אחד קורא ואחד מברך לכתחלה [שומע כעונה [אשר קרא (שמע) מלך יהודה]]

עומדים מפני ס"ת [ק"ו דעומד בפני בנה (לומדיה)]

הקורא בתורה בציבור עומד [כבוד התורה; כבוד הרבים], ואף המתרגם אסור לסמוך [ניתנה באימה וביראה]

אחר עומד אצל חזן (לתרגם; לעמוד) [ניתנה ע"י סרסור]

אין מתרגמין מתוך הכתב [דברים שבעל פה]

אין קורין או מתרגמין תורה בשנים [תרי קלי לא משתמעי], מתרגמין נביא בשנים,
קורין ומתרגמין אסתר בשנים [חביבא משתמעי]

תרגום אינו מעכב אבל מחזירין כשטעה או לא דייק

היתר תרגום [ויקראו בספר תורת ה' מפורש; לעיל פ"א ה"ט - יפת אלקים ליפת]

כתיבת ס"ת מתוך הכתב, חוץ: משעת הדחק/כתב אחד בע"פ (פסולה) והשני מתוכו, לאו"ז שגור בפיו [רשאי לאומרן בע"פ]

ברכת הרב את ריבך וכו' לאחריה תלויה במנהג

ברכה לאחרי תורה [ג"ש שֵם שֵם מברהמ"ז, ק"ו מברהמ"ז שלא כתוב לברך לפניו/חיי שעה]

שני וחמישי ושבת מנחה קוראים [תקנת עזרא]

ברכת התורה ליחיד כשאר מצות (מדרבנן)

תקנת עזרא: 1) קריאת התורה ב' וה' ומנחה, 2) טבילה לקרי לדב"ת, 3) ב"ד בעיירות ב' וה',
4) רוכלי בשמים בעיירות, 5) מכבסין בחמישי [כבוד השבת],
6) אופין פת ע"ש לכל ימות השבוע [מצוי לעני], 7) שום בליל שבת [אהבה ותאוה],
8) נשים מדברות בבית הכסא [שלא יתייחד], 9) סינר מלפניה ואחריה [מעשה שבעלה קוף], 10) חופפת וסורקת אפי' ג' ימים קודם טבילה [ב' ימים יו"ט אחר שבת - חופפת בע"ש שמא תתעצל מוצאי יו"ט כשהבית הטבילה רחוק] (לר' זעירא רק ב' ימים)

כשיש ג' קרואים לא יפחתו מי' פסוקים [כנגד י' דברות] חוץ מויבא עמלק [ענינו של יום]

כשיש רק א' שיודע ג' פסוקים - חוזר וקורא ז' פעמים

עבד (שלמד מעצמו או מרבו עבד) עולה לז' קרואים

הפטרה כ"א פסוקים [כנגד ז' קרואים] וכשיש מתורגמן או דורש סגי בג'

מח' אם אבלי מת אחר מצטרף לעשרה מנחמים

שמין בג': מטלטלין, עבדים [שלא יברחו], הערכת הישג ידו (אפי' קרקע), וספק באמר דמי שדי עלי ואולי ה"ה דמי עלי

א"צ הכרזה לפדיון עבדים [שלא יברחו], שטרות, ומטלטלין [שלא יגנבו]

הלכה כרשב"ג דמה כח ב"ד יפה כשטעו שתות

לא יפסיק בפרשה של ה' פסוקים, ובדיעבד ישלים ויקרא ג' (לעיכובא) מפרשה שלאחריה [מפני היוצאין והנכנסין]

מחזירין הטועה בתיבה אחת

אין לקטוע פסוק באמצע אלא דרך לימוד

מתרגם בתורה פסוק א' [שלא יטעה], ובנביא אפי' ג' ביחד אא"כ היו ג' פרשיות (ר"ן - או ג' ענינים)

אין מדלגין בתורה [אין גוללין ס"ת ברבים [טורח הציבור]; ישמעו על הסדר]
אלא בנביא אחת (או תרי עשר) כדי שלא יגמור התורגמן

קריאת ב' ענינים כשיש ס"ת אחת - גוללו אחורי הפרוכת, כשיש ב' ס"ת - מחזיר א' ומביא השני

מפטיר לקטן שהביא ב' שערות - הוא יפרוס על שמע, ואביו או רבו ש"ץ

סומא לרבנן חייב במצות ומתרגם אבל אינו קורא בתורה [אסור בע"פ],

הנולד בבית אפל לר"י אינו פורס על שמע

נראה כקטן לא ישא כפיו ברגל [יאמרו קטן נושא כפיו]

לר' יוסה אסור להסתכל בכהנים המברכים, לר' חגיי מותר כשלא יסיח דעתו

תפילין על מצחו או על פס ידו ה"ז דרך מינות

משתקין על/עד קן ציפור יגיעו רחמיך [ולא על איש, נותן קצבה, כאלו מצוותיו רחמים],
על טוב יזכר שמך

בציבור משתקין האומר מודים מודים, אמן אמן, שמע שמע

מתורגמן של חכם לא ישנה אלא לכנות אביו או רבו דרך כבוד כששמע בעצמו ממנו (ר' מנא - בביתו)

משתקין בנזיפה מתרגם שלא מפרש נכון

לא יקרא ברכת כהנים [כה תברכו - ולא ניתנה לקריאה] (לגי' בבלי רק לא יתרגם)
ומעשה דוד ואמנון

ר"א - אין מפטירין בהודע את ירושלים את תועבותיה

מניח מזוזה בתחילת שליש העליון - לשמואל סוף המזוזה, לרב חונה ראשה
ובשער גבוה כנגד כתפיו

לרבי מניחה שכובה ותחובה כיתד במזוזת הדלת

ביטל את מקל המזוזה אצל מזוזת הדלת א"צ לחברה במסמרים
לב"ח צריך מסמרים, אבל מניחה לשעה א"צ

אסור להעמיק המזוזה יותר מטפח

פ' שמע רואה את הפתח

עמוד בין ב' פתחים - נותן מזוזה באחד מהם

בית עם ב' פתחים (י"מ ויש רק עמוד ביניהם) - נותן בפתח הרגיל ליכנס, או שיש בו חזית [עיקר],
ובשוים - באיזה שירצה

פתח מגינה לגג לר' יוסה בר"י חייב [גג כחצר], לחכמים פטור [כשוק]

השוכר בחו"ל, בפונדקי בא"י, בורגנין - חייבים לאחר ל'

השוכר מעכו"ם נוטל המזוזה כשיוצא [שלא ינהג בבזיון],
ולא השוכר מישראל [סכנה - משום ישוב א"י] אפי' מפונדקי בחו"ל שפטור

חיוב מזוזה בחלון לישיבה ד' על ד' [עוברים דרכו; חשיב בית דירה], ובארובה לעלייה

לשמואל מזוזה קודמת לתפילין [נוהגת אף בשבת ויו"ט; קדושתה חמירא]

עושין מזוזה מתפילין שבלו [מעלין בקודש] ולא להיפך