הלכה א' - ג' (כה. - כו:)
לר' ישמעאל עושין מרקוליס ג' אבנים זו בצד זו אצל מרקוליס גדול
לחכמים אין עושין אבל חוששין דנפל אף ב' אבנים תוך נ' אמה ממרקוליס [כגופו דעתיד להחזירן]
מרקוליס רק משהניח אבן השלישית מלמעלה
שחט אותו ואת בנו לשם ע"ז והתרו רק משום אותו ואת בנו - לר' יוחנן לוקה , ור"ל חולק [יש צד מיתה]
עבודת מרקוליס בזריקה ובהשתחויה
משתחוים על אבני משכית בבית המקדש [ואבן משכית וכו' להשתחות עליה], על צידו לנפילת אפים ותענית ציבור, לרב אבהו באקראי, שלא על הארץ
שיעור השתחואה לר' אבהו כשיעור והודות לה' כי טוב, ור' מנא מוסיף כי לעולם חסדו
המתפלל על ציבור לא יפול על פניו אא"כ בטוח שהקב"ה יענהו
לרב שברי ע"ז אינו ביטול, ולפעמים אמר רב דאף שברי משמשיה אינו ביטול
אין ביטול לאבנים הנזרקות [תקרובת] אלא לאבני מרקוליס עצמו ע"י שרוקק עליהן או פינן
מצא בראש ע"ז מעות כסות וכלים מותרין, לדבר לנוי אסור
אסור ליהנות מגינה ומרחץ של ע"ז כשמחזיק טובה לכומרים אא"כ יש לאחר שותפות בו
אסור למכור ולשכור כשע"ז משתכר אא"כ יש לאחר שותפות בו
הלכה ד' - ז' (כו: - כח:)
ע"ז של גוי אסורה מיד (לר"ל רק במוכר שמשתחוה מיד) [אבד תאבדון]
של ישראל משתיעבד [ושם בסתר - כשישים]
של ישראל משתיעבד [ושם בסתר - כשישים]
וי"א של ישראל מיד [אחר האיש אשר יעשה פסל],
של גוי משתיעבד [אשר עבדו שם הגוים; אתם יורשים אותם את אלהיהם שלא עבדו]
מתרין על כל סיתות וקורנס ולכשיגמר לוקה
של גוי יש ביטול ע"י גוי שיודע טיב ע"ז [לא תחמוד כסף וכו' ולקחת - אבל כשהנכרי חומדו אתה לוקח] אף כשמבזהו על כרחו,
של ישראל (אף שותף או עובדה) אין לה ביטול [ארור האיש וכו' ושם בסתר - לעולם]
נאבד ע"ז מגוי שלא מדעתו - לא בטל
המבטל ע"ז ביטל משמשיה ולא הבימוס שקיטר אליו (וי"ג אפי' לא קיטר), המבטל משמשיה לא ביטל ע"ז
רידב"ז - רב - בימוס שנפגם מאליו לא בטל [בקיטר אליו הוי כע"ז; אפי' קיטר הוי כמשמשין ולא איכפת ליה; אין ביטול לבימוס בשקיטר]
בטול מצבה (אבן אחת) משפגמה,
ביטול מזבח - לר' יוחנן וכו' בפגם כל אבן, לברייתא דחזקיה די בנתיצת אבני מזבח זה מזה
ביטול: קטע ראש אזנה, חוטמה, אצבעה, פחסה (מיעכה) בפניה, הניחוה בשעת שלום או לא חזרו לה אחרי המלחמה
ומח' רבי וחכמים במכרה (לר' חנניה לצורך (צורף ישראל), לרב לגוי) או משכנה
ומודו חכמים במכרה מתוך הקפדה, ולרב ור"ל במכרה לצורך,
לר' חנניה ור' יוחנן מודה רבי במכרה לגוי דלא ביטל
ומודו חכמים במכרה מתוך הקפדה, ולרב ור"ל במכרה לצורך,
לר' חנניה ור' יוחנן מודה רבי במכרה לגוי דלא ביטל
ולא במבזה
בימוס לשעה שהמלך עובר מותר
יאבד העולם מפני השוטים? הניחו לעולם שינהיג כמנהגו, שוטים שקלקלו עתידין ליתן דין וחשבון, עתידה ע"ז לרוק בפני עובדיה ומביישן, כורעת לפני הקב"ה, ובטילה מן העולם
הלכה ח' - י' (כח: - ל.)
