הלכה א' (ל: - לג:)
מעברין עיר כפי הבית החיצון - לר' יוחנן כשהפגום (בתים יחידיים) תוך אלפיים מהעיר
ומח' ר' חייה ובר קפרא בעיר קטנה אי פחות מאלפיים [שלא תהא תוספת יתירה על העיקר],
לר"נ אף יותר
לר"נ אף יותר
ע"ז עתידין לבייש עובדיהן; ר' יוחנן לא היה צריך לר' הושעיה אלא די המקבל\משרת פני רבו (או חבירו) כמקבל\שרת פני השכינה
נותנים פגום לפגום (אפי' זה שלא כנגד זה)
ספק אם נותנים עיבור 70 ושיריים בסוף הפגום להילוך עוד אלפיים
עיר כקשת וחללה פחות מד' אלפים במאן דמליא [כל החלל מותר לו]
חריץ עמוק י"ט רח"ק - ואינו רחב ד' טפחים אינו מפסיק לעירובי חצירות
נחל הקרוב לחומת העיר - במתלקט י"ט תוך ג' אמות - מודדין אלפיים מהחומה
תוך ד' אמות נותן הקרפף (70 ושיריים) [רי"ף - יתייבש]
מג' עד ד' - בקרוב לעיר ג"ט מודדין משפת הנחל החיצונה,
ד"ט - מודדין מן החומה
תוך ד' אמות נותן הקרפף (70 ושיריים) [רי"ף - יתייבש]
מג' עד ד' - בקרוב לעיר ג"ט מודדין משפת הנחל החיצונה,
ד"ט - מודדין מן החומה
אוהלים לאו כעיר אא"כ מצורף לג' צריפין \ בורגנים (בנ"י במדבר)
מרבע העיר ותחומה לרוחות העולם, ומרויח אלכסון הקרנות יותר מאלפיים
מזרח \ מערב ממקום זריחה \ שקיעה בין אחד לתקופת תמוז -- טבת; ז' שמות לשער המזרחי;
הארון היה מכוון הרוחות במדבר; מח' אם נסעו כתֵּיבה (כחניתן) או כקורה (זה אחר זה);
דן מחזיר אבידות
הארון היה מכוון הרוחות במדבר; מח' אם נסעו כתֵּיבה (כחניתן) או כקורה (זה אחר זה);
דן מחזיר אבידות
נמדדין עם העיר: זיזין, כתלים, בית שנפרץ רוח אחד ותקרתו או ב' רוחות מקורה, וספק באויר חצר
הלכה ב' (לג: - לד:)
לר"מ (לק"ע לרב לכו"ע) נותנין קרפף (70 ושיריים) לעיר [מקיר העיר וחוצה],
לחכמים רק לחבר ב' עיירות [מקיר העיר]
ג' כפרים משולשין (ואין בין כל אחד יותר מאלפיים) לבר קפרא שלשתן נעשין כאחד ע"י שרואין האמצעי כמוטל ביניהן תוך 1411/3
:.: - ספק אם אחד מהאמצעי יכול לברור לצפון והשני לדרום
וי"ג שיכולין, והספק באחד שרוצה להלך בחמשתן
הלכה ג' - ד' (לד: - לה:)
מדידה בחבל פשתן \ שלשלת נ' אמה (וי"א ד"א) כנגד הלב ע"י בקי
מבליע גיא, גדר, הר במקום שיכול ובלבד שלא יצא (רוחב הגיא \ המודד) חוץ לתחום
ואם אינו יכול לר"מ יקדר המדרון - חבל נ' אמה מרגל העליון עד לנגד לב התחתון (ולא למגרש לויים ועגלה ערופה)
ע"ה אמה עד לנחל - מח' אם חזר לאחוריו כ"ה ומודד נ' לנהר, או מודד נ' והשאר בחבל ד"א
נחל רחב סובב העיר - מודד בעיניו במישור
מדרון שמתרחק פחות מד"ט נחשב כזקוף
אין קוברין בתחום ערי הלוים [ולכל חייתם]
הולכין בתר המודד שריבה יותר
מאמינים אפי' שפחה ורועה (הל' ז') [תחומין פחות מי"ב מיל [כמחנה ישראל] דרבנן]
הלכה ה' (לה: - לו.)
עיר של יחיד ונעשית של רבים - מערבין כולה יחד
עיר של רבים ואפי' נעשית של יחיד בעי שיור שלא עירבו עמה, לר"י של נ' דיירים ישראלים הפתוחים לעיר, לר"ש ג' חצירות של ב' בתים [היכר שלא תשתכח תורת רה"ר]
וכשיש פתח אחד מערב כולה - ר"י - ולא לחצאין [דריכת רגל לשניהם בפתח]
רה"ר ניתרת לר"י ע"י לחי\קורה מכאן ומכאן, לחכמים - צד אחד בעי צוה"פ
ר"י - מבוי עם קורה באמצע ובסוף לא יכולים לערב אלו לעצמן ואלו לעצמן
הלכה ו' - ח' (לו. - לז:)
ביתו בתוך אלפיים ועירובו יותר מאלפיים - תחומו מביתו, וכן להיפך
אין עיר מחשבון אלפיים אלא כד"א לר' אלעזר, כמשהו לר' יוחנן - אא"כ כלתה מדתו בחצי העיר
שבת בעיר כולה כד"א - לר"ש חוץ מנתן עירובו בפלטיא של עיר שלא עירבו יחד,
ואף לחכמים בנתנו בעיר חריבה לשמואל (ור' לעזר ורב חולקין)
ואף לחכמים בנתנו בעיר חריבה לשמואל (ור' לעזר ורב חולקין)
בנה בתים ואח"כ חומה - לרב חסדא מודדין מן הבתים,
לר' זעירא תמיד מן הבתים לק"ע \ החומה לרח"ק
לר' זעירא תמיד מן הבתים לק"ע \ החומה לרח"ק
דיורין וחרב - לר' זעירא מודד מהחומה לק"ע \ הבתים לרח"ק
קונה שביתה בקרפף כולו כד"א משא"כ נתן עירובו שם (לרח"ק לר"ע)
או עירב ברגליו לר"מ [עיקר עירוב בככר]
או עירב ברגליו לר"מ [עיקר עירוב בככר]
גג המגדל והחומה כעיר משא"כ גג מערה
ראוי לדיורין כד"א משא"כ מערה
גג מערה שיש בה דיורין וב' פתחים בקצותיה וביניהן פחות מד' אלפים - כולו כד"א
מטלטלין בגגות העיר ובספינה - לר' יעקב בר אחא ור"י ושמואל עד בית סאתים,
לרב יותר [כמחיצות לדירה]
לרב יותר [כמחיצות לדירה]