גלי מסכתא ירושלמי - בבא מציעא פרק ח

הלכה א' - ד' (כט: - לא.)

פטור בשאל או שכר בעליו עמה בשעת שאילת הפרה והתחילה מלאכה [אין עמו ישלם]
אפילו עובד במקום אחר או אינו עובד בשעת אונס [עמו לא ישלם]

ברי ושמא אי שאולה או שכורה מתה ברי עדיף

ברי וברי ישבע ששכורה מתה ע"י גלגול, שמא ושמא יחלוקו

מח' אם בלילה בין יום שאילה ליום שכירות נחשב כשואל או שוכר [מח' אם דרך פרה ללון בבית בעליהן או לא]

משאיל או שואל ששלחו ביד שליח - עדיין באחריותו אא"כ א"ל שלח

השאילני תמחוייך ואכול עמי הוי שאילה בבעלים

ספק אם ילדה אחר מכירה - יחלוקו (לפ"מ כסומכוס, למהרא"פ לכו"ע בשמא ושמא)

עבד/שדה גדול מכרת, קטן מכרתי - ישבע המוכר,

לפ"מ לר' לא - מודה סומכוס בברי וברי (ומהרא"פ חולק), לר' יוחנן לסומכוס יחלוקו

הלכה ה' - ו' (לא.)

חזור לראש הדף

מוכר זיתיו לקוץ - פחות מרווח רביעית שמן לסאה לקונה, יותר יחלוקו,
וספק בלא נתבשלו כל צרכן

שטף נהר זיתיו בלי גושיהן (ערלה) לשדה חבירו - הפירות לבעל הקרקע [הייתי נוטע בתוך שלי]
בגושיהן - יחלוקו [אינם ערלה], ר' יוסי ב"ח - ואחר ג' שנים הכל לבעל הקרקע

משכיר צריך להודיעו שיצא ל' יום לפני ימות הגשמים ואל"ה ישאר עד פסח,
בכרכים וחנויות י"ב חודש, רשב"ג - נחתומים וצבעים ג' שנים [לתשלום הקפות],

בית הבד/הגת ישארו עד סוף שעת הבד/גת

בית היוצר כלי חרס מעפר שחור (לגי' מהרא"פ - לבן) י"ב חודש

הלכה ז' - ט' (לא: - לב.)

חזור לראש הדף

משכיר חייב בדלת נגר מנעול מקום מזוזה ובכל מעשה אומן, שוכר חייב במעשה הדיוט

זבל (בבלי - משוורים דעלמא) למשכיר, אפר לשוכר

המשכיר "בי"ב לשנה מדינר לחודש" - רשב"ג ור' יוסי - יחלוקו חודש העיבור

לשמואל בבא באמצע החודש, אבל בתחלה בחזקת המשכיר, ובסוף בחזקת השוכר

לרב - אפי' בסוף למשכיר [תפוס לשון אחרון]

השכיר בית ונפל - חייב להעמיד אותו דבר

לר"ל במעמידו על גביו והראה לו ארכו ורחבו, לר' יוחנן בא"ל בית כזה

ר' אמי - יכול המשכיר למכור ביתו לצורך מזונותיו,

ר' זירא ור' הילא - רק על מנת שהשוכר יתמלא זמנו, אא"כ צריך הכסף לפדיון שבויים,
ולגי' הרא"ש לפדיון ביתו (למרדכי - שדר בו המשכיר, לרא"ש - שדר בו השוכר בחובו)

עוד חומר לימוד למסכת בבא מציעא

עוד חומר לימוד
למסכת בבא מציעא