הלכה א' - ג' (א. - ב.)
כלאים רק בב' מינים שונים [דומיא דבגדים - צמר ופשתים]
לר"א קוצים בכרם קידש [אטו ערביא שמקיימן לגמלים], לחכמים רק בערביא
זונין (חטים מקולקלין שמביאים ליונים) מין חטים
למעשרות לרבי יין וחומץ ב' מינים, ור' יוסי חולק
ה' מיני מרור ירקות ודי בהרחקה 11/2 טפח
מין אחד: שעורין ושבולת שועל, כוסמין ושיפון,
קישות ואבטיח ומלפפון (לר"י עם מלפפון כלאים [מין תפוח עם אבטיח], קישות ואבטיח ספק)
שעועית - משעשעת (מטמטמת) הלב, ומשלשלת
לר' נחמיה דלעת מצרית כלאים עם הרמוצה, ומשנתנו חולק
הלכה ד' - ה' (ב. - ג.)
לריב"ל אגס עם פריש (חבוש)\עזרד כלאים, ורב חולק
לב"ש אגס וקרוסטמלין כלאים, ומשנתנו חולק
מותר ליטע יחור מעץ מורכב, ולזרוע מירק המורכב
תפוח וחזרר, פרסק ושקד, שיזף ורימין כלאים
זרגון (שריג גפן) עם לפת = גזר; שומר וכרפס = פטרוזיליה;
לוז (שקד) עם בוטמין (אֵלה) = פיסטקין; זית עם רימון\רימין = שיזף
דלעת יוונית עם המצרי\רמוצה כלאים
לפת וצנון לר"ש וריבמ"ץ כלאים, לר"ם לא [בתר הפרי],
לפת ונפוס לר"ש כלאים, לר"ם וריבמ"ץ לא [בתר העלין], צנון ונפוס כלאים [טעם שונה]
כלאים: זאב וכלב, כלב כופרי ושועל (לר"מ אף כלב וכלב כופרי [בהמה וחיה]),
עז וצבי, יעל ורחל, סוס ופרד, פרד וחמור, חמור וערוד, ותרנגול ופסיוני\טווס,
ב' מיני דגים בהנהגה\לר"ש חיות הים בהרבעה
עז וצבי, יעל ורחל, סוס ופרד, פרד וחמור, חמור וערוד, ותרנגול ופסיוני\טווס,
ב' מיני דגים בהנהגה\לר"ש חיות הים בהרבעה
הלכה ז' - ח' (ג. - ד.)
אסור להרכיב מיני אילן (ר"ש - ב' גי' אם אף סרק בסרק) או ירק או זה בזה [את חקותי (שחקקתי בעולמי) תשמורו; לבבלי - היקש כלאי בהמה לשדך]
לר"י ירק באילן מותר [אינו מתאחה] גר"א - ולא להיפך, ותוס' יו"ט חולק
מותר לזרוע יחד ירק\אילן ואילן
לר' לעזר גוי אסור בכלאי בהמה ואילן [את חקותי, למיניהן] ולא בכלאי שדה ושעטנז
נתקללה הארץ - לא הוציא עץ בטעם פרי, מינק אדם שחטא; אין הרכבה לזית אלא למתקה
כלאים בעוף [את חקותי; בהמתך (בבלי - ג"ש משבת) (נ"מ כלאי אילן\בהמה ועוף בהתראה אחת)]
זמורה גפן באבטיח אסור אפי' רחוקה מ-ו'\ג' (לר"ע) טפחים (ד' אמות מכרם) ועמוקה מג' טפחים
הלכה ט' (ד. - ה:)
הטומן אגודת לפת או צנון (לר' יוחנן וכל מינין, וחזקיה חולק) תחת הגפן - אינו כזרוע (לר"ם כשמקצת עלין מגולין)
פגה טמון בתבן או חררה בגחלים - לר' לעזר בן תדאי תוחב סכין ונוטל [אינו מתכוון; בבלי - טלטול מן הצד]
מודים חכמים לר"ש דמותר להוציא רגלי כסא המשוקעות בטיט
ספיחי שביעית לר"ש מותרין באכילה בקדושת שביעית
כלאי זרעים - לת"ק בזורע ב' מינין כאחת (לר"ל בזריקתן, לר' יוחנן נח תוך ו' על ו' מוקף בתבואה או גדר
לר"י מותר [בעי הנחה יחד; לר"ל כל זרע כתחילת ראש תור] וחייב עם זרע שלישי [שדך - הזרועה; ג' נחשבת זריעה; מוקף בין זרעים וגדרות (שא"א ראש תור)]
זורע כאחת ונתפזרו בהנחתן לר' יוחנן פטור, לר"ל חייב אא"כ כיוון לכך או שלא במקום זריעה
מודה ר"ל שחיוב שבת (הוצאה; זריעה) כשתנוח
מודה ר"ל שחיוב שבת (הוצאה; זריעה) כשתנוח
לרבנן מדאו' כלאי זרעים ו' על ו' טפחים ומדרבנן בית רובע,
לר"י מדאו' טפח ומדרבנן ו' על ו' (לר' יוסי)