הלכה א' - ב' (מט: - נ:)
הכותב או אומר (לק"ע לר' אחא, וכהנא חולק) הרי את מותרת חוץ מפלוני -
לר"א כשר [והיתה לאיש אחר - אפי' התירה לאחד; היקש למיתה - אינה מתירה לכולם (קרוביו)] ומותרת לפלוני משנשאת לאחר וגירשה או מת (לר' ירמיה י"א רק גירשה לק"ע/מת לפ"מ)
לחכמים פסול עד שיחזור ויתננו [ויצאה והיתה - כקידושין שאוסר כולם; לשירי קרבן היקש למיתה - לא נשאר איסור הויה לאחר; מתנה על מה שכתוב בתורה אם נפלה לפני פלוני ליבום] ומותרת לכהן (לפ"מ לר' אחא/לשירי קרבן לכהנא אסורה)
לר"א כשפלוני כהן ומת המגרש - אסורה לפלוני משום גרושה מצד שאר כהנים
גט ע"מ שתבעלי לפלוני ועבר ובעל - הותר הגט למפרע
הרי את מותרת חוץ מאבא וכו' (שלא תפסו בה קידושין) כשר [כרותה ועומדת]
גט - הרי את מותרת או הרי את לעצמך (לפ"מ ספק באמר הרי את ברשות עצמך)
לר"י מוסיף ודן דיהוי ליכי ספר תירוכין וכו'
שחרור - הרי את בן חורין, הרי את של עצמך (לפ"מ שניהם), לרידב"ז ספק באומר ברשות עצמך
הלכה ג' - ה' (נ: - נב.)
פסולין דרבנן ולא תצא והולד כשר אף לר"מ [כך טבעו חכמים; כתב ידו כעדים]:
כתב ידו בלי עדים או בעד אחד, אין בו זמן (לק"ע לרב המנונא בכתב ידו [דבלא"ה העדים כשקרנים])
ולענין זיקת יבום וצרת ערה הו"ל כגט כשר, ולר"א בעידי מסירה כשר לכתחלה
ולענין זיקת יבום וצרת ערה הו"ל כגט כשר, ולר"א בעידי מסירה כשר לכתחלה
שטר חוב בפסולין הנ"ל גובה רק מבני חורין [לר' בא בלא הוחזק כתב ידי לוה בב"ד (אבל בהוחזק גובה ממשועבדים [קיום ב"ד כעדים]), לר' ביסנא בהוחזק בב"ד (בלא"ה יש מיגו מזוייף) חיישינן לקנוניא (שטר מוקדם), לר' אבינא דאינו כתק"ח]
כתב ב' גיטין לאשה אחת פסולין [לא כרות לשמה] אבל נתערבו ב' גיטין לשמה יתן שניהם לכ"א
הלכה ו' - ח' (נב. - נד.)
פלוני מגרש וכו' ושואל אני בשלום - לר' יוחנן עדים חתמו על הכל, לר"ל רק על השאילת שלום
פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית וחתמו - לר' יוחנן כשר, לר"ל רק בהקדים אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו וכו'
לכו"ע בהזכיר גירושין או זמן לכאו"א צריך עדים לכאו"א
לשמואל - שבועה לא לך לא לך לר"מ חייב א' ולר"י על כ"א,
לא לך ולא לך לר"י חייב א' ולר"מ על כ"א
לא לך ולא לך לר"י חייב א' ולר"מ על כ"א
לר' יוחנן ולהל' - לר"י רק בלא וי"ו חייב על כ"א, לר"מ אפי' בוי"ו
ב' גיטין זה בצד זה ויש ב' עדים בכתב עברי וב' בכתב יווני - זה ששמותם (ולא "בן יעקב") תחתיו כשר כשאין הפסק ב' שיטין ואויר א' (= שיטה א' וב' אוירין) בין הגט לחתימות הכשרות
ריוח בין שטר לעדים פוסל ואסור למלאותו בכתב שאינו עדות ממש -
לרבי אפי' שיטה א', לר"ש בן אלעזר יותר משיטה א', לברייתא ור' דוסתי ב"ר ינאי ב' שיטין בכתב גסה וד' אוירין
מחק או תלה תיבה בתורף פסול אא"כ החזיר וקיים המחק/התלות בריחוק ב' שיטין מחתימות העדים וממלא בחזרה מענינו של שטר לרב או אף בחתימת פסולים לר' ירמיה
טענת מזוייף על שטר עם הנפק - לר' בא ור' מנא קיום חתימת עד ודיין מצטרפין, ורב יהודה חולק
בשטר חוב מאוחר צריך לכתוב זמן המלוה ואיחרנו את זמנו
לרב המנונא קיום דיינים מותר בריחוק מן השטר; לרב יכתבו שמות העידי קיום [למי יזים]
ב"ד צריכים להכיר בעלי הדין
צריך שיהא העדים נקרין עמו בסוף הגט גם כשסיים בעמוד שני
גט מקושר ועדיו מתוכו - יחתמו גם מאחוריו
עדים צריכים לדעת לקרות אבל לא דיינים המקיימים
עד יכול לחתום יווני, רק איש פלוני, בן איש פלוני, סימן לשמו, "אני", בלא "עד" (לפ"מ מח')
חתם סופר ועד כשר - לר' אלעזר לכו"ע, לר' יוחנן רק לר' יוסי [מילי לא מימסרן ואין לחשוש שחתמוהו משום כיסופא]
חניכתו וחניכתה (לפ"מ כינוי, לק"ע שם לווי של המשפחה) כשר
הלכה ט' - י"א (נד. - נד:)
כפיית גט ע"י עכו"ם או בשליחותם פסול ופסולה לכהונה, וכשאומרים עשה מה שישראל אומר לך בשליחותם כשר
כופין גט רק כשיש איסור בנישואיה או לר' חייה באיני זן ואיני מפרנס [חיי נפש] (למהרש"ל רב חולק, למרדכי לכו"ע) או ריח רע
חוששין לקול שנתקדשה (לר' יסא כשראו נרות דולקין, ור' זעירא חולק) ואח"כ לקול מגורשת [שוברו עמו] (לפ"מ רק עד מפי לעד שהלך למדה"י)
חוץ: באמרו שהיה תנאי או ספק קרוב לו/לה, בקול מפי נשים וקטנים
לק"ע לרב מבטלינן קול רק בעד מפי עד שהלך למדה"י, לר' יוחנן אף מפי נשים וקטנים
לב"ש מגרש רק מפני דבר ערוה או פריצות לרידב"ז [דבר],
לק"ע - ובדיעבד בהוציא משום פריצות אסור להחזירה [דבר כעין ערוה]
לק"ע - ובדיעבד בהוציא משום פריצות אסור להחזירה [דבר כעין ערוה]
לב"ה אף הקדיחה תבשילו [ערוה או דבר], לר"ע אפי' מצא נאה ממנה [אם לא תמצא חן]
לזקנים (כב"ש) נדה אסורה לכחול ולפקוס [והדוה בנידתה - תהא בנידתה], ור"ע חולק [יגרשה]
הדרן עלך מסכת גיטין