עירובין דף ק. א
האם מותר להשתמש בשרשי אילן באופנים דלהלן?
בחלק שתוך ג' | בחלק שעלה ג' וחזר וירד | בחלק שמעל ג' | |
לרבה | מותר | מותר | אסור |
לרב ששת | מותר | אסור | אסור |
אילנות הנמצאים במצבים דלהלן, מהיכן מודדים להם את הג' טפחים שמותר להשתמש בהם?
אליבא דרבה | אליבא דרב ששת | |
באניגרא [1] | מלמעלה - מסוף חומות התעלה | מלמטה - מקרקעית התעלה |
בקרן זוית [2] | מלמעלה - מסוף גובה הקירות | מלמטה - מקרקעית הבית או החצר |
בצמוד לכותל [3] | מלמטה - מקרקעית הבית או החצר |
מה דין דמים דלהלן שתערבו זה בזה?
במתן אחד | במתן ארבע | |
דם בכור - מתן אחד שהתערב... |
ינתן במתן אחד | לר' אליעזר: ינתן במתן ארבע לר' יהושע: ינתן במתן אחד |
דם חטאת [4] / עולה - מתן ארבע שהתערב... |
לר' אליעזר: ינתן במתן ארבע לר' יהושע: ינתן במתן אחד |
ינתן במתן ארבע |
עירובין דף ק: א
מה הדין להשתמש באילן כדלהלן?
בימות החמה, ובשאין לו פירות או ענפים דקים |
ביש לו פירות או ענפים דקים [5], או בימות הגשמים בכל ענין |
|
אילן לח | אסור | |
אילן יבש | מותר | אסור |
[1] אילן הגודל תוך חריץ המים ובעוביו סותם את כל התעלה, כך שמשני צידי חומות התעלה האילן מכוסה ובולט רק מסיום החומות, ואילו בשני הצדדים האחרים האילן נראה עד קרקעית התעלה.
[2] אילן המשוקע ברובו תוך זוית הכותל, באופן שג' צדדיו מכוסים בקירות, ורק צד אחד מגולה.
[3] באופן זה מפרש"י דגם רבה מודה, כיון שרק צד אחד של האילן מכוסה בכותל, וג' הצדדים האחרים מגולים, לכן אזלינן בתרייהו ומודד מלמטה. וכמו שאמרה הגמ' גבי שרשים, שאם רק צידו אחד שוה לארץ מודה רבה שאסור.
[4] כן פירש"י, אולם התוס' (בד"ה מתן) כתבו, שאי אפשר לפרש שמיירי בחטאת, כיון שהיא ניתנת למעלה מחוט הסיקרא ואילו בכור ופסח שהם מתן אחד הם ניתנים למטה.
[5] דאם יש לו ענפים דקים, מתי שישתמש באילן הם ינשרו ויטעו הרואים לחשוב שמותר לתלוש ענפים קטנים מהאילן בשבת.