אינה נאמנת שבתולה נשאת [אין הולכין בממון אחר רוב נישאות בתולות]
אא"כ יש עדי הינומא (צעיף על עיניה; חופה של הדס) וראשה פרוע [לא חיישינן למוכת עץ], או חילוק קליות לר' יוחנן בן ברוקה, או הוליכו חבית תרומה לפניה לאבא שאול

ר' יהושע (דלא ס"ל מיגו מוכת עץ) מודה דנאמן בהפה שאסר אא"כ יש עדים

כשכתב ידם ניכרין רק על פיהם נאמן שהיו אנוסים/קטנים/פסולים [הפה שאסר]

כשזוכרים ההלואה ע"י ראיית השטר - לחכמים די שיעיד כל אחד אחתימתו [על המלוה מעידין],
לרבי צריך ב' (אפי' הם) על כל חתימה [על השטר מעידין]

אשת איש הייתי ונתגרשתי והתירוה - תנשא אפי' באו עידי אשת איש אח"כ

ב' שבויות/כהנים (לת"ק) מעידין זה על זה, לר' אלעזר בכהנים חיישינן לגומלין

נחבשה ע"י עכו"ם - ע"י ממון מותרת לבעלה אף כהן
חוץ מנתמשכנה בהלואה [מדעת - וכשלא נפדית הרי היא שלהם],
ע"י נפשות (לחזקיה בנגמר דינה, ור' יוחנן חולק) אסורה
אף לישראל [שמא נתרצה למצוא חן]

מעיד מה שראה בקטנות: להצטרף לגדול שזה כתב יד אביו רבו ואחיו שרגיל בהן,
נשאת בתולה [רוב בתולות] (וספק אי משלם בהוזמו),
יוצא מבית הספר לטבול לתרומה [אין מלמדין עבדו תורה (אלא לומד מעצמו)],
חולק בגורן [משא"כ עבדים], בית הפרס,
תחום שבת (וספק כשנוגע לממון (ידוע שהתחום עד שדה ראובן))