כרת - מת מבן כ' עד נ' [אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי העובדים עד גיל נ'; ימי שנותינו שבעים שנה וצא מהן כ' שאין עונשין (רח"ק - כורת חצי מכ' עד גבורות)], לבבלי נ' עד ס',
או פתאום עד ג' ימי חולי

זר בתרומה לר' יוחנן מיתה בידי שמים [ומתו בו וכו' וכל זר לא יאכל קדש],
לרב (וי"ג ר' זעירא) רק לאו [אני ה' מפסיק]

כהן טהור שאכל תרומה טמאה בעשה [יאכל מן הקדשים - הטהורים; הטמא והטהור יחדיו יאכלנו ולא בתרומה],

מותר להדליק תרומה [למשחה - לסיכה והדלקה] טמאה [לא בערתי ממנו (מע"ש) בטמא]
ולא ביכורים ומע"ש

מעשר שני א"צ נט"י, חוץ: לאוכלן לרבנן דר"מ לר' זעירא, אף ליגע לגמ', כשהידים תחלה (הכניס לבית המנוגע) לר"ש ב"א, על טהרת הקודש דנעשה שלישי לר' לעזר ב"ר צדוק

לרבנן נאסרו גידולין ותערובת כל שהוא של מע"ש וביכורים שנכנסו לירושלים ויצאו (לרש"ס ורא"פ) \ לא יצאו (לר"ם) \ לא נכנסו ונתערבו בתרומה (לר"ש) [כדבר שיש לו מתירים] (ופודה המע"ש כפי זמן זרען)

גידולי תרומה תרומה [י"ח דבר] ולא גידולי גידולין

לר' הילא וידוי על תרומה על הנותן [וגם נתתיו], על מע"ש וביכורים אף על המקבל

לר' זעירא אין וידוי על תרומה (או ביכורים לר"ש) בפנ"ע אלא אגב מעשרות

ביכורים חל במחובר [בארצם], ועושה כל שדהו ביכורים [כל ביכורי כל], וחייב באחריותם [תביא בית ה'], וטעונין שלמים [ג"ש שמחה] ושיר [טוב] ותנופה [ראב"י - ג"ש יד משלמים,
(ר"י - והנחתו)] ולינה גם בלי קרבן [ופנית בבוקר] משא"כ תרו"מ

ביכורים ותרומת מעשר שלא מן המוקף ומן הטהור על הטמא משא"כ תרומה [אטו שלא מוקף]

דם אדם הוא משקה ואינו אוכל ואין כרת על אכילתו

כוי (לר' אלעזר עז וצבי, לרבנן מין בפנ"ע) ספק בהמה וחיה לחומרא

פדה פטר חמור בכוי ושה ומת אחד - המוציא מחבירו עליו הראיה

לר' לעזר חלבו באשם תלוי, לרב חכמים חולקין [א"א לברר]

נתן או הקדיש כל חייתו ובהמתו - לרבי אף כוי, וחכמים חולקין [דעתו על ודאי; ר"ם - המע"ה]

הריני נזיר ע"מ שכוי הוא\אינו חיה\בהמה - נזיר מספק