הלכה א' - ב' (נ: - נא:)
סומכין על עירוב תחומין מבעוד יום
לשמואל א"צ לזכות [אין כאן קנין רשות], לר' יוחנן ורב צריך לזכות [תחומין דאו']
שיעור ב' סעודות לתחומין - לר"מ של חול, לר"י של שבת -
לר' יוחנן ב"ב ככר, לר"ש 2/3 ככר (לשניהם 1/3 קב)
לר' יוחנן ב"ב ככר, לר"ש 2/3 ככר (לשניהם 1/3 קב)
כדי אכילת פרס לבית המנוגע 1/2 ככר, לפסול הגוייה 1/4, לטומאת אוכלין 1/8
הלכה ג' (נא: - נב:)
השתמשות בני מרפסת ובני חצר בתל:
לשניהם בנחת או בזריקה (ד"ט במשך \ י"ט גובה) - שניהם אסורין אא''כ אחד בעליו
לזה בנחת ולזה בקשה (תוך ג"ט למרפסת ופחות מגובה י"ט לחצר, י"ט לחצר ויותר מד"ט למרפסת, מג' עד ד"ט למרפסת וי"ט לחצר) - השתמשות רק לבנחת
לזה בשלשול יותר מג"ט ולזה בזריקה י"ט - לשמואל לבשלשול, לרב שניהן אסורין
חוליא ובור מצטרפין לרוחב ד"ט בעומד מרובה - ספק אם מצד א' או ב' הצדדין
חוליא י"ט של בור שאינו מכוסה לגמרי תוך ד"ט למרפסת - למרפסת
הלכה ד' - ה' (נב: - נג.)
בית שער אכסדרה ומרפסת אינם מקום הנחת עירוב, והדר שם אינו אוסר
משא"כ בית שער חצר של יחיד דאינו אוסר אבל הוי מקום עירוב
משא"כ בית שער חצר של יחיד דאינו אוסר אבל הוי מקום עירוב
בית התבן, עצים, אוצרות - מקום עירוב ואוסר
ר"י - בעה"ב שיש לו תפיסת יד בבית אינו אוסר
תפיסת יד: יתד לתלות, זכות להכניס מים ומזון, לרב רק דבר הניטל בשבת (ור' בא בר חיננא חולק)
שבת בעיר אחרת - לר"מ אוסר,
לר"י אינו אוסר, לר' יוסי רק גוי אוסר [שמא יבא היום]
ר"ש - אפי' באותו עיר אינו אוסר בהלך לבתו [הסיח דעתו מביתו]
וספק (לר' יוסי) ביכול לבא ע"י עירוב או עבר ובא
הלכה ו' - ח' (נג. - נה.)
ממלאין מבור שבין ב' חצירות כשיש מחיצה י"ט
לת"ק מלמטה או מתוך אוגנו (לר' יהושע בן לוי ד"ט ממנה במים [הילוך הדלי],
לרב אפי' מעל המים)
לרב אפי' מעל המים)
לרשב"ג לב"ש מלמטה, לב"ה מלמעלה לק"ע משוקעת בחלל הבור (רח"ק - במקצת)
לר"י אפי' על פני הבור - לפ"מ ובולטת לחלל הבור
ולכו"ע מהני פי תקרה
אמת המים עמוקה י"ט ורחבה ד"ט עוברת ברה"י [ככרמלית] ואין בתים מצד השני -
צריך מחיצה (לגליון הש"ס משוקעת במים) בכניסה וביציאה כדי למלאות ממנה
צריך מחיצה (לגליון הש"ס משוקעת במים) בכניסה וביציאה כדי למלאות ממנה
רחבה ד''ט ואינה עמוקה י"ט - לר' חיננא מותר למלאות, לר' מנא אסור
ממלאין מן הים דרך נקב בגזוזטרא כשיש מחיצה י"ט על ד"ט -
לרב משוקעת במים כמלוא דלי (ד"ט), לרב הונא תוך ג"ט מהגזוזטרא
לרב משוקעת במים כמלוא דלי (ד"ט), לרב הונא תוך ג"ט מהגזוזטרא
ר' יעקב בר אחא - בגזוזטרא ד' על ד' אמות די בנקב ד"ט באמצע [כוף (י"ט) וגוד אחית],
חכמי בבל - א"צ דע"ד [פי תקרה]
חכמי בבל - א"צ דע"ד [פי תקרה]
ר' חייה בר בא - רק בים טבריה שהרים מקיפין [מדאו' רה"י]
לרב אידי אסור לשפוך לים [הולך חוץ למחיצות], ומח' אם ר' חייה מתיר
לל"ק לר"ל רה"ר מדאו' רק במפולשת עד סוף העולם, לל"ב רה"ר רק לעת"ל [כל גיא ינשא],
ור' יוחנן חולק
ר' יוחנן - לר' יוסי מחיצה תלויה כשרה לסוכה ולא לשבת, לר' חנינה ור' יוסי ב"ר חנינא אף לשבת
גזוזטרא בלי מחיצות אוסרת הגזוזטרא עם מחיצות על גביו מלמלאות מים דרך הנקב עד שיערבו
לר' יוסי ור' שמואל ב"ר יצחק מותר למלאות דרך מחיצה מן הצד,
לר' זעירא אסור [רשות אויר אוסר]
לר' זעירא אסור [רשות אויר אוסר]
הלכה ט' (נה. - נה:)
שפיכת מים לחצר כשיש ד' אמות (ומצרפין אכסדרה וגג באותו גובה (ק"ע))
לרח"ק לר' יוחנן מרובע, לר"ל אף 8x2 [ראוי לבלוע סאתים]
לרח"ק לר' יוחנן מרובע, לר"ל אף 8x2 [ראוי לבלוע סאתים]
או עוקה (גומא) מחזקת סאתים [תשמיש אדם] (ומח' אם אף כשניקבה או מלאה),
או מדרון העוקה (ק"ע ופ"מ) \ החצר (רח"ק) כלפי פנים, ואם הגומא ברה"ר צרך לכסותו
ביב ברה"ר - לר"א בן יעקב שופכין לתוכו: אם מכוסה ד"א, או הרבה צנורות מקלחין לגי' הגר"א,
או בימות הגשמים, או לתני בר קפרא במקום צנוע (ורב חולק)
או בימות הגשמים, או לתני בר קפרא במקום צנוע (ורב חולק)
לחכמים אין שופכין בביב מכוסה, ומותר לשפוך לגג והמים יורדים לביב
בני דיוטא (עלייה) אחת שעשו עוקה בחצר מותרין לשפוך לעוקה
אבל בני דיוטא השני אסורין בלא עירבו
אבל בני דיוטא השני אסורין בלא עירבו