י) וחלונות, להתיר להוציא לחצר ולמבוי, ומדוע? (עד: עה.)

קעו. רגל המותרת והאסורה במקומה, האם אוסרת שלא במקומה (3)? מהיכן מוכיחה הגמ' את המ"ד הג' (2)? (עה.)

קעז. נתנו עירובן בחיצונה או בפנימית, ושכח א' מהחיצונה או מהפנימית, האם הוי עירוב? פרט ונמק סברת חכמים ור"ע? האם מבטלים רשות מחצר לחצר? (עה)

קעח. ב' חצירות וג' אנשים, האם צריכים לערב שתי החצירות יחד, כשכולם ישראלים, וכשיש גוי עמהם, ומדוע? (עה: עו.)

קעט. י' בתים זה לפנים מזה, ב' חצירות וב' וג' חצירות ביניהם, מי צריך והיכן אפשר להניח העירוב? האם והיכן אמרינן "מה נפשך" בעירוב", ומדוע? (עה: עו.)

קפ. מהו שיעורו של חלון עגול ומרובע שיוכלו לערב א', האם זה לכו"ע, ומדוע? מה דין מקצתו וכולו למעלה מי', בחצר ובבית? לול הפתוח מן בית לעליה, האם צריך סולם להתירו? (עו)

קפא. כותל שבין ב' חצירות, מה דין עירוב החצרות וטלטול ע"ג הכותל? פרט ונמק! מה דין כותל וחריץ בין ב' חצירות שצד א' שוה לארץ? (עו: עז.)

קפב. מה דין ספל, פגה המוטמנת בתבן, לפת וצנון תחת הגפן, סולם מצרי וצורי, חררה שהטמינה בגחלים, לענין טלטול בשבת, ומיעוט כותל? (עז)

קפג. מה דין סולם מצרי וצורי, איצטבא ע"ג איצטבא, סולם ששליבותיו פורחות, זיז היוצא מן הכותל והניח סולם עליו או לידו, לענין מיעוט כותל? וכמה זיזים צריך למיעוט כותל? (עז: עח.)

קפד. באיזה יתד אפשר למעט עמוד (3)? ובאיזה גובה סולם אפשר למעט כותל י' (4) באר? (עח.)

קפה. סולם זקוף, שבבבל, חקק להשלים או כולו בכותל, סולם מאילן או מאשירה, האם הוי פתח? ב' סולמות וקשין באמצע, סולם א' וקשין בצדדיו מה הדין, ומדוע? (עח)

קפו. מה דין חריץ בין ב' חצירות במלאהו עפר, קש, צרורות ותבן? פרט! ומה הדין בנתן עליו נסר? (עח: עט.)

קפז. מתבן ובית המלא תבן בין ב' חצירות, היאך מערבין? ומה דין להאכיל וליתן לתוך קופתו? נתמעט התבן מה דינו, (פרט מתי נתמעט ומה יעשה)? (עט)

קפח. מי הם סבי דפומבדיתא, ואיזה מימרות אמרו (4)? מה דין זכיה בערובי חצירות, תבשילין, תחומין, ושיתופי מבואות? (עט: פ.)

קפט. נשים שעירבו שלא מדעת בעליהן, האם הוי עירוב? קורה ולחי, מתי כופין לעשותן, ומה הדין בעשאן מאשירה? (פ)

קצ. נתמעט וכלה האוכל, נתוספו עליהן, האם צריך להודיע, במזכה? מהו שיעור מרובין ומועטים, ושיעור עירובין בתחילת עירוב ובשייריו? (פ:)

קצא. האם מערבין ומשתתפין ביין, מלח, פת אורז, פת עדשים, פת העשויה ממינים הרבה, פת דוחן? מה דין עירבו כולם בפרוסות, ניטלה הימנה כדי חלתה ודימועה, ותפרה בקיסם? (פ: פא.)

קצב. מה הטעם שמשחיטין הטבח בעל כרחו בד' פרקים (2)? ומתי זכו מעותיו כשנותן לאדם לערב לו? (פא:)

קצג. עירובי חצירות, האם מזכין לאדם שלא מדעתו לחכמים ולר"י, וכמאן הלכתא? משחקי בקוביא, האם ומתי פסולים לעדות? אימתי ובמה שאמר ר"י במשנתינו, האם בא לחלוק? (פא: פב.)

