העמיד תנור או גידל תרנגולין ולא מיחה הוי חזקה בחצר שאינה שלו, ולא בחצר השותפין
אבל בנה קירוי המועיל על גביו הוי חזקה

אין שותפין יכולין לעכב כביסה דנשים בחצר [כבוד בנות ישראל]

אמר לשותפו צבוֹר פירותיך לתוך החצר ואקנה - קונה, אבל לא בצבורין ועומדין

שותפין חייבין בנזקי זה מזה בחצר

אמר לשותף הנאתי עליך - כופין המדיר למכור חלקו בחצר, הנאתך עלי - לראב"י יכול להכנס

קונם ביתך - מת או מכר מותר, בית זה - אסור, ביתך זה - לרא"ש ספק, לר"ן אסור

קונם שאת נהנה לי מנכסי - כשמת מותר, זה/אלו - אסור, בחיי ובמותי - אסור [כמו זה]

יושב העיר = ל' יום, בן העיר = י"ב חודש

המדיר בני העיר - ב' לשונות אם חכם מהעיר מתיר

אין היתר לנדר של רבים או נדר ברבים

נודר הנאה מחבירו בפניו - נשאל בפניו [שיתבייש (כר"י בן בתירה בוידוי); חשד שעובר]

מח' אם צריך לפרוט הנדר לחכם

הריני עליך ואת עלי חרם - אסורים בדבר של העיר (רחבה שאין דרך רבים מפסקתן, ביהכנ"ס, ספרים) [שותפות] עד שכתב חלקו בהם לנשיא (לחכמים ע"י זכייה, לר"י כתיבה), או להדיוט ע"י זכייה, ומותרין בהפקר (עזרות, באר בדרך) ובגליל [ר"י - אבותם כתבו לנשיא]

אי אפשר לקדש אשה בס"ת של רבים (בחלקו) [רידב"ז - אין הנאה, שירי קרבן - בעי שומא]
או של יחיד [שירי קרבן - דאסור למכרה, רידב"ז - בגזולה]

יכול לתת מתנה ע"מ שלא יקדישנה