הלכה א' - ד' (א. - ב:)
בחצר יותר מח' אמות - אחד כופה חבירו לחלוק ולעשות כותל באמצע כמנהג המדינה
חצר למעלה מגג או להיפך - מח' ר' נסה ור' יוחנן מתי כופין לעשות מחיצה (למהרא"פ לר' נסה תמיד כופין זה שלמעלה)
לפ"מ בחצר למעלה מגג לר' נסה כופין לבעל הגג, לר' יוחנן כופין לבעל החצר כשהגג עשוי לדירה
בגינה סתם (פ"מ) כופין לגדור אפי' במקום שאין המנהג לגדור משא"כ בבקעה
מקום שנהגו לא לגדור בונה בשלו וחזית מבחוץ,
ואם מדעת שניהם - כותל באמצע וחזית מכאן ומכאן
מקיף מג' רוחות וגדר ג' א"צ לשלם,
אם המקיף גדר הרביעית - לפ"מ ישתתף כפי רוח החלש,
למהרא"פ כפי רוח החזק וכשנפל המקיף בונה משלו
למהרא"פ כפי רוח החזק וכשנפל המקיף בונה משלו
לר' יוסי ישתתף בכל
כותל שנפל - עד גובה ד' אמות בחזקת ששניהם שילמו,
למעלה מד' אמות וסמך לו כותל אחר - בחזקת שלא נתן ודי בכותל דק
לת"ק כופין לבנות בית שער וחומה [דרך עשירים]
לרשב"ג אין כופין [פ"מ - לעשירים בלבד] אלא בית שער הסמוכה לרה"ר וחומה בסמוך לספר
"אנשי העיר" - ל' יום לקופה, ו' חדשים לכסות עני,
י"ב חודש למיסים ולתת ולקבל מעות חיטים לפסח
י"ב חודש למיסים ולתת ולקבל מעות חיטים לפסח
הלכה ה' (ב: - ג:)
כדי חלוקה בחצר - ד' אמות לפתח ועוד ד"א לכל אחד, שדה ט' קבין ולר"י 1/24, גינה 1/2 ולר"ע 1/4
ד' אמות לפני פתחו לכל שימוש שלו בלבד (אא"כ מימיו ישפכו לחבירו)
ר' יוחנן - אבל לא קנוי לו, ור' יונתן חולק
ובשאר החצר יכולים למחות חוץ מכביסה [כבוד בנות ישראל] (אא"כ אנשים מכבסים)
כופין להשתתף בעירוב חצרות ולחי וקורה אא"כ ממאן
אחים שקבלו בתים מאביהם - רב חונה - החצר מתחלקת לפי הפתחים,
פ"מ - לרב חסדא בשוה חוץ מד"א דפתח
פ"מ - לרב חסדא בשוה חוץ מד"א דפתח
זבל מתחלק לפי פתחים, חיילים לפי אדם
חיוב תיקון אמת המים - כנגד חצירו ולמעלה, עליות וביב - כנגדה ולמטה
מים משותפים העשוין למי גשמים (לשתיה) מוחין שלא יכבסו
אין חולקין כתבי הקודש זה כנגד זה
חוץ מספרי תהילים לר' הושעיה, ור' עוקבא חולק [כדי שיבואו ויקראו כולו]
חוץ מספרי תהילים לר' הושעיה, ור' עוקבא חולק [כדי שיבואו ויקראו כולו]