קצד. לצורך מה אפשר לערב עירובי תחומין, והאם צריך ומספיק ידיעה מבע"י שישנו שיתוף לכל בני העיר? (פב.)

קצה. מתי בן טפל לאמו, והולך אחר אביו בערוב תחומין, ומתי לא? פרט! אשה, עבדו ושפחתו העברים והכנענים של אדם, שעירב עליהם בעליהם, מה הדין במיחו, בשתקו, ובעירבו עירוב אחר? (פב)

קצו. מה שיעור המזון הצריך לערובי תחומין (4)? כיצד דברי ריב"ב ור"ש קרובים להיות שוין? מהו שיעור חצי פרס (4)? ומהו שיעור כביצה (2)? באר כיצד נכנסו במידת סאה דמן נאוסא 217 ביצים? (פב: פג.)

קצז. כמה ביצים יש בסאה, ומהו שיעור העיסה להפרשת חלה, במידות מדבריות, ירושלמיות וציפוריות? (פג)

קצח. לשניהם בפתח, בזריקה ובשלשול, לזה בפתח ולזה בשלשול, לזה בפתח ולזה בזריקה, לזה בזריקה ולזה בשלשול, מה הדין? (פג:)

קצט. באר הדין "כל שגבוה י"ט... פחות מכאן לחצר", ו"במופלגת אפי' גבוה י"ט לחצר", "חוליית הבור והסלע שהן גבוהין י' למרפסת וכו'"! (פג: פד.)

ר. "ב' גזוזטראות זו למעלה זו" וכו', במאי מיירי, ומה דינם? גג הסמוך לרה"ר, מה יעשה להתיר הטלטול ממרפסת לגג? (פד:)

רא. בנידון אם אדם אוסר על חבירו דרך אויר, מה שיטת רב ושמואל? הוכח! מה מקשינן לכ"א, ומה מתרצינן? (פה)

רב. היכן ניתן לתת את העירוב, והיכן את השיתוף? מהי "תפיסת יד" (פרט), ואיזה דין נאמר בה? (פה: פו.)

רג. המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, האם אוסר (פרט), ולהלכתא? (פו.)

רד. בבור בין ב' חצירות, אימתי מותר לשאוב ממנו מים? מתי מחיצה תלויה מתרת (פרט מים חורבה, דאוריתא ודרבנן)? (פו)

רה. גזוזטרא למעלה מן המים שיש בה ד"א על ד"א, מה דינה לר"י ולר' חנניא ב"ע? במאי איירי לרחב"ע, ומה הדין בסמוכה לכותל, בזקופה ובעומדת בקרן זוית? (פו: פז)

רו. אמת המים העוברת בחצר, מתי ממלאין ממנה בשבת (2)? אמת המים העוברת בין החלונות וכו', באר המקרה ומח' רבנן ורשב"ג (3), ואמאי ל"ה חורי כרמלית (לזעירי)? (פז)

רז. גזוזטרא וב' גזוזטראות למעלה מן המים, אימתי שרי למלאות מהן? ומה הדין לשפוך? אלו ג' דברים התיר רחב"ע לאנשי טבריא, באר? (פז: פח.)

רח. "יש גזל בשבת, וחורבה מתיר לבעלים", באר! מה מותבינן אשמעתין ומה מתרצינן? (פח.)

רט. חצר, ביב וגג, מתי מותר לשפוך מהם מים בשבת, פרט (לרבנן לראב"י ולחנניא, בימות החמה והגשמים), ונמק? (פח)

רי. חצר שעשתה עוקה, שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו, האם וכמה מים יכולים לשפוך מהם? (פח פט.)

ריא. מה דין טלטול מגג לגג, ומחצר לחצר (פרט גם דרך כותל), וטלטול בתוך גג הסמוך לחבירו, לרבנן, ר"מ ור"ש? נמק! (פרט)

ריב. "גג גדול הסמוך לקטן, גדול מותר וקטן אסור", מתי דינם שוה (3)? דקה, מתי היא לאיסור ומתי להיתר? (פט:)

ריג. ב' אמות בגג וב' אמות בעמוד, באכסדרה ובחורבה, האם יש בהם נידון, ומהו? מה הדין לטלטל טפי מד"א בספינה, ובאכסדרה בבקעה, ומדוע? מתי שמואל הודה, ומתי רב? (צ)

ריד. מה דין טלטול מגג לחצר ולקרפף, לרבנן ולר"מ, באר הטעם לרב ושמואל? (צ:)

רטו. סכם הדינים לר"מ, לרבנן ולר"ש מגג לגג, מחצר לחצר, מקרפף לקרפף, מגג לחצר ומגג וחצר לקרפף! (צ: פא.)

