הלכה א' - ב' (לב.)
אסור למקבל שדה לתלוש במקום שנהגו לקצור או להיפך [תבן עושה זבל]
הממונים על צרכי השדה בעיר (וצרכי העיר) נוטלין שכרן מן האמצע (מהרא"פ - מכסף המשותף דבני העיר, פ"מ - כפי חלק הבעלים והמקבל בתבואה)
החופר בורות מים ובלן וספר נוטלין שכרן מכל אחד כפי המוטל עליו
בעה"ב ואריס חולקים בתבן, קש, זמורות, קנים [שניהם מספקין]
מקבל או חכירת בית השלחין/בית האילן זה ולגמרי יבש המעיין/נקצצו - מנכה
אבל בנשאר י' אילנות לבית סאה לא ינכה [עושים פירות מרובים]
הלכה ג' - ו' (לב: - לג.)
אריס שהובירה שמין ומשלם במיטב כמה שראויה [כך כותב, ראשונים - וכך המנהג]
מקבל ממון עיסקא ולא עסק - רק תרעומת, וספק במקבל ספינה וחנות
חוכר חייב לנכש [זרעים שנפלו יעלו עשבים לשנה הבאה]
אריס חייב לטפל בשדה העושה כדי שתעמוד הרחת בכרי וצד הרחב למעלה
בניכוי יציאות האריס לריב"ל, אף יציאות בעה"ב לר' יוסי ב"ח
בניכוי יציאות האריס לריב"ל, אף יציאות בעה"ב לר' יוסי ב"ח
לר"י כדי זריעה לשנה הבאה
מכת מדינה (נשדפה כל אותה רוח, רוב בקעה [המיעוט לא לקו דהקב"ה מגלגל עם רשעים]) מנכה מחכורו, חוץ: מלא זרע, מחייב לשלם מעות לר"י
תורם ונותן חכירות מתוכה
לגי' תוספתא - לר"מ אף מעשר מה שנותן
לחכמים רק בנותן משדה אחרת (לגי' מהרא"פ וממין אחר),
לר"י (ר"מ לגי' מהרא"פ) - או ממין אחר
לחכמים רק בנותן משדה אחרת (לגי' מהרא"פ וממין אחר),
לר"י (ר"מ לגי' מהרא"פ) - או ממין אחר
הלכה ז' - ט' (לב: - לד.)
ת"ק - חכירות לחטים יזרענה שעורים או קטנית [פחות כחש],
לרשב"ג אסור [שעורים שנתיים רצופות מקלקלת], אא"כ מעלין שעורים כפליים כחטים (לגי' שלנו לכו"ע)
החוכר פחות מז' שנים לא יזרענה פשתן ואין לו בקורות שקמה
אף המקבל לפשתן לא יזרענה חטים [דגן שנתיים רצופות (לגי' רח"ק דגן אחר פשתן) מקלקלת יותר משנתיים פשתן]
"שבוע" כולל שביעית, "ז' שנים" בלי שביעית
א"צ לזורעה אם לא צמחה אחרי שזרעה פעמיים (לגי' שלנו ב' שנים),
ר"ל - אא"כ צמחה (מהרא"פ - פעם שלישית; בעבר (ורביעית לא כייפינן))
ר"ל - אא"כ צמחה (מהרא"פ - פעם שלישית; בעבר (ורביעית לא כייפינן))
הלכה י' - י"א (לד. - לד:)
שכיר שגומר ביום - עובר בשקיעת החמה,
גומר בלילה - עובר בעלות השחר משום בל תלין ולשמואל בסוף היום גם בביומו תתן שכרו (ור' דוסא/יסא חולק), וי"א שעובר בסוף היום (רמב"ן לשמואל (גם בל תלין); מהרא"פ - לר' יסא בשכיר ליום ומקצת לילה)
לקמן הל' י"ב - לר' לא אף הגומר בלילה עובר בולא תבא עליו השמש (זריחה או שקיעה)
יש ביומו תתן ובל תלין בשכר בהמה [בארצך] וכלים [בשעריך]
אין בל תלין בלא תבעו, המחהו אצל חנוני או שולחני [אתך] (והם עוברים), גר תושב [לא תעשוק את רעך]
שכיר נשבע ונוטל בזמנו, או יום אחד נוסף (בבלי) כשיש עדים שתבעו כל זמנו
מח' ר"ל ור' יוסי בן חנינה אם משכיר נשבע בא"ל אתן למחר ולמחרת אמר נתתי
הלכה י"ב - י"ג (לד: - לה:)
הגיע זמן פרעון - ממשכנו רק בב"ד, ומחזיר עבוטו ביום/בלילה גם במשכנו המלוה באיסור [חבול תחבול], ומהני משכונו שלא ישמט ולגבות ממנו מיורשים
א"צ להשיב עבוט ליורשיו, לרשב"ג מל' יום ולהלן (אלא מוכרו)
לר' סימאי בע"ח גובה בינונית מדאורייתא [והאיש אשר אתה נושה - שליח ב"ד נכנס ומוציא],
לתני ר' ישמעאל זיבורית [והאיש - לוה]
לתני ר' ישמעאל זיבורית [והאיש - לוה]
גובה לנזקין אף מעידית דמטלטלין [משכונות כקרקעות]
גובה ממשועבדים אם החזיר המשכון
לא תחבול בגד אלמנה - לר"מ אף עשירה, לר"י ממשכנין עשירה ואינו מחזיר [שם רע]
לא יחבול כלי אוכל נפש - וריחים ורכב, זוג של מספרים, צמד של פרות חייב על כל חלק מהן