מכר "בית" - מכר בירה כשכולם קרו לה בית (לרשב"ם - ולא "בירה"), וה"ה בקעה דקרו שדה

מכר "ארעא" - ולא ב' (רשב"ם - ויתן הפחותה); "ארעתא" - רק ב'; "כל ארעתא" - ולא גנות ופרדסים; "זיהרא" - ולא בתי ועבדי; "נכסי" - ולא מטלטלי (חוץ מכל נכסי לרשב"ם)

מצר לו: מערב ארוך ומזרח קצר - להו"א דרב קנה כנגד הקצר, לרב כהנא ורב אסי כנגד ראש תור, ומודה רב כשכתב ראובן ושמעון ממזרח ולוי ממערב ולא כ' כנגד יהודה ממערב
אא"כ יש קרקע עולם אצל לוי;

לא מצר לו מצר רביעית - רב - קנה הכל חוץ ממצר ד', שמואל - קנה אף מצר ד',

שותף שמכר פלגא בארעא דאית לי - רבה - 1/4, אביי - 1/2

רבה - מוכר שמצר לו "ארעא דמינה פלגא" - מכר 1/2, "דמינה פסיקא" - מכר ט' קבין,

תנו חלק לפלוני מנכסי - רביע [לרשב"ם - כסומכוס - ספק 1/2 או ש"פ] (לפי' א' ברשב"ם - באמר חלק לבני והשאר לפלוני), רשב"ם - לתוספתא יירש עם הבנים (כשיש לו בנים, כרבנן דסומכוס)

מוכר שדה ע"מ שמעשר ראשון שלי [ע"מ = שייר מקום (לרשב"ם - דרוצה שיתקיים התנאי)],
לי ולבניי - אף מוריש, כל זמן שבידך - פקע משמכרה לאחר

ר"ל - המוכר בית ע"מ שדיוטא עליונה שלי (יתור לשון - לרשב"ם דממ"נ גג שלו)

רב דימי - מוכר בית סתם - לא קני עומקא ורומא (לחפור וגג עם מעקה ואוירו)

חכמים - המוכר בית לא מכר מכתשת החקוקה ולבסוף קבועה

לר"א (להל') מחובר כקרקע: מכתשת החקוקה, דף נחתומים בכותל טהור, כוורת דבורים
לענין קנין, פרוזבול, טומאה, תלישה בשבת, הכשר (דבעי מחשבה לצורך תלוש),
לגבות עישור נכסים (רשב"ם - גם בזה"ז דאינה מתנאי כתובה)

כל מה שבחצר - מכר מטלטלין (רשב"ם - תשמישי בית) ולא מרחץ ובית הבד

מוכר חצר - לת"ק מכר אף החנויות הפתוחות לה - ולרה"ר כשרוב תשמישן לבפנים

החזיק בשדה א' קנה כולן (רשב"ם - רק בנותן דמים (במקום שכותבין שטר))
ומח' ב' לשונות בר"נ אי צריך שיהא לכולם תשמיש אחד

מוכר בית הבד לא מכר מטלטלין, ת"ק - ולא הקורה אא"כ אמר כל מה שבתוכו, ר"א - אפי' הקורה

מוכר בית המרחץ לא מכר בריכות מים ועצים אא"כ אמר וכל תשמישיו וכתב מצרים החיצונים

לת"ק מוכר עיר מכר ביברים ויערים הפתוחין לצד העיר

ספק אם עבדא כמקרקעי (רשב"ם - לפי לשון בנ"א, ומדאו' כמקרקעי (קכח. - לקנין, שבועה, אונאה))

מוכר כל מה שבשדה לא מכר קנים בית רובע, ערוגה עם שֵם בפנ"ע, סוכת נוצרים בטיט, חרוב ושקמה זקנים (אפי' הוסיף "חוץ מחצי חרוב פלוני") [אשר בכל גבולו - רק הצריך לגבול (רשב"ם - חשובין שדה בפנ"ע)], בור, גת, שובך, ומח' ר"ע ורבנן בדרך

ספק אי מלבן של פתח/חלון המחוברים ביתידות בכלל בית (לרשב"ם)

מצרים בכלל שדה [וכל העץ אשר בכל גבולו סביב]

א"ל ארעא ודקלי - יתן ב' דיקלי (לרשב"ם - לבד אותן שבשדה [מחוסר אמנה])

אין קורין לדקל וגפן "אילן" אא"כ אין אחרים, וגפן טפי מדקל

"דקל" = עולין בחבל לפירות, "אילן" = אין העול כופפו

רב חסדא - מפקיד בשטר נאמן בשבועה לומר החזרתיו [מיגו נאנסו בשבו']

רב הונא - אפי' לר"ע שייר מוכר ב' אילנות, שייר ג"כ קרקע [דלא לימא לי' עקור אילנך (לרשב"ם - כשייבש)]

ר"ש לרבנן - המקדיש שדה הקדיש ג"כ חרוב ושקמה [מקדיש בעין יפה יותר ממכר והקדיש אף הקרקע תחתיו והחרוב יונק מהקדש] ולא בור וגת וכו'; לרבנן עצמם - הכל

לר"ש לרבנן - המקדיש ג' אילנות ממטע י' לבית סאה (רשב"ם לברייתא פג. - ט"ז אמה) - הקדיש הקרקע ואילנות (לרשב"ם - קטנים) שביניהם ופודה בנ' שקל לבית כור,

לר"י ור"ש לוקח שדה מאביו והקדיש ומת אביו - כשדה אחוזה (מתחלקת לכהנים ביובל, פודה בנ' שקל לבית כור) [אשר לא (ראויה להיות) משדה אחוזה], ור"מ חולק [אשר לא (אינה)]

עומר של סאתים - אין שכחה בפנ"ע [לקחתו - ניקח בפעם אחת] או בצירוף ב' עומרים [גדיש]