הלכה א' - ג' (כו: - כח.)
נעל דלת (העומד ברוח מצויה) ויצאה והזיקה פטור [ר' ינאי ור"ל - כר"י דסגי בשמירה פחותה;
ר' לעזר - מודה ר"מ בשן ורגל דסגי [הגזה"כ בקרן]; י"א - כראב"י דאף תם סגי בפחותה]
נעל שלא כדרכו ונפרצה בלילה או ע"י לסטים פטור, ולסטים חייבים כשהוציאוה לגוזלה וקנאה
לפ"מ גדרה בכותל א' רעוע ופרצה (י"ג ברוח אחרת) חייב [תחלתו בפשיעה וסופו באונס],
לרידב"ז - נפלה הצד הגדורה ויצאה מצד שהיתה פרוצה חייב
גרמא רק חייב בדיני שמים: אינו מעיד, שוכר עידי שקר, כופף קמת חבירו לדליקה, פורץ גדר בפני בהמה
מסר צאן לחש"ו חייב, מסר לרועה הרועה חייב,
רועה שמסר לרועה - לברייתא הראשון חייב, לרב ור"ל השני (בבלי - תלמידו)
רועה שמסר לרועה - לברייתא הראשון חייב, לרב ור"ל השני (בבלי - תלמידו)
נפלה לגינה - משלם מה שנהנית,
ואם עמדה ואכלה - לרב הונא משלם מה שהזיקה, לר' יוסי ב"ר חנינה באותה שדה (פ"מ - ערוגה) מה שנהנית, לר' יוחנן ור"ל אף בשדה (גינה) אחרת אא"כ יצאה לרה"ר וחזרה
ראויה לרדת ונפלה שם משלם מה שהזיקה (כתוס') [תחלתו בפשיעה], אא"כ הגיעה למקום ראשון באונס (מהרא"פ), לרידב"ז משלם מה שנהנית (כראב"ד)
ראויה ליפול וירדה בדוחק - משלם מה שנהנית, לפ"מ מה שהזיקה
לפ"מ ספק בראויה ליפול ונפלה אם פטור לגמרי [המקום גרם] או חייב מה שהזיקה [הו"ל להזהר טפי]
שמין ערוגה אגב בית סאה, ר"ש ור"ע - שמין פירות גמורין בפני עצמן, לר"י אף בוסר ופגין,
לר"ע שמין פירות נטיעות אגב הנטיעה (לרח"ק בפנ"ע), שמין נטיעות אגב בית סאה,
תבואה שלא הביאה שליש אגב בית סאה, לפ"מ אם חשובות שמין בפני עצמן
תבואה שלא הביאה שליש אגב בית סאה, לפ"מ אם חשובות שמין בפני עצמן
לר' ינאי שמין תרקב (1/2 סאה) בל' סאה, לר' יוסי ב"ר חנינה מה שאכל אגב ס' כמותה
הגדיש בתוך שדה חבירו ברשות - לכו"ע בעל השדה קבל לשמור - ר' יוסי ב"ר בון - כשיש מנעל, למהרא"פ לר' יצחק מ"מ גדיש בשדה ככלים בבית [דרך בכך]
הלכה ד' - ו' (כח. - כט.)
פטור בדיני אדם במסר לחש"ו גחלתו לחזקיה (לפ"מ ורח"ק של הפקר [אשו משום ממונו]), ואף שלהבת
לר' יוחנן, ומודה חזקיה בשלהבת דהפקר דפטור, לפ"מ ורח"ק חייב [ברי הזיקה והוי כהיזק בידים]
לר' יוחנן, ומודה חזקיה בשלהבת דהפקר דפטור, לפ"מ ורח"ק חייב [ברי הזיקה והוי כהיזק בידים]
א' הביא עץ, א' אש, א' ליבה - האחרון חייב
ליבתה רוח שאינה מצויה פטורין, לר' יוחנן ור"ל אף רוח מצויה חזקה (פ"מ) [פעמים לא בא]
אש חייב אל אבנים ועפר [קמה (מחובר), או השדה (אינו נדלק)]
פטור בעברה גדר ד' אמות, דרך ט"ז אמות, נהר או שלולית ח' אמה, לראב"ע יותר מחצי בית כור,
לר"א מט"ז אמה (וברוח ל'), לר"י ל' אמה (וברוח נ'), לר"ע נ' אמה (וברוח ק')
לר"א מט"ז אמה (וברוח ל'), לר"י ל' אמה (וברוח נ'), לר"ע נ' אמה (וברוח ק')
לרבה קופצת חייב (רח"ק - אפי' ק' אמה), לר' יוחנן קודחת (במקומה) פטור (אפי' פחות מד"א)
לר"ש הכל לפי גובה הדליקה
כשיש עצים בדרכה או מסכסכת בעשבים - אפי' מיל
הלכה ז' - ח' (כט. - ל.)
לר"י אש חייב על טמון [גדיש],
לחכמים פטור [גמ' פאה - או השדה - בגלוי; מהרא"פ - אינו נאמן שהטמין]
ומודו רבנן (לפ"מ בהדליק בשל חבירו) בכלים בבית, כלי גורן [דרכן להטמין], כשיש עדים מה טמון (לרח"ק - והוא ידע)
גדיש חיטים מחופה שעורים או להיפך - משלם שעורים
נשרף שק - ישבע מה היה בתוכו ויטול, ואפי' אינו אמיד וראוי לכזה
אריס שהפקיד זהב ומת - ר' ישמעאל בר"י פסק ליתן ליורשי האדון ונתן חצי ליורשיו הגדולים ואחרי מיתת ר' ישמעאל פסק ר' חייה לתת חצי השני ליורשי האריס
כשיורשי האדון הקטנים גדלו אין להם חלק עם הגדולים [כמציאה בידם],
למהרא"פ לר' יצחק חולקים ביניהם [פסק ר' ישמעאל ליתן לכולן]
למהרא"פ לר' יצחק חולקים ביניהם [פסק ר' ישמעאל ליתן לכולן]
בעבד כפות פטור על הגדיש וגדי [קלב"מ]; י"א פטור בגדי סמוך [הו"ל לברוח]
גץ מפטיש חייב
לר"י נר חנוכה בחוץ פטור [ברשות], לחכמים חייב וכן בהוזק בסוכה בפתח חנות,
לרשב"א מודה ר"י בהוזק בסוכה
לרשב"א מודה ר"י בהוזק בסוכה