רטז. לר"ש, מתי התירו לטלטל מגגות לחצרות וקרפיפות? והאיך הגיעו כלי הבית לחצר? (צא.)

ריז. אנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו ביניהם, מי משתמש בעמוד הנמצא בחצר, ומתי יכולים לטלטל מחצר למרפסת, לרבנן ולר"ש? כלי חצר ומבוי, האם מותר לטלטלן בלא עירבו מחצר למבוי, ובמבוי עצמו? (צא:)

ריח. ב' חצירות וחורבה ביניהם, האם ולמי מותר לטלטל מהחצר לחורבה (3)? ומדוע? (צב.)

ריט. גג גדול הסמוך לקטן, חצר קטנה שנפרצה לגדולה, מה דינם, ומדוע תני תרתי? לענין מה ש"מ ממתני' דאמרינן דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה (5)? (צב)

רכ. על מה שאלה הגמ' שמצינו מחיצה לאיסור? ובאלו מקומות דחתה הגמ' שאי"ז מחיצה לאיסור (4)? (צב: צג.)

רכא. ג' קרפיפות זה בצד זה, מתי נעשית כשירא ומתי לא, ומדוע? באלו מקרים מסופקת הגמ', ומה ההלכתא? (צג.)

רכב. ב' חצירות למטה ולמעלה, וביניהם גידוד ה' ומחיצה ה' או פחות, מה דינם (פרט)? כותל שבין ב' חצירות שנפל, מה הדין בכלי החצר והבית, ומדוע? (צג: צד.)

רכג. חצר שנפרצה לרה"ר, על מה ובמה נחלקו ר"א וחכמים? (צד.)

רכד. חצר שנפרצה לרה"ר מב' רוחותיה, ובית שנפרץ מב' צידיו, מהם האוקימתות? ומה הדין בהם ולהלכתא? (צד צה.)

רכה. פי תקרה באכסדרה בבקעה, ובסיכך ע"ג אכסדרה שאין לה פצימין, האם אמרינן, לרב ושמואל, ומדוע? (צד: צה.)

רכו. גשרים המפולשים מה דין טלטול תחתיהן, מבוי המפולש מה דין עירוב בו, לחכמים ולר"י? נמק הטעם! (צה.)

רכז. המוצא תפילין, כמה זוגות יכול ללבוש ולהכנס בהם לעיר? באר במה נח' (4)! לימא תנן סתמא דלא כר"מ, איזה ר"מ, ומה דוחה הגמ'? (צה צו.)

רכח. למ"ד שבת לאו זמן תפילין, מה המקור (2)? מי התנאים דס"ל לילה ושבת זמן תפילין? (צו)

רכט. מי הם הנשים שסברו שנשים סומכות רשות? מי התנאים שפליגי בדין זה< הוכח! המוצא תכלת בשוק, אימתי אמרינן דכשרים לציצית? (צו)

רל. מה הם תפילין חדשות, ומה דין המוצאן בשבת? ובמה מחזיקין את המומחה לתפילין? (צו: צז.)

רלא. באיזה סכנה מכסן? מה יעשה בסכנת ליסטים (2), ובמאי פליגי? (צז)

רלב. באיזה מקרה, ובמה נחלקו ר"י ורבנן בנתינת חבית לחבירו כו'? ומתי אמר ר"י מים אין בהם ממש? (צז:)

רלג. היה קורא על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו, באיזה אסקופה מיירי? ואמאי לא גזרינן שמא יכניס מרה"ר לרה"י? (צז: צח.)

רלד. "משהגיע לי"ט הופכו על הגג", מדוע התירו להפוך? באיזה כותל מיירי, ובאיזה כותל גוללו? מה שיטת ר"י ור"ש בהנ"ל? (צז: צח)

רלה. איזה חפצים שרי ליתן ע"ג זיז שלפני החלון, והיכן יניחם בזיז? מה דין ביש זיז א' למטה ממנו (פרט)? (צח:)

רלו. האם יכול לעמוד ברה"י ולטלטל ברה"ר? מה הדין בהוציא חוץ מד"א? היכן מצינו שמחשבתו משויא ליה מקום (2)? ואימתי לר' יהודה לא יהלך כשרוקו בפיו? (צח: צט.)

רלז. האם מותר לעמוד ברה"י או בכרמלית ולשתות ברה"ר, לר"מ ולרבנן? מהו "וכן בגת" האמור במשנה? (צט)

רלח. מזחילה וצינור, פחות מד' וד' טפחים, מה הדין לקלוט ולצרף תוך י"ט ומעל י"ט? (צט:)

רלט. בור ברה"ר וחולייתו גבוה י"ט, אשפה ברה"ר גבוה י"ט, מה דין חלון שעל גבו? והיאך מיירי בבור ובאשפה? אילן המיסב על הארץ, מתי מטלטלין תחתיו, ועד כמה? (צט:)

רמ. באיזה מקרים נחלקו רבה ור"ש אם אמרינן תוך ג' לקרקע כקרקע דמי, ומתי לא פליגי? (ק.)

רמא. מה הדין כשעלה ע"ג האילן, האם שרי לירד (4)? ומה הדין באילן יבש? הניתנין במתן ד' שנתערבו במתן א', מה יעשה, ומדוע? (ק)

רמב. מה דין הליכה ע"ג עשבים בשבת (פרט)? מה לומדים מהפסוק "ואץ ברגלים חוטא" (2)? ומה הם י' קללות שנתקללה בהן חוה? באר! (ק:)

רמג. באיזה דלת ומחצלת שרי לנעול אף שאינה גבוהה מן הארץ? מה היא דלת אלמנה, ומה דינה? על אלו ה' דברים מבואר דמותר לסדרם רק מלמעלה למטה? (קא.)

רמד. ירושלים ומנעול, האם הם רה"ר, כרמלית או מקום פטור? במה נח' ר"מ וחכמים, במתני' ובברייתא? מה תלת שמעינן מהברייתא, וכיצד? (קא)

רמה. נגר שיש בראשו גלוסטרא, נגר הנגרר, נגר שעשה לו בית יד, האם והיכן נועלים בהם (פרט)? (קא: קב.)

רמו. באיזה אופן שרי לעשות אוהל עראי? האם מותר לנטות וילון וכילת חתנים, וללבוש כובע לבד בשבת? פרט ונמק! (קב)

רמז. ציר התחתון והעליון, מה דינם במקדש ובמדינה? ומה הדין בבור ודות? (קב:)

רמח. מה דין החזרת ונתינת רטיה בתחילה במקדש? ואימתי נח' ר"י וחכמים אם מחזירין במדינה? כינור של מקדש שנפסקה בו הנימה, מה יעשה, ומדוע (פרט)? (קב: קג.)

רמט. האם מותר לחתוך יבלת מבהמה בשבת, ביד ובכלי, בלחה וביבשה, במקדש ובמדינה? איך מישבים הסתירה ממשנתינו וחותכין יבלת במקדש, מהא דחתיכת יבלות בפסח (4)? (קג)

רנ. כהן שלקה באצבעו מה דינו לכרוך גמי (פרט)? ומהו הנידון אם לכרוך צלצול קטן? (קג: קד.)

רנא. האם מותר לשים תבן ומלח במקדש (פרט היכן), ובמדינה (פרט כיצד), כדי שלא יחליקו? איזה השמעת קול אסורה בשבת? מהיכן אסור למלאות מים בשבת, ומדוע? (קד)

רנב. שרץ שנמצא במקדש, היאך מוציאין אותו, ומהיכן? באר במאי קמיפלגי הך תנאי? פרט סדר העדיפויות ליכנס לביהמ"ק לבנות ולתקן? (קד: קה.)

רנג. "ר"ש אומר, מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות", באר! (קה.)

לתרומות והנצחות, ולקבלת המבחנים מידי חודש בדואר או בפקס תפנו ל:

dvinski@dafyomi.co.il או לטלפון 08-998-2316

לקבל בדואר אלקטרוני הרשם כאן

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין