[1] פי', שנפרץ בכותלי אורך המבוי, והתחילה הפירצה אחר ד' טפחים.

[2] פירש"י, שמיירי באופן שהיה רחב המבוי הרבה בצד פתחו, וסתמו חלק מהפתח עד שנשאר י' אמות לפתח, ושוב נפרץ באמצע הסתימה.

[3] פי', במקום שמתחברים שני כתלי המבוי, הכותל הנמצא בצד פתחו והכותל הנמצא בצד אורכו, וזוית זו נפרצה ונשברה.

[4] כתבו התוס' (בד"ה מצידו), שיש חילוק בין דין עשר לבין דין ארבעה, דדין עשר כלמטה, כלומר שבעשר אמות עצמן עדיין המבוי מותר ורק ביותר מעשר הוא פסול, ואילו גבי פרצת ארבעה טפחים - למאן דפסל, ארבעה טפחים עצמם דינם כלמעלה לפסול. עוד מבואר בגמ', שדוקא באופן שאין בוקעים דרך פרצה זו רבים, אבל אם בוקעים דרכה רבים לא.

[5] אכן מודה רב הונא שאם נשאר במקום הפירצה גידודי, (כלומר שנשברה החומה ולא נשאר ממנה גובה עשרה טפחים כדין מחיצה כשרה אלא פחות, שבאופן כזה קשה לעבור דרכה), ששיעור פירצה לפסול הוא ביותר מעשר אמות דוקא ולא בארבעה טפחים. ובאופן זה מעמיד רב הונא את דברי רב אמי ורב אסי דלעיל (דף ה.) שהתירו פירצה באורך המבוי עד עשר אמות.

[6] הנה כתבו התוס' (בד"ה אחד), שגם רב הונא שאמר אחד זה ואחד זה בד' טפחים, היינו דוקא כשהפרצות הם בקרן זוית, משום שודאי שאינו חולק על רב יהודה שאמר לקמן שגודל הפירצה יותר מד' טפחים. וצריך לפרש כוונתם, דאינו בקרן זוית כפירוש רב חנין, דא"כ במה נחלקו, אלא הכוונה שהפרצה קרובה למקום הזוית או בראשו או בארכו, שאז אנשים מקצרים את הדרך דרכה, בזה אמר רב הונא שפרצתו בד'. [והריטב"א חולק בכל זה ומפרש כפשוטו].

[7] כן ביארו תוס' לשיטת רש"י, דלא חשיב ג' מחיצות גמורות שיועיל להם לחי וקורה, דאם המחיצה השלישית היא רק ע"י דלת הננעלת, א"כ צריך שגם הדלת שבצד השני ננעלת.

[8] תוס' פירשו את ההוכחה של הגמ' שאין דברי חנניה אליבא דב"ה ברה"ר גמורה, מזה שלא הצריכו ב"ה נעילה לדלת, ומשמע לשיטתם שאם היתה דלת ננעלת אפי' שהיא רק בצד אחד היה מהני לערב רה"ר בכך.

[9] ונחלקו לקמן (דף ז.) בדעתו, דלרב הונא רב אמר שזו הלכה אבל אין מורין כן, ואילו רב אדא בר אהבה ס"ל שהלכה ומורין כן.

[10] והסתפקו בני הישיבה האם צריך לנעול, ופשטה הגמ' דרב יהודה אמר בשם שמואל וכן רב מתנא אמר בשמו - שאין צריך לנעול. וכן רב ענן העיד שהיו דלתות שלא יכלו להנעל מחמת העפר באבולי דנהרדעא, ולא אמר להם שמואל כלום, ודחה רב כהנא שהם היו דלתות מגופות - דהיינו שהיו סגורות ופתוחות במקצת. ורב נחמן הצריך לפנות שם את העפר, כדי שיהיו ראויות להנעל.