יין נסך: למשנה ראשונה משירד לבור, וגת שדרכה גוי מותר אא"כ העלים ישראל עיניו ממנו או הפריד היין מהענבים, ולר' יוסי ב"ר בון אף בגומות שתחת האשכולות
גוי שפקק גת מבפנים אוסר כל היין [נוגע ביין שבסדק]
רב הונא - נוגע בבור נתנסך אף הקילוח לבור ולא להיפך, לר' בא איפכא
ר"נ בר יעקב - נוגע אוסר בהנאה רק בשותת מידו [דלמא שכשך]
גוי שנפל לבור והושיט ידו - כובשין ידו וזוחלין היין מתחת ידו לחוץ
נגיעת בן יומו אוסר, אבל בעביט של ענבים עד שיודע בטיב ע"ז
שתה מחבית - לר' אבהו אוסרה, לר' לעזר רק בהחזיר מהכוס או מינקת לחבית
עם גוי - בצירה למשנה ראשונה אסור [גרם טומאה דרבנן לחולין שבא"י], למשנה אחרונה מותר
דריכה למ"ר מותר [כבר נטמא - לר' יוסי מהכשר בצירה מדרבנן, לר' יונה אחרי שדורך הגוי שתי וערב], למשנה אחרונה אסור, ומשנתעלם מן העין אסור לסייע [יין נסך]
דריכה למ"ר מותר [כבר נטמא - לר' יוסי מהכשר בצירה מדרבנן, לר' יונה אחרי שדורך הגוי שתי וערב], למשנה אחרונה אסור, ומשנתעלם מן העין אסור לסייע [יין נסך]
עם ישראל שעושה בטומאה - בצירה אסור [גרם טומאה], דריכה אסור [מסייע עוברי עבירה]
מותר לטמאות טבל בנולד ספק טומאה או בנטמא מדרבנן
נחתום שעושה בטומאה - אין לשין ועורכין ורודין עמו, ובהוכשר אף אין לותתין וטוחנין עמו,
אבל מוליכין עמו לפלטר
אבל מוליכין עמו לפלטר
מח' אם מותר לומר לגוי בשביעית חרוש טוב ואקח ממך אחר שמיטה או רק אישר כחך
מח' אם אסור לומר שלום עליכם לגוי או רק בכפילות שלום
ישראל לאומות העולם - לא דייכם כל הטובות והנחמות הבאים לעולם בשבילנו ולא ברכתם
ואף מטילים עלינו מיסים
ואף מטילים עלינו מיסים
הלכה י"א - י"ב (ל. - לא.)
לוה מגוי - חוששין שהגוי נגע כשעמד תוך כדי פישוט ידיים לבור - ומח' אם דוקא בשעשאו הבור אפותיקי
מגע גוי בלי כוונת ניסוך - לת"ק ימכר, לר"ש (להל') מותר בשתיה
זריקה לבור או שפיכה לבור מחמת כעסו - מותר בשתיה
מזיגת גוי - ר' חייה בר בא אסר בחמין, ור' ירמיה החמיר אף בצונן
יין כשר של גוי בביתו הפתוח לרה"ר או ע"י חלון או דקל בעיר שיש ישראל מותר חוץ מיין משכון
בעיר שכולה עכו"ם עם דלתיים ובריח אסור אא"כ שומר נכנס ויוצא
ומח' ת"ק ור"ש בן אלעזר במסר יין משכון לגוי אחר
ומח' ת"ק ור"ש בן אלעזר במסר יין משכון לגוי אחר
יין ישראל וגוים בשוק של עיר מותר אפי' פתוחות ושומרים נכרים [אין מנסכין]
יין נכרי בבית שישראל דר שם ויש לו מפתח וחותם